כפפת ילדות
מקרא זה לימד אותי משמעות ציוד הצלה, הבלתי צפוי,וכוחה של פאניקה ועוד... זה התחיל באירוח של חברים לתקופה ארוכה בחופש הגדול בגיל 16 שם התחלתי להגות על מגורים וחציית אוקיינוסים בסירה אבל המציאות קצת הייתה שונה (הייתי על חופה המערבי של הכינרת) והדמיון השתולל אבל מה זה משנה, ניגשנו החברה לעבודה, בנין קרוב תרם עצי בנייה. מאיי שם השגנו חביות וקצת חבלים, ולאחר מספר שעות הייתה לנו רפסודה לתפארת. מספר פרטים קטנים ולא חשובים א. לא ידעתי לשחות יותר מ20 מטר ב. והחביות לא היו קשורות מלמטה. סמוך אל סמוך, מה את דואגת? אני בדרך לאנטארטיקה
חבורה אמיצה של 8 ילדים יוצאת לדרך, דרך אגב מה אם שחף והשרקייה של אחר הצהרים, לאחר כמה שעות אנחנו בסך הכל כמה מאות מטרים מהחוף ואז מתחילה השרקייה. תוך כמה דקות החביות ברחו עם תחילת הגלים. צעקותיי אל לב השמים "אני לא יודע לשחות" נענו בצחוק. זה לא נורא! אנחנו ממש קרובים אל החוף, תשחה לאט ואל תבכה לנו, בלית בררה קפצתי למים וההתחלתי לשחות כאחוז תזזית כאשר אני משנן את המנטרות אל תבכה תחסוך אנרגיה, בלי פאניקה (בדיחה טובה), תחזיק מעמד, יש לך עוד קצת (זוהי היכרותי הראשונה אם תיאוריית היחסות של איינשטיין). אין כוח, השרירים כואבים והחוף לא מתקרב. תמשיך, אל תתייאש, אני ממשיך לשכנע את עצמי, אל תתייאש (נו כמה ברירות כבר יש לי?) אל תרפה, אל תרפה, אני ממשיך לחזור לעצמי אל המנטרה, הנה החוף כבר לא רחוק, עוד מעת אני אוכל לעמוד, תחזיק מעמד, אתה שומע, תחזיק מעמד, אני אומר לעצמי, הנה זה מגיע, זהו! פה אתה כבר יכול לעמוד עוד קצת ותרפה, היי אפוא הרצפה? מה זה עמוק מדיי, תחזור לחתור! למה הגוף לא מגיב? תנסה, מה קרה, אתה לא הולך לטבוע קרוב לחוף? הכל כואב כל כך. הידיים לא זזות הרגלים לא זזות, אתה טובע זהו! אתה טובע תחזיק מעמד, הריאות אוי הריאות כל כך כואבות, הכל בוער הכל אש, הגוף כואב כל כך, זהו! אתה טובע כל כך קרוב לחוף, ואתה לא מצליח להזיז אצבע, תרפה, זהו. אתה חייב להשלים עם המוות אין לך מה לעשות, תקווה שתתעלף לפני שתשתה מים, אש בערה בחזה והכל מסביב שחור, זהו, שקט... אני פותח עניים והכל לבן. פרצופים מחייכים אלי כמו מתוך תמונה ישנה, אני חי, מת, מה קורה פה? זהו, אני חי, אני משתעל מקיא איך הגעתי לפה, מתברר שהחברה שחו אחרי וראו אותי טובע ושאר הסיפור כבר ידוע. מסקנות: א. חשוב ציוד פירוטכני. ב. צלילה ללא מדריך אסורה בהחלת. ג. מד עומק ציוד חובה. ד. לדאוג שתמיד בסירה תהיה מישהי חתיכה, בשביל הנשמה. ה. עוד ועוד עצות חכמות... שלא נשתה מי ים ...
מקרא זה לימד אותי משמעות ציוד הצלה, הבלתי צפוי,וכוחה של פאניקה ועוד... זה התחיל באירוח של חברים לתקופה ארוכה בחופש הגדול בגיל 16 שם התחלתי להגות על מגורים וחציית אוקיינוסים בסירה אבל המציאות קצת הייתה שונה (הייתי על חופה המערבי של הכינרת) והדמיון השתולל אבל מה זה משנה, ניגשנו החברה לעבודה, בנין קרוב תרם עצי בנייה. מאיי שם השגנו חביות וקצת חבלים, ולאחר מספר שעות הייתה לנו רפסודה לתפארת. מספר פרטים קטנים ולא חשובים א. לא ידעתי לשחות יותר מ20 מטר ב. והחביות לא היו קשורות מלמטה. סמוך אל סמוך, מה את דואגת? אני בדרך לאנטארטיקה
