תפקידו של המרפא
כאמור, על המתרפא לשנות את התפישה שלו, על מנת להרפא. אם כן, מהו תפקידו של המרפא אפוא? האם הוא יכול לעשות שינוי בשכל של המתרפא עבורו?!?! בודאי שלא. למי שמוכן לעשות את השינוי בתפיסה, אין צורך במרפא. מלבד אולי, לעלוץ בחברתו, שכן הוא הפך להיות מרפא ביחד אתו. לעומת זאת, למרפא יש תפקיד יותר יחודי, לגבי אלו, אשר אינם תופסים שהם בחרו במחלה. הם סבורים, שהמחלה בחרה בהם. שהגוף הוא המקור לכל תחלואיהם. הגוף מכתיב להם והם מצייתים לו. אלו שעדיין אינם פתוחים לקבל את התפיסה, שהכל נובע משכלם. שאינם מוכנים לקבל את אי ממשיותו של הגוף. אילו היו מקבלים זאת- היו נרפאים!!! היו נזכרים באחדותם עם האחדות המוחלטת. אולם אלו אשר שכחו את מקורם, לגביהם, תחושת הנפרדות, היא מאד אמיתית. לגביהם, המרפא, מיצג את הבחירה האחרת. (שאותה שכחו). נוכחותו של המרפא, היא בפשטות תזכורת. המרפא, מסמל עבור אלו, את הגאולה. (הגאולה, הרי היא למעשה, ההבטחה לחזור אל המקור). המרפא נמצא שם על תקן של ברירה חלופית. באם המרפא מאמין אף הוא במחלה, אין הוא יכול לרפא את התפיסה של המתרפא. כי גם הוא שכח שלכולם ישנה אותה מטרה. לשוב אל האחדות המוחלטת. ההילר, נמצא שם, על מנת להזכיר למתרפא את התרופה האמיתית ל`מחלתו`. את העובדה, ש`התרופה` כבר נתנה לו על ידי האחדות המוחלטת. על כן, עליו לבוא עם ברכה, עם מילתה של התודעה המוחלטת- בתודעתו. על המרפא, להוות צינור נקי להעברת המסר. להעברת אנרגיית האהבה של האחדות המוחלטת. אין אלו ידיו- המרפאות. אין זה קולו- המוסר את המסר. עליו למסור את המסר הזה בעדינות, כשהוא קורא לאחיו להפנות פניו מן הסבל. מן השאול. על המרפא, לבקש מהמתרפא, לסלוח לבנה של האחדות המוחלטת (לעצמו). עליו לחפש רמזים לזכרון, אצל המתרפא, שבעצם, הוא חלק מן האחדות המוחלטת. שהוא לא יצר את עצמו. ושעדיין הוא מצוי במצב הקמאי, שבו היה בבריאה. עליו לעזור למתרפא להבין, שלאשליה, אין שום השפעה. תפקידו של המרפא, הוא, לשמש מעין כלי, צנור, שבעזרתו יועבר רצונה של האחדות המוחלטת, אל האחד הנתון לאשליה. בפועל, האמת הידועה למרפא, יוצאת אל שכלו של המתרפא ומפזרת את האשליה, בעזרת רצונה של האחדות המוחלטת. תפקידו של המרפא, הוא בכך שאינו רואה את עצמו כנפרד מהאחדות המוחלטת ואינו רואה שום רצון נפרד משל עצמו. כאמור, ההילר, מהוה שנאי אנרגטי, שמתמיר אנרגיה אוניברסלית, לאנרגיה פיזית. ההילר עוזר למתרפא, להסיר את המחסום מפני האמת. (המחלה היא מגננה בפני האמת) המתרפא, החר בהילר במטרה להמחיש את מאוויו, לצורות ממשיות. למשהו חמרי. פיזי. ההילר משמש כאן, כמתווך, בין האנרגיות של האהבה האוניברסלית, לבין המתרפא. הוא נמצא שם, על מנת להזכיר למתרפא, ש`התרופה למחלתו` כבר מצויה בידיו. L&L TALYA