"כשאני אהיה גדול.."
ראיתי בתקופה האחרונה (אתמול למעשה) חלקים קצרצרים מתוכנית Dairy על הילד פעלול ליל´ באו וואו (האווווווו
), וחשבתי לעצמי.. מה הוא יהיה כשהוא יהיה גדול? ופה הפסקתי לחשוב עליו. ואז חשבתי על משהו אחר, האם הדמות שהאו-מיאו, יוצר לעצמו כילד קסם, סופר מוכשר, מצליח (וידידותי לסביבה), תמשך גם כשהחומר גלם הלא מעוצב עדיין, יגדל. האם הוא יגדל להיות דמות מעניינת וטובה, או מאוסה כמו רוב הראפרים (יו יו ניגר ניגה ווווואט!). ובכלל.. אני מתקשה למצוא ראפר מהליגה הגבוהה (אותו זבל ראפר, הפקה משופרת) שאני אומר עליו.. "וואלה.. איזה גברבר! (ניגר ניגה ווווווווואט!), כאדם שלוקח את המעמד שלו למקום אחר מהזבל´ה שהחברים האחרים מציגים". (טוב.. לא במילים האלה בדיוק..) האם הראפ כיום מייצר רק כמות מסחרית של "מסרים" כמו שאומרים כאן הרבה (מדי) או שבנוסף למילה מסרים, צריך לומר "מסרים חתרניים" ? למה הראפ יוצא רק נגד? וואלה.. שיגידו גם איזה מילה טובה. ובקיצור, תופעת ה"יו יו ניייייייגה נייייייייייגר WHATTTTTTTTTTT?!" נמאסה. [ולסקופ? (אני מקווה שזה נכון) התופעה של לצעוק "WHHHHHAT?!" בסוף המשפטים נובעת מפיצול אישיות של הראפר!] (טוב.. המצאתי את זה
)
ראיתי בתקופה האחרונה (אתמול למעשה) חלקים קצרצרים מתוכנית Dairy על הילד פעלול ליל´ באו וואו (האווווווו
דברים טובים, ומידי פעם מגיח הדבר הזה שגורם לי להגיד (או בעצם לצטט את טונה מן): "אחחח...שירים כאלה מזכירים לי למה אני אוהב מוסיקה שחורה". לפעמים זה בא בכיוון של חדשנות, כמו במקרה של טימבלנד, לפעמים יותר מזה, כמו במקרה של דה-לה-סול, הרבה מאוד פעמים לי אישית זה בא דווקא מהסול, אבל נתרכז בהיפ-הופ.......בוא נראה מישהו אומר משהו רע על הפוג´יז, למשל. (ב"סקור" לפחות"). הם הגיעו, אגב, ממש עד הטופ של המיינסטרים, לא? זהו, אני חושב שהברתי את הנקודה שלי