ראשית תודה
ואמנם אחרי 14 שנות מחקר, גם בכרתים אני נחשב כמומחה בינלאומי והספר שלי כבר עבר את 1200 העמודים, אבל אני תמיד שמח להעניק מידע לכל מי שזקוק, והכיף הגדול הוא האנשים שמתקשרים אלי בכרתים לבקש סיוע, מה יותר מהנה מאשר להיות כתף למי שזקוק לסיוע שם? שנית, לא להאמין אבל בספטמבר האיש קוטף ואוכל תאנים (ויש מקומות שהן טובות למאכל גם בסוף ספטמבר). נכון שהמוזיקה הכרתית מעט מונוטונית, אבל יש בה סגנונות שונים החל משירי רועים שאשתי לא סובלת בטענה שהם מדכאים (אם כך אני עונה לה, הם השיגו את מטרתם כיוון שחיי הרועה קשים ולא עליזים) דרך שירי עם נעימים ועד מקצבים מהירים יותר לימי ואירועי שמחה כמו ששר סטפאנוס וורדוניס מאקסוס. ובכלל כרתים היא אי מאוד מגוון מכל הבחינות: טבע נוף בני אדם מנהגים ארכיאולוגיה, רק החקלאות ללא יצירתיות. לכן גם בגלל הגיוון וגם בגלל ההיסטוריה המיוחדת, אני מכיר בכרתים מעל 300 אתרים היכולים לענין כל אחד ועוד כאלו המעניינים נישות מסויימות בלבד, אבל לעלות להר האלאסי 1221 מטר ולגלות שכל הכביש הארוך והמפותל נסלל רק כדי להגיע לטברנה "פסיכרו פיגאדה", שעם כוס קפה ביד לצפות על נוף הקדומים הזה זו חוויה מאוד מיוחדת, ואחר כך להכיר את הדרך לעמק קטן שבו מספר כפרים זעירים והנוף אירופאי של ממש עם הכנסיות המעוטרות העתיקות ובכלל, ולפגוש במוזיאון המלחמה בעמק אסקיפו את בעל המוזיאון שאוסף ציוד מלחמה החל מימי הטורקים (אביו החל באוסף) וכששמע שאני איזראילי, הציג בפניי קרדום קרב ועליו מגן דוד חרוט, ובעל המוזיאון בכלל שמו "אנדראס גורג מאנוס חאג'ידאקיס" (כן, משפחת חרג'ידאקיס מוצאה מכרתים) ואצל הכומר בעל מוזיאון העממי בכפר אסומאטוס שגם הוא ממשפחת חאג'ידאקיס, ניתן למצוא את אילן היוחסין על הקיר..... ולבסוף, אני מקווה שמישהו באמת ימצא את הכפפה וירים אותה.
