כרטיס אד"י- מישהו??
שלשום הלכתי עם חברה שלי לטעם העיר ובזמן שחיפשנו מה לאכול (למרות שלא היה חסר
), פנו אליי שני גברים שלדעתי היו אפילו מבוגרים מגילו של אבי (אבל זאת לא הפואנטה בסיפור). אחד הגברים שאל אם יש לי כרטיס אד"י וכשאמרתי שלא שאל אם אני מעוניינת לחתום. האינסטינקט הראשוני שלי היה לסרב בנימוס וללכת מהמקום, תוך כדי שאני מהרהרת בסיבה שבגללה סירבתי. הרי זה מה שקורה לי בד"כ. אבל אז סיפרתי לו שאני מפחדת לחתום על דבר כזה כי אני מפחדת להשלים עם העובדה שאני אמות בסופו של דבר, ושאני צעירה מדי בשביל לחשוב על מה יהיה כשאני אמות. אותו גבר סיפר לי שהבת שלו קיבלה בצעירותה טיפול אנטיביוטי כלשהו שגרם לה לבעיה כלשהי בכבד או בכליה (אני לא זוכרת) ושבזכות אותו אדם שחתם על כרטיס אד"י ותרם לה את אותו איבר שהיא נזקקה לו, כיום הבת שלו חיה. באותו רגע הרגשתי שאני חייבת להפסיק להתלבט וחתמתי על הכרטיס הזה. אחרי שחתמתי, חשבתי מה כל כך הרתיע אותי מלבד הסיבה שאני מפחדת להשלים עם המוות, הרי אחרי שאמות לא באמת מעניין אותי מה יקרה עם אותם האיברים שבסופו של דבר יפסיקו לפעול, ואם אפשר להציל חיים של מישהו אז למה לא? אז מה בעצם כן הרתיע אותי כל כך?? ומה איתכם? יש מישהו שחתם על כרטיס אד"י? ואלו שלא, מה הסיבה שמונעת מכם לחתום?
שלשום הלכתי עם חברה שלי לטעם העיר ובזמן שחיפשנו מה לאכול (למרות שלא היה חסר
