כפפה מתחתית המגירה
גם אני חשבתי על תחתית המגירה. אז הנה כפפה, רחוקה מלהיות "כפפה של משי" המתחילה בתחתית ומסתיימת קצת מעל לתחתית. אפשר לקרוא לה היכתה הראשונה או Ithoe Dia . בהיותי נער בן 17 הייתי אחראי על משק הסירות והציוד של צופי ים בחיפה. יום אחד מודיעים לי שאנחנו עומדים לקבל כתרומה מצים יכתה גדולה, ספינה של ממש. היום המקווה הגיע וקבלנו את הספינה הזו כשהיא על גבי דוברה, תמוכה כיאות. הסדרתי את עגינת הדוברה במרחק מה מהגשר שלנו ואני עושה סבוב ראשון של היכרות. כל מה שידעתי עד אז היה שייט בלוויתניות במפרץ חיפה ולאורך חופי הארץ. היה לנו גם "סומבוק" עם מנוע. בזה הסתכמו ידיעותי. הספינה היתה נראית נורא מבחינת המראה החיצוני. בירכתיה נראה שמה המוזר: Ithoe Dia , נמל הרישום אמסטרדם. תרניה והחבל שלה היו על הדוברה. בפנים הכל הפוך ושבור, הגוף והספון ללא נזק פיזי ממשי אך דורש שיפוץ. בקיצור, זה לא כלי שייט שאפשר להורידו למים ולהפליג לאחר היכרות קצרה. הסעיף הראשון בתכנית קליטתה היה היכרות עם הכלי. אורכה היה 13.5 מטר ורוחבה כ-4 מטר (רחב למדי לגבי יכתות של אותם הימים) המבנה וחמרי הבניה היו מוזרים מאוד. לא ראיתי כזה דבר מוזר עד היום. מצד אחד מבנה עץ נהדר, הגוף נבנה מלוחות מהגוני. הספון היה מעץ יאסין, שהוא נדיר ובוהק בלובן שאינו דורש צבע כלשהוא. אבל, הצלעות והקורות היו מברזל זוית פשוט. והקיל, שומו שמיים, עשוי מיציקת בטון מחוזקת בברזל בנין. והמנוע קטרפילר של משאית. בקיצור, יצור מוזר. יחד עם זאת לפי התחושה שלי היה לה אופי מעניין ונדף ממנה, שוב, לפי התחושה, ריח של ימים רחוקים. התחלתי להתענין בספור שלה ומה שהעליתי בחכתי לא היה רב. שמעתי ספורים ושמועות שהיא נמצאה בדרום האוקינוס האטלנטי מטלטלת ללא שליטה על ידי אניה ישראלית שהיתה בדרכה לקייפטאון שרב חובלה היה אייק אהרונוביץ, זה שהיה רב החובל של ה"אקסודוס". הוא הביאה לקייפטאון, שם נקבע משפטית כי היא שייכת לצים במקרה זה. מקייפטאון הביא אותה אייק לחיפה על גבי האניה, וזהוא. יותר לא הצלחתי להעלות. עשיתי על הספינה הזו ימים ולילות, בקושי בית ולימודים, היא ממש ריתקה אותי. אך הסיפור לא נתן לי מנוח. יום אחד, כשאניתו של אייק עגנה בחיפה עליתי עליה, נכנסתי לתאו כדי לנסות ולדעת יותר. הוא היה עסוק מאוד ופטרני בלא כלום. מאוכזב ירדתי מהאניה. בזה למעשה תם פרק ראשון. הספינה הושמשה כאשר הייתי כבר בצבא, ואני הדחקתי את הספור אך לא שכחתיו. איך אפשר לשכוח ספור שרב הנסתר בו על הגלוי והמסתורין אופפים אותו. לימים, אחר כמה שנים, אני בצי הסוחר, קצין זותר שבזותרים. האניה בחיפה ואנו עומדים להפליג בלילה לנמל יפו לטעינת פרי הדר. בערב עולה לאניה רב חובל מחליף, מיודעינו אייק אהרונוביץ. אני הייתי מכין את הגשר להפלגה ומחזיק הגה ביציאות וכניסות לנמלים. לעלות סתם כך לתאו של רב החובל לא מקובל בלשון המעטה. יצאנו מחיפה בחצות. באפלולית הגשר אייק לא עשה כל סימן של היכרות, ומלבד השפה העניינית הקשורה בהפעלה לא היה דבר. לאחר שיצאנו, כשהשתרר השקט שלאחר הפעילות של היציאה מהנמל עמדתי מאחורי המכ"ם כשאייק עומד מלפנים על יד החלון האמצעי של הגשר. אני בשיא השקט אומר "Captain, Ithoe Dia". האיש קפץ כנשוך נחש, הסתובב והתיז "מהיכן אתה מכיר את השם הזה?" ספרתי לו. ואז הוא ספר לי את הספור, ואני מספרו כאן פעם ראשונה. לא אאריך, אנחנו בילינו את הלילה, אני בשמיעתו ושנינו בתהיות על מה שמאחוריו ומקורו של השם המוזר. על פי אייק הוא מצא את הספינה מטלטלת ללא שליטה בדרומו של האטלנטי, כשהיא נראית חבוטה מפגעי מזג אויר ומפרשיה קרועים. לא היה עליה סמן חיים כשבחן אותה במשקפת. הוריד סירה לבדיקה, באותה עת הים היה שקט. בתוך הספינה מצאו גבר בודד כשהוא מבולבל, תשוש, שתוי ובינתו נסתתרה. העלו אותו אל האניה ונתנו לו טפול כדי להחזירו למצב אנושי. את הספינה העלו על האניה במבצע חילוץ מרשים (שזה ספור בפני עצמו), והמשיכו את ההפלגה לקייפטאון. אייק הצליח לתקשר בסופו של דבר עם הניצול ושמע ספור מבעית. האיש, הולנדי מאמסטרדם, היה בעל חנות ספרים והרפתקן רוחני. הוא קרא רק ספרי הרפתקאות למיניהם. יום אחד הצליח לשכנע את אשתו למכור הכל ולקנות ספינה ולהקיף את הפלנטה שלנו יחד עם שני ילדיהם. עשו מעשה, וקנו את הספינה הזו. לאיש לא היה מושג קלוש על הים, למרות שהיה הולנדי, והוא למד קצת תאוריה של נווט. הספינה צוידה לדרך, כשהמרכיב העיקרי במזון היה בירה הולנדית. לפי דברי האיש השם Ithoe Dia ניתן מתוך אחד מהספרים שקרא. אייק ואני הגענו למסקנה שהוא לקוח מתוך מיתולוגיה כל שהיא, כנראה יוונית. אך אני לא מצאתי לכך סימוכין. הם יצאו מאמסטרדם כחצי שנה לפני שהספינה נמצאה על ידי אייק בדרכם דרומה להקפה מסביב לקייפ התקווה הטובה. ההפלגה היתה צלחה בדרך כלל עד שכ- 3 שבועות לפני שאייק מצא אותו הם עברו מזג אויר סוער מאוד במשך כמה ימים. אשתו ושני הילדים נשטפו הימה על ידי גל שכמעט הפך את הספינה והוא נשאר לבדו. הוא לא ידע לומר אם הם היו קשורים בחבלי בטחון או לא. כנראה שלא. בקייפטאון האיש הועבר לטיפול נפשי והספינה נמסרה בהליך משפטי לצים. והשאר כבר ידוע לכם. לימים (שוב), למדתי לדעת ששני הגורמים המסוכנים ביותר בים הם תשישות, גופנית ונפשית ואלכוהול. כאשר שניהם חוברים יחדיו זה מירשם לאסון.
גם אני חשבתי על תחתית המגירה. אז הנה כפפה, רחוקה מלהיות "כפפה של משי" המתחילה בתחתית ומסתיימת קצת מעל לתחתית. אפשר לקרוא לה היכתה הראשונה או Ithoe Dia . בהיותי נער בן 17 הייתי אחראי על משק הסירות והציוד של צופי ים בחיפה. יום אחד מודיעים לי שאנחנו עומדים לקבל כתרומה מצים יכתה גדולה, ספינה של ממש. היום המקווה הגיע וקבלנו את הספינה הזו כשהיא על גבי דוברה, תמוכה כיאות. הסדרתי את עגינת הדוברה במרחק מה מהגשר שלנו ואני עושה סבוב ראשון של היכרות. כל מה שידעתי עד אז היה שייט בלוויתניות במפרץ חיפה ולאורך חופי הארץ. היה לנו גם "סומבוק" עם מנוע. בזה הסתכמו ידיעותי. הספינה היתה נראית נורא מבחינת המראה החיצוני. בירכתיה נראה שמה המוזר: Ithoe Dia , נמל הרישום אמסטרדם. תרניה והחבל שלה היו על הדוברה. בפנים הכל הפוך ושבור, הגוף והספון ללא נזק פיזי ממשי אך דורש שיפוץ. בקיצור, זה לא כלי שייט שאפשר להורידו למים ולהפליג לאחר היכרות קצרה. הסעיף הראשון בתכנית קליטתה היה היכרות עם הכלי. אורכה היה 13.5 מטר ורוחבה כ-4 מטר (רחב למדי לגבי יכתות של אותם הימים) המבנה וחמרי הבניה היו מוזרים מאוד. לא ראיתי כזה דבר מוזר עד היום. מצד אחד מבנה עץ נהדר, הגוף נבנה מלוחות מהגוני. הספון היה מעץ יאסין, שהוא נדיר ובוהק בלובן שאינו דורש צבע כלשהוא. אבל, הצלעות והקורות היו מברזל זוית פשוט. והקיל, שומו שמיים, עשוי מיציקת בטון מחוזקת בברזל בנין. והמנוע קטרפילר של משאית. בקיצור, יצור מוזר. יחד עם זאת לפי התחושה שלי היה לה אופי מעניין ונדף ממנה, שוב, לפי התחושה, ריח של ימים רחוקים. התחלתי להתענין בספור שלה ומה שהעליתי בחכתי לא היה רב. שמעתי ספורים ושמועות שהיא נמצאה בדרום האוקינוס האטלנטי מטלטלת ללא שליטה על ידי אניה ישראלית שהיתה בדרכה לקייפטאון שרב חובלה היה אייק אהרונוביץ, זה שהיה רב החובל של ה"אקסודוס". הוא הביאה לקייפטאון, שם נקבע משפטית כי היא שייכת לצים במקרה זה. מקייפטאון הביא אותה אייק לחיפה על גבי האניה, וזהוא. יותר לא הצלחתי להעלות. עשיתי על הספינה הזו ימים ולילות, בקושי בית ולימודים, היא ממש ריתקה אותי. אך הסיפור לא נתן לי מנוח. יום אחד, כשאניתו של אייק עגנה בחיפה עליתי עליה, נכנסתי לתאו כדי לנסות ולדעת יותר. הוא היה עסוק מאוד ופטרני בלא כלום. מאוכזב ירדתי מהאניה. בזה למעשה תם פרק ראשון. הספינה הושמשה כאשר הייתי כבר בצבא, ואני הדחקתי את הספור אך לא שכחתיו. איך אפשר לשכוח ספור שרב הנסתר בו על הגלוי והמסתורין אופפים אותו. לימים, אחר כמה שנים, אני בצי הסוחר, קצין זותר שבזותרים. האניה בחיפה ואנו עומדים להפליג בלילה לנמל יפו לטעינת פרי הדר. בערב עולה לאניה רב חובל מחליף, מיודעינו אייק אהרונוביץ. אני הייתי מכין את הגשר להפלגה ומחזיק הגה ביציאות וכניסות לנמלים. לעלות סתם כך לתאו של רב החובל לא מקובל בלשון המעטה. יצאנו מחיפה בחצות. באפלולית הגשר אייק לא עשה כל סימן של היכרות, ומלבד השפה העניינית הקשורה בהפעלה לא היה דבר. לאחר שיצאנו, כשהשתרר השקט שלאחר הפעילות של היציאה מהנמל עמדתי מאחורי המכ"ם כשאייק עומד מלפנים על יד החלון האמצעי של הגשר. אני בשיא השקט אומר "Captain, Ithoe Dia". האיש קפץ כנשוך נחש, הסתובב והתיז "מהיכן אתה מכיר את השם הזה?" ספרתי לו. ואז הוא ספר לי את הספור, ואני מספרו כאן פעם ראשונה. לא אאריך, אנחנו בילינו את הלילה, אני בשמיעתו ושנינו בתהיות על מה שמאחוריו ומקורו של השם המוזר. על פי אייק הוא מצא את הספינה מטלטלת ללא שליטה בדרומו של האטלנטי, כשהיא נראית חבוטה מפגעי מזג אויר ומפרשיה קרועים. לא היה עליה סמן חיים כשבחן אותה במשקפת. הוריד סירה לבדיקה, באותה עת הים היה שקט. בתוך הספינה מצאו גבר בודד כשהוא מבולבל, תשוש, שתוי ובינתו נסתתרה. העלו אותו אל האניה ונתנו לו טפול כדי להחזירו למצב אנושי. את הספינה העלו על האניה במבצע חילוץ מרשים (שזה ספור בפני עצמו), והמשיכו את ההפלגה לקייפטאון. אייק הצליח לתקשר בסופו של דבר עם הניצול ושמע ספור מבעית. האיש, הולנדי מאמסטרדם, היה בעל חנות ספרים והרפתקן רוחני. הוא קרא רק ספרי הרפתקאות למיניהם. יום אחד הצליח לשכנע את אשתו למכור הכל ולקנות ספינה ולהקיף את הפלנטה שלנו יחד עם שני ילדיהם. עשו מעשה, וקנו את הספינה הזו. לאיש לא היה מושג קלוש על הים, למרות שהיה הולנדי, והוא למד קצת תאוריה של נווט. הספינה צוידה לדרך, כשהמרכיב העיקרי במזון היה בירה הולנדית. לפי דברי האיש השם Ithoe Dia ניתן מתוך אחד מהספרים שקרא. אייק ואני הגענו למסקנה שהוא לקוח מתוך מיתולוגיה כל שהיא, כנראה יוונית. אך אני לא מצאתי לכך סימוכין. הם יצאו מאמסטרדם כחצי שנה לפני שהספינה נמצאה על ידי אייק בדרכם דרומה להקפה מסביב לקייפ התקווה הטובה. ההפלגה היתה צלחה בדרך כלל עד שכ- 3 שבועות לפני שאייק מצא אותו הם עברו מזג אויר סוער מאוד במשך כמה ימים. אשתו ושני הילדים נשטפו הימה על ידי גל שכמעט הפך את הספינה והוא נשאר לבדו. הוא לא ידע לומר אם הם היו קשורים בחבלי בטחון או לא. כנראה שלא. בקייפטאון האיש הועבר לטיפול נפשי והספינה נמסרה בהליך משפטי לצים. והשאר כבר ידוע לכם. לימים (שוב), למדתי לדעת ששני הגורמים המסוכנים ביותר בים הם תשישות, גופנית ונפשית ואלכוהול. כאשר שניהם חוברים יחדיו זה מירשם לאסון.
