אני עם שלושה שם,
למרות שהגדולה בת 19 כמעט ולכאורה היא לא נחשבת ובכל זאת אני יכולה להגיד לך ככה מהניסיון שלי שכן זה אמנם שדה קרב אבל עם הזמן למדתי לפעמים להרפות ולתת להם את תחושת הניצחון שאני מרגישה שזה לא עניין של ממש חיים ואני חייבת להבהיר את עמדתי נחרצות.
חשוב מאוד להיות קשובים ממש לדעת להכיל גם אם את מלאה משניים אחרים תמיד השלישי יכול להרגיש לך לפעמים שזה נגמר לך הכוח אבל אם הוא פנה אליך את חייבת להיות שם עבורו.
אין ספק שאף אחד לא מכין אותנו להיות הורים ואנחנו עוברים בית ספר איתם אם זה שהם קטנים או גדלים.
מה שהכי חשוב בעתיד להעביר לילדייך את הניסיון שאת צוברת עכשיו הלוואי ואמא שלי הייתה חיה לתת לי טיפים הכל למדתי על בשרי אבל גם המון השתמשתי בניסיון העבר שלי דברים שאני זוכרת כמתבגרת שהיה קשה לי משם אני מנסה להגיע אליהם.
בהצלחה את לא בודדה במערכה הזו

))