כרגע חזרתי

כרגע חזרתי

מערב לזכרו של אמיר צימרמן ז"ל, שנהרג לפני כחודש במחסום ארז בסוף הערב חולקו פתקים של קטע שנכתב ע"י אחד החברים שלו: משהו קטן למחשבה לעיתים יותר מדי קרובות אנחנו מפחדים ממה שאולי לא נהיה מסוגלים לעשות, ממה שאולי אנשים יחשבו, אם ננסה. אנחנו נותנים לפחדים לנצח את התקוות שלנו. אנחנו אומרים לא, כשבעצם רצוננו לומר כן. אנחנו יושבים בשקט, כשבעצם רצוננו לצעוק ואנחנו צועקים עם האחרים בשעה שהיינו צריכים לסתם את הפה. למה? אחרי הכל אנחנו פה רק לסיבוב אחד. אין לנו די זמן לפחד. אז מספיק. נסה משהו שאף פעם לא ניסית, קח סיכון. לך תרשם לקבוצת הכדורסל של המכללה, קפוץ קפיצת באנג'י במקום הכי יפה בעולם, תטייל שנה במזרח ואז תמשיך עוד קצת, תסע להתפלל עם יהודים בהונג קונג רק כדי לראות מקום חדש, לך תמכור ספרים ביום שבת, צא לטיול אופניים ככה סתם באמצע היום, נסה מה שאתה רוצה, תמכור משקפי שמש לאוסטרלים באמצע הלילה, תעשה צעד נועז, תרקוד עד שיכרון חושים כאילו אין מחר. אין לך מה להפסיד, אבל יש לך המון מה להרוויח. פשוט תעשה את זה! _________________________________ אמיר ידע איך לעשות את זה, בואו נלמד ממנו. קטע יפה שמעורר מחשבה..
 
קטע יפה ביותר

בנאדם צודק.. לא תמיד יש את הזמן לחשוב על כל צעד.. צריך לעשות מה שברצוננו באותו רגע.. כי אם לא, הרגע הזה ילך והסיכוי שהוא יחזור הוא לא כזה גדול.. מה שכן - אהבתי ת'קטע ולקחתי לתשומת ליבי!
 
למעלה