כרטיסי אשראי לצעירים

zooey

New member
כרטיסי אשראי לצעירים

כתבה שהתפרסמה בהארץ היום על התועלת והנזק של כרטיסי אשראי נמיועדים לצעירים בגיל 14 ומעלה. הכתבה לא חושבת לרגע שאולי האדם אינן צרכן אלא היא רק מתרכזת באיך הורים צריכים לחנך את הילדים שלהם לצרוך. אני מצי דרך שונה קצת - למה הם צריכים כרטיס אשראי לפני שיש להם משכורת שלהם? האם זה לא רק עוד מוצר סטסטוס שמוכרים לילדים על מנת שכולם ירצו אותו הדבר? צריך להיות חוק נגד דברים כאלו, זה מתחיל להראות כמו שידול ילדים.
 

Amotz

New member
זה רק צעד אחד המבוסס על המצב הקיים:

הילדים הם גורם צרכנות משמעותי ביותר, וישנם תחומים כמו מוצרי חלב שבו הם הגורם העיקרי. בעצם, הם צרכני הפרסומות העיקריים. אני מצטרף לדעה שהבנקים הולכים כאן צעד אחד רחוק מידי, וצריך להעמיד אותם על חומרתו. נדמה לי ששיעורי הצטרפות נמוכים יהפכו את המיזם הזה ללא רנטבילי. בכל מקרה, ההורים חייבים גם ללא כרטיס אשראי לנהל מדיניות הוצאות קשוחה למדי אל מול הפיתויים הבלתי פוסקים.
 

korinalir

New member
לא נכון

שידול? לא הגזמנו? אני בת 17 לי יש כרטיס אשראי כבר שנה, כלומר מגיל 16. זה לא גרם לי לקנות יותר דברים רק לעשות את הקניות יותר נוחות ככה לא צריך לקחת כסף מזומן לכל מקום. ובמקרה שצריך תמיד יש כסף עליי בדמות הכרטיס. אני שמחה שהורידו את הגיל ל14 כי גם ילדים בגיל הזה קונים ולדעתי עדיף שיסתובבו עם כרטיסים מעם כסף מזומן שעלולים לשדוד מהם. להרבה מהחברים שלי יש כרטיסי אשראי או כרטיסי כספומט (ההבדל הוא שכרטיס אשראי הוא כמו של המבוגרים אפשר "לגהץ" איתו וככה לשלם וכרטיס כספומט הוא רק להוציא כסף מהחשבון ולא לקנות איתו בפועל בחנות.) אף אחד מהם לא התחיל לצרוך יותר בעקבות הכרטיס. ובקשר למשכורת אין שום פסול בזה שההורים פותחים לילדים חשבון עם כרטיס לפני שהם עובדים זה עוזר לחסוך את דמי הכיס (וכמעט כולם מקבלים איזשהו תקציב קבוע מההורים שלא שונה מאוד ממשכורת).
 

zooey

New member
תנסי לחשוב פעם

למה זה נראה לך כל כך טבעי לגהץ בכרטיס אשראי, לקנות דברים מתי שרוצים ולקבל דמי כיס. הלוא הכל מתחיל מפרסומות שמציגות את הדברים הלו כדברים חיוניים לכל נער באשר הוא. לכן זה שידול. משהוא אמר שאת חייבת לקנות מה שבא לך? משהוא אמר שההורים שלך צריכים לממן אותן בדברים לא חיוניים? אני לא אומר שזה רע בהכרח, אבל שימי לב - מגדלים אותך מגיל מאוד צעיר להיות צרכנית. בין אם זה תרבות המרכז או תרבות הנגד. יש המון אנשים בגילך שלא קונים בכרטיס אשראי כל פעם שהם רוצים משהוא והם עדיין חיים טוב. פשוט עניין של חינוך ושל חשיפה מוגזמת לשטיםת מוח צרכנית.
 

Felicityy

New member
אני מודה שכאן../images/Emo68.gif

דעתי מחולקת ולא ברורה כ"כ. מה שיעזור בבחירה בין השתיים היא ההחלטה להסכים או לא להסכים להנחה כי מטרת ההורה לחנך את הילד להיות הורה ואזרח טוב ישר ובעיקר שורד כמו שצריך. ולגבי דעתי מחד,רעיון מצויין להורים דואגים לארגן כרטיס חכם כזה או אחר,המאפשר לילד להוציא כסף בצורה של כרטיס או בצורה של אשראי-וכך בשעת צרה אפשר להעזר בכרטיס במקום להצמד לילד כל הזמן. זאת מאחר וילד בן-עשרה של היום,הוא לא של לפני עשר שנים או עשרים. לפני עשר או עשרים הילדים עד כמעט גיל תיכון לא קנו יותר מידי דברים,וכמובן שלא חשבו לרכוש בעצמם לעצמם כלום. מה גרם לשינוי כולנו יודעות,לכן אין צורך לחזור על זה שוף כאן. לכן כאשר את שולחת את הילד שלך למקום כזה או אחר לבדו,תוכלי להיות מעט יותר בטוחה אם הוא יוכל להוציא כסף בעצמו ולא להיות תלוי בך במאת האחוזים(למרות שאת הכסף שיש לו את בעצם נתת...) מאידך,האם הילד ידע לעשות שימוש נכון בכסף? בכל כסף שהוא? בפרט אם הוא נמצא בצורה של כרטיס פלסטיק ולא בשטרות?(כל אחת שיצא לה בפעם הראשונה להחזיק שטרות בסכום העולה על אלף ש"ח יכולה להיזכר בתדהמה/הלם/שוק שעבר בה אז,אני עוד זוכרת...) האם אני סומכת על הילד שלי שידע להבדיל בין טוב לרע,בין מספיק ליותר מידי כשאני נותנת לו מפתח לקופת חרסינה גדולה כ"כ? והאם אני יודעת שהוא קונה את הדברים הנכונים? האם ילד בגיל כזה כבר יכול להיות אחראי על עצמו ועל קניותיו? או בשורה התחתונה,האם הילד יכול להחליט להתחיל להיות מכור בעצמו לסם הקנייה לפני שהסם בעצמו יקפוצ עליו ממילא כמה שנים מאוחר יותר? להנחה בראשית הקטע,אני יכולה לענות בקושי,מאחר ואני נטולת ילד כרגע, ב-"לא יודעת". אני בטוחה שעדיף ללמד ילד מלהמנע ממשהו. אך אם הוא לא מכיר את המשהו הזה,האם הוא לא יכיר אותו כעת ואז צריך גם ללמד אותו להמנע ממנו? או במילים אחרות,אם הילד שלי הוא לא קונה לבדו או בעזרתי בכסף,אלא מקבל הכל מן המוכן,האם אני צכה לעודדו לרכוש בעצמו? האם אני במו ידי מעודדת את הילד בגיל כה-צעיר להפוך לעבד לעולם הקפיטלסטי ההרסני שאולי כרגע הוא יכול להשאר מחוצה לו-והאם ההמנעות מההשתתפות במשחק באמת מונעת את ההשתתפות(הסבילה)? והאם הוא יפסיד מזה כשבסופו של דבר יהיה מחוייב להשתתף בו? שאלה קשה-והתשובה לא חד-משמעית. אני הייתי נוטה להמנע מלתת לילד שלי כרטיס כזה,אני עצמי הצלחתי להמנע ממנו עד לגיל מאוד(אבל מאוד)מתקדם.
 

korinalir

New member
אבל את לא יכולה למנוע ממנו

ילד הוא צרכן גם אם הוא לא צרכן גדול. כל דבר עולה כסף- בילוי עולה כסף ילדים כיום יוצאים לבלות כבר מגיל שמונה בערך. ואנחנו מדברים על נערים הם יוצאים למועדונים לבתי קפה לסרטים הדברים האלה עולים כסף. שימי לב כאן זה לא מסוג הוויכוחים שבדר"כ יש כאן בפורום על צרכנות של מותגים שאפשר לומר שהנוער צורך מהם יותר מדי (וגם זה לא ישתנה לדעתי גם אם הכסף יהיה בדמות כרטיס) אבל דברים בסיסיים האם את לא הולכת לתת לילד שלך להשתלב בחברה? לצאת לבלות? בגלל זה כל הילדים צריכים דמי כיס, הורה יכול לחנך את ילדו לא לקנות מותגים אבל לא לא לקנות בכלל- כי כולם קונים. נ.ב כן השנה יצא לי בפעם הראשונה להחזיק 10 אלפים דולר בשטרות של מאה דולר ביד שהחזקתי החבילה הזאת התחושה בלתי ניתנת לתאור
אבל לא הבנתי מה זה קשור?
 

גולדי2002

New member
זה קשור כי מאבדים את הראש

להחזיק חבילה כזאת של כסף זה משהו שיכול לגרום לאנשים יותר גדולים לאבד את הראש, לא כל שכן ילדים, שמושפעים מאד (בעצם הכי הרבה) מפרסומות. מהרצון להיות "קול". גם לי יש התלבטות בנושא. מצד אחד, כל העניין הזה אמור לגרום לנוער להיות יותר אחראים, יותר שקולים עם הכסף. מצד שני, הילד יכול להתלהב ולהתחיל לגהץ כמו מטורף. אבל האם חינוך נכון מהבית יכול לעזור בעניין? האם הוא עומד במבחן החומצה? עד כמה לחינוך מהבית יש משקל כשהילד עומד מול פיתויים ומול לחץ חברתי? האם עלינו לאסור על הילד להחזיק כרטיס כזה או שעלינו להסביר לו מה המשמעות של החזקת כרטיס אשראי, איזו אחריות יש עליו, מה זה חוב, מה זה מינוס, להסביר לו שאי אפשר לקנות סתם ככה חופשי בלי הגבלה כי צריך להחזיר את הכסף? אם נלמד את הילדים שלנו צרכנות נבונה עוד בגיל צעיר אולי נחסוך מהם מינוסים וחובות מיותרים בעתיד. מה אתם חושבים? והאם הבנקים כל כך דואגים לכך שהילדים שלנו ילמדו מגיל צעיר ניהול חשבון או שהם רק מחפשים ליצור דור חדש של צרכנים כפייתיים? יותר מדי שאלות ופחות מדי תשובות.
 

nirdagan

New member
אין חוק שאוסר לקנות ולכן אין שידול

אני מבין שלדעת חלק ממתנגדי הגלובליזציה עצם הקניה היא כמו זנות, אבל יש גבול לכל תעלול.
 
למעלה