מדגם קצר-
סויאמי,סושיה מצויינת (לדעתי

) ברח' רינגלבלום (שכונה ד',מעוז הסטודנטים)
 
שירי'ז בורגר-בעיר העתיקה (שאגב החלו לשמר שם חלקים ולשפץ דירות ישנות כמו פעם,עם מרפסת שפונה למידרחוב)-המבורגריה שהבשר מקורו באיטליז ב"שי די מפורסם,שירי,הוא סוג של "מוסד" פה בעיר,המבורגר מצויין,מוגש כאחרון הג'אנק על מגש עם נייר פרגמנט כשהצ'יפס וההמבורגר נחים עליו ברוגע. חווית האכילה לא משהו,בגלל הקונוטציות הנ"ל,ולא ברמה,לדעתי,של הבשר המצויין והתוספות (שגם הן מוקפדות,צ'יפס מצויין ופוטטוס פריכים וגדולים). טרם דגמתי מנות אחרות מהתפריט.
 
פיצה קאלדו,ויחד איתה פסטינה שנמצאות ברח' מצדה בסמיכות מצויינות
 
את קמפאי,הסיפרייה וקה-פאסה אני פחות אוהבת (בכלל לא מסיבות קולינריות)- אבל הן אהובות בעיר והן מסעדות שפוגעות בול לדרישות הקהל-חלל מעוצב,תפריט מגוון,פתוחים בשבת אבל חלילה לא מגישים לא כשר.
 
כבאר שבעית ב-7 שנים האחרונות,אני מסכימה עם פותחת השרשור. אחרי רביצה במסעדות הפריפרייה רבתי,חורה לי חוסר חווית האכילה-החללים תמיד גדולים מידי (קה פאסה פשוט עצום בגודלו),הפונה למשפחות וקבוצות (כלומר,גם רועש),לרוב הכלים לא ממש מתאימים (שירי'ז בורגר),האוכל יוצא מהר מידי,מה שמטשטש את האווירה ה"מסעדתית" לדעתי,כאילו הם רוצים שתקום ותפנה מקום לקבוצת הנערים או המשפחה הקולנית הבאה שתיכנס,וזה נראה שבלי קשר לאוכל,שיכול להיות מצויין,אין דגש על החוויה הכוללת,מה שבהחלט קיים כסטנדרט בת"א.
יוצאים מהכלל הן המסעדות באיזורים של הסטודנטים (קאלדו,פסטינה,פסטה באסטה,סויאמי,קפה רינגלבלום),מקומות קטנים מוגבלי מקום (לא נבנו במרכזי קניות מפלצתיים) שבאמת כיף לשבת שם לאכול ולשוחח.זה נראה כאילו האוכלוסיה הסטודנטיאלית בניגוד לבאר שבעית הוותיקה, מאפשרת "קידמה" (אני באמת לא מתכוונת להישמע מגעיל,אין לי ניסוח אחר)-לא מתעלפים מבייקון בתפריט,או בשר וחלב יחד,המגוון פסטות למשל כולל יותר מפסטה אלפרדו/עגבניות,המנות בגודל נורמלי ולא ענק,והמחיר לרוב בהתאם-כלומר סעידה בחוץ כעניין שבשיגרה,ולא בילוי משפחתי שמחייב המון אוכל וחלל ענק.
 
ב"ש בהחלט מתקדמת,אבל רק במקומות מאד ספציפיים.