כשאמות

stאסתי

New member
כשאמות

כשאמות אל תמלאו אותי פרחים בשחור ולבן כמו דעותיכם אל תתימרו להבין איך ארצה שתבכו ותשמחו ותשכחו כשאמות אל תיאספו למעני ליד בור שכריתם על מנת להדחיק אל תאמרו לי דברי הספד נוגים אל תנסו את הצער להרחיק כשאמות אל תקרעו בגדיכם היפים ותשבו עליי על רצפה אל תקדישו לי שבעה ימים אף לא יותר מדקה כשאמות אל תגידו מה הייתי רוצה שייעשה לזכרי,לשמי, למותי אל תחשבו עליי עם גשם ראשון ולא עם זריחת שמש אחרונה כשאמות תנו לי לנוח על משכבי בקצת שקט ושלווה תנו לי להישכח מהלב בלי זכר או מצבה.
 

soelistit

New member
מיסיז T

בשביל שלווה למות??? ראי ערך "ביקש יעקב לישב בשלווה" - ותלמדי שתכל'ס - אפילו המתים - גם אלו שקבורים תחת מצבות עם עצי חג המולד וטו בשבט - טו מאץ' מתים לשלווה שעם כל התנאים התברואתיים הירודים ועודף המשקל הרובץ עליהם לנצח - אין להם שמץ של סיכוי להגיע ליעד המיוחל - עליו עשו סטאז' 70 שנה - כאשר בכל פעם מחדש ניסו ליצור סביבת בקורת שתצליח לחקות ככל הניתן את אותם תנאי קבורה (חיבור לטבע, לינה בחברת עשבים שוטים וכמה ברחשים משוטטים , אל מול כיפת השמיים וגו')...... אז שלווה??? זה הטופ??? לפחות אל תמותי בשביל זה - כי עפ"י דו"ח המסקר הראשי (נו - יענקל'ה - השכן מהחלון ליד...) -אם רודפים אחריה - היא בורחת (או שמביאה כמה ז'וז'ואים חוטפי כריות סדרתיים שידאגו לחנוק אותה....)
 

uri80

New member
לאן את בדיוק ממהרת?

עוד לא הספקנו לחיות וכבר ממהרים להיפרד? יש משפט ישן של אדוארד מונק שאני אוהב: "מגופתי הנרקבת, פרחים יצמחו ואני אהיה בתוכם וזהו הנצח" בצורה מסוימת, לי זה גורם לסוג של שלווה.
 

stאסתי

New member
אתה אף פעם לא יודע מאיפה זה יגיע

ומתי, חשוב היה לי להגיד מה שיש לי להגיד גם אם זה יקרה עוד 100 שנה... אהבתי את המשפט מבינה למה זה מנחם איכשהו
 

uri80

New member
את המשפט הזה? בוודאי.

ואם תחפשי עוד קצת, תמצאי שהזכרתי אותו הרבה יותר פעמים.
 
../images/Emo45.gif

את כותבת מדהים! אבל זה לא קצת מוגזם שאת דורשת מאנשים איך [לא] להתאבל עלייך?
 

barr1969

New member
מה שתגידי

אבל חכי עם זה כמה עשורים. יכול להיות שיש מישהו אחד מאכזב כ"כ, שנראה כאילו כולנו כמוהו? כמוהו בעלי דעות שחור לבן? כמוהו לא אכפתיים? כמוהו מדחיקים ומרחיקים? אנחנו נשארנו כמו שהיינו. לא מושלמים, אבל מאד דואגים.
 

יודיX3

New member
אסתי שיר חזק ויפה. אני רואה אותו

באופן הבא- ואני לא בטוח שהתכוונת לכך- אבל לא יכולתי להפרד מהקונוטציה של הפורום בו הוא נכתב. אני לא רואה את המוות בשיר כאל מוות פיזי. ידוע שאצל משפחות חרדיות כשמישהו יוצא בשאלה מבחינת המשפחה והחברה החרדית הוא כאילו מת ואני מרגיש כאילו השיר מדבר אליהם.
 
למעלה