כפי שהבטחתי

[מירטל]

ובכן,

1. זה יועלה לדיון מאוחר יותר. 2. מה שאתה אומר בעצם זה - " לא יהיה יותר משחק עומק כמו אולטימה, פשוט בגלל שהשוק לא דורש מספיק, ומשחק שיוצא לשוק חייב להיות ריווחי ( כולל אותם אלו שמוצעים חינמיים לשחקני המחשב)". מצד שני - אתה מסכים איתי שUO היה מעולה מבחינת הצלחתו ( עובדה שאין לו מתחרים מהסוג הזה), הוא פנה גם ל"בנות " ( כפי שהוגדרו בסעיף 1), ולכן בפועל, היה מתחרה רציני לא רק למשחקים מסוגו ממש, אלא גם לMUD, במילים אחרות, קהל היעד שלו היה גדול בהרבה מאותם משחקים שיוצאים היום... אתה יודע, זה ממש ממש לא נשמע לי הגיוני, בעיקר לא בהתחשב בעובדה הבאה : בכדי ליצור משחק חתוךתם חסלתם מעניין אתה צריך להשקיע המון זמן של אנשי מחשבים ועיצוב גרפי - בכדי לעצב את המפלצות, בכדי להפוך את הקרב ליותר מ" אני תוקף ופוגע", בכדי להבדיל בין קרב מול אורק לקרב מול דרקון, דרושות שעות עבודה קשות של אנשי מקצוע ( ולכן דרוש הרבה הרבה מאוד כסף). מה צריך לעשות, ננסק, בכדי שמשחק יפנה גם לשחקני עומק?

 

[ננסק]

אני לא ממש מבין למי את מתלוננת

את באה אלי בתלונות על כך שהשוק מתנהג כמו שהוא?... אני רואה מצב, ואני מנסה להסביר אותו. גם אני רוצה לראות משחקי תפקידים ממוחשבים מגניבים סוף, הלוואי והיו עושים אותם. אני מנסה למצוא הסברים לכך שלא עושים אותם, הסברים מעבר ל-"כל המפתחים עושים לנו דווקא, ולא משקיעים בפיתוח משחק עומק כי הם... רעים או משהו". UO לא היה מעולה מבחינת הצלחתו, בשיא חייו הוא הגיע ללא יותר מ-250,000 מנויים ( מקור ), שזה מאוד נחמד אבל התגמד לעומת האחרים ככל שעברו השנים. הוא הגיע למידת הצלחה כזאת בעיקר בזכות היותו הראשון מסוגו, ואחת השכונות הבודדות בה קהילת ה-RP-יסטים מצאה לעצמם מקום באיכות גבוהה. כאשר המפתחים התחילו לפנות לקהלי המיינסטרים - שם נמצא הכסף האמיתי - וקהלי המיינסטרים התחילו להכיר בקיומו של ז'אנר ה-MMORPG, התחילה הטייה לכיוון המשחקיות שאנחנו רואים היום, שהלכה והתחזקה עד שהגיעה ל-WOW. נקודה שחשוב לציין כאן הוא שהמשחקיות הזו, שהתחילה ב-EverQuest (שהיה מאוד פופולרי ומפורסם לפני כמה שנים), ידועה במיוחד בתכונת ההתמכרות החזקה שלה. זהו גורם מאוד משפיע, וכמובן שהחברות רוצות לעודד אותו - התשלום מתבצע בצורת מנוי חודשי, אחרי הכל! משחקיות שמעודדת את זה היא משחקיות טובה מבחינתם. כך שקהל היעד שלו היה קטן משמעותית לעומת הרבה מאותם משחקים שיוצאים היום, שפונים למיינסטרים ולא רק לפאנאטי RP וניצולי MUD (שתמיד היו מספר זעום של אנשים, לעומת שוק הגיימרים בכללותו). אני חושב שזה נשמע הרבה יותר הגיוני עכשיו. לגבי כל השאלה האחרונה שלך, על כמות ההשקעה הנדרשת ממשחק האק-אנד-סלאש מוצלח - לא ממש הבנתי איך כל עניין ההשקעה קשור להיעדר משחק העומק ממשחקי המחשב. נו, נעבור על זה שוב: מה צריך כדי שמשחק יפנה גם לשחקני עומק? אני חושב שכבר אמרתי את דעתי על העניין, בכל העץ הזה. צריך ממשק נוח יותר ממה שיש היום (כדי שיאפשר שליטה ישירה ומהירה בעולם), צריך תוכנות AI חכמות בהרבה (כדי לחקות התנהגות אנושית), וצריך את רצונן של חברות ההפצה לפנות לשוק הקטנצ'יק הזה (כשיגיע הרצון, תגיע גם ההשקעה). את השניים הראשונים אני מאמין שיהיה לנו בתוך כ-10 שנים, בזכות התפתחות טכנולוגית שאינה קשורה ישירות לשוק המשחקים. את השלישי, אני מאמין שלא נקבל אפילו בתוך 20 שנה. עם זאת, אותה התפתחות טכנולוגית שתביא לנו את השניים הראשונים היא גם זו שהופכת אותם לזולים ונגישים יותר ככל שעוברות השנים, כך שמספר שנים לאחר שהם יצאו לשוק הם כבר יהיו זמינים לחברות פיתוח קטנות - שלהן בהחלט יש רצון לעשות משחקים שכאלו. כך שהתחזית שלי היא שבתוך כ-25 שנה יהיו לנו משחקי תפקידים ממוחשבים מז'אנר חדש, שמתחיל להתקרב ברצינות למ"ת שולחני.

 

[מירטל]

לא מתלוננת.

אני מנסה להבין למה זה קורה, כי כרגע, אני רואה מצב מאוד לא הגיוני ( מצד אחד, בניה של משחק תפקידים עמוק אינו דורש משאבים כמו משחק אקשן, בעיקרון, משחק כזה יכול לפנות בקלות רבה יחסית גם לקהל אחר וכו'), ואני מנסה להבין למה, כנראה שפספסתי את ההערה שלך על זה שלא קיים עוד משחק כמו UO. בנוגע להתגמדות ומספר מנויים - מלבד עד כמה משחק רשת הוא טוב, יש עוד כמה דברים לא ממש חשובים - כמו העובדה שאתה זקוק לרשת מסויימת, ולכן לבוא ולהגיד לי שלמשחק רשת מסויים היו "רק" X מנויים, בלי פרטים על כמה אנשים באמת יכלו לשחק בזה, זה ממש לא רלוונטי. משחקי רשת יהיו זמינים בהרבה בארץ, לדוגמא, החל מהזמן שבו אינטרט מהיר שמשלמים עליו פר חודש יהיה זמין וזול יחסית ( זה קרה, אם אני לא טועה, בערך בשנת 2000). לפני כן, זה היה מאוד לא משתלם כלכלית לשחק במשחקי רשת. היום לדוגמא, WOW עולה שלוש מאות ומשהו שקלים - תשלום חד פעמי, ועוד סכום דומה ( אני מגזימה כלפי מעלה) על שימוש במשחק, ספק אינטרנט וחיבור מהיר ( שני הדברים האחרונים בד"כ ישולמו בכל מקרה). עכשיו, אתה זוכר את הזמנים שבהם הייתה משלם לבזק ( פר דקת שיחה) ? אתה חושב שבתנאים האלה היה אפשר לפתח משחק רשת? ולכן, לבוא ולהגיד של UO, לפני עשר שנים, היו רק כך וכך שחקנים בזמן השיא, מבלי להתייחס לפרטים האלה, זה לא ממש מציג תמונה אמיתית של הצלחתו. בנוגע לבניית משחק רשת שקרוב למשחק תפקידים - תרשה לי לחלוק עליך בנוגע להתפתחות הטכנולוגית הדרושה, למעשה, אני חושבת שדווקא משחק תפקידים מרושת יכול להיות מ"ת - טוב, ובלי שטויות של אינטלגנציה מלאכותית. למה? דב"שים. כשאתה משחק משחק שולחני, כמה דב"שים השה"מ שלך יכול לבנות לעומק? עשרים? חמישים? אלף? דמויות אמיתיות, עם אופי משלהם, לא " הקוף הגדול עם הקשת שלא מדבר הרבה". עכשיו תחשוב על משחק רשת אמיתי - כזה שאין לך באמת דב"שים ( חוץ מכמה שומרים), שבו באמת כל "דב"ש" שאתה פוגש הוא דמות אמיתית של מישהו אחר, משקעת כמו הדמות שלך, בלי אינטליגנציה מלאכותית, אלא עם אינטילגנציה אנושית ...

חלומות באספמיה. תסלח לי, נסחפתי קצת. אני מגזימה, או שאני פשוט צריכה לשחק באיזשהו משחק רשת אמיתי?

 

[tapas tapas]

לדעתי פשוט

המראה הוויזואלי של המשחק זה מה שמוכר אותו הכי טוב. כשבן אדם רואה משחק עם גרפיקה מרשימה הוא ישר מאמין שהמשחק יהיה טוב. כי קשה להעביר משחקיות בשיווק מבלי לתת לשחקן לשחק הרבה שעות על המשחק. יש גם כמובן משחקים שמוכרים את עצמם בזכות חדשנות. למשל כמו SPORE. אבל אני עדיין לא בטוח שSPORE יהיה כזה משחק עמוק וכיף לשחק. כלומר, קשה להוכיח לקונים פוטנציאלים שהמשחקיות היא באמת עמוקה וטובה. תזכרי שגם משחק עמוק זה לא בהכרח אומר משחק כיף. אם זה יהיה משחק תפקידים של הבורגנות בפריז והמטרה היא צבירת מעמד בסצינת האומנות בצרפת במאה ה19. אז אני לא בטוח שהרבה אנשים יהנו לשחק במשחק כזה. אולי יש כאלה שכן, אבל אני לא בטוח.

 

[ננסק]

אוקי, לפי סעיפים

(אני אוהב סעיפים!) 1. "אני רואה מצב מאוד לא הגיוני ( מצד אחד, בניה של משחק תפקידים עמוק אינו דורש משאבים כמו משחק אקשן, בעיקרון, משחק כזה יכול לפנות בקלות רבה יחסית גם לקהל אחר וכו')" הנקודה השנייה שלך שגויה, המשחק הזה לא יכול לפנות בקלות גם לקהל אחר. משחק שישים דגש על RP בהכרח לא ימשוך ולא יעניין - וכנראה גם לא יוכל לענות בו"ז על הצרכים של - קהל המיינסטרים. אלא אם זה המשחק המושלם ביותר ביקום, ואני לא מסוגל לתאר לעצמי איך בכלל אפשר ליצור כזה (מבחינת מכאניקת המשחק שלו), איך יאספו בשבילו קבוצה של יוצרים אלוהיים שיתכננו אותו, ואיך יצליחו למשוך את שני הקהלים בו-זמנית, בהתחשב בכך שכל אחד מהם נרתע בטירוף כשרק רומזים לו שהמשחק מציע חוויה מהסוג השני. (כמו שראינו כאן, RP-יסטים נרתעים ממה שמציעים היום משחקי המיינסטרים, ושחקנים רגילים נרתעים מכל מה שמריח כמו משחק עומק שלא מאפשר להם, ובכן, *לשחק* במשהו ולא רק "לעשות כאילו אני מישהו"). זה אפשרי, אבל גם להתיישב על מאדים זה אפשרי. צריך לדבר תכל'ס. 2. נקודות טובות העלת לגבי UO, ובאמת קשה להגיד עד כמה הוא היה פופולרי בזמנו לעומת הפופולריים של היום, מבחינת אחוזים. אין ספק שהוא היה הצלחה גדולה ומרשימה לזמנו, זה בטוח. אבל אני לא חושב שזה רלוונטי בכל מקרה, עד כמה גדול הוא היה - כלומר, מה זה משנה? החברות לא מתעניינות באחוזים, אומרים להן "200,000" והן חושבות "*רק* 200,000? איך נעשה שזה יפנה לפי זיליון יותר אנשים?" חמור מכך, UO משך כמויות גדולות של RP-יסטים, אבל הוא מאוד יוצא דופן, וכמות ה-RP-יסטים שהוא משך היא אחוז רציני מכלל האוכלוסיה הזאת *בכלל*. ואותה אוכלוסיה לא גדלה במיוחד, ומעולם לא היתה גדולה במיוחד. משחק MMORPG ממוקד RP לעולם לא יפנה ליותר מחצי מיליון איש, ואני כל כך אופטימי בהערכה הזאת, שאני מניח שזה המשחק שהצליח לפרסם עצמו יותר טוב מכל משחק אחר, הוא הכי אינטואטיבי אי פעם, הוא פונה לכל הגילאים, ויש לו את הממשק הכי נוח שניתן ליצור בימינו. זה כמו להשוות בין Twilight Imperium, משחק לוח מושקע, עמוק וכבד, לבין מונופול. כמה אנשים משחקים בראשון, וכמה בשני? כמה אנשים *יכולים בכלל* ו*אי פעם יהיו מעוניינים* לשחק בראשון? באיזה מהקהלים עדיף להשקיע? אם היה יוצא היום משחק RP טהור - ו-Eve Online הוא לדעתי הדבר הקרוב ביותר לזה שיש לנו כיום - הוא לא היה משיג יותר מ-30,000 מנויים. (ציינתי בהודעות קודמות של-Eve יש בערך אותה כמות). זה לא כסף בכלל. זה משחק ילדים. מי ישקיע מאמץ במשחק עם קהל יעד קטן כל כך, שהוא אפילו לא אחוז מהפוטנציאל? 3. דב"שים. אני חושב שאת מפספסת בטענה הזאת נקודה חשובה, שדווקא בגללה אני מאמין בצורך ב-AI. כמו שאת מציעה, אני מנסה לחשוב על עולם שבו כל דב"ש שאני פוגש הוא בעצם ד"ש, מושקע, שמישהו יצר ומשחק אותו... ואני שואל, למה לעזאזל שמישהו ירצה לשחק טבח. ברצינות. למה שמישהו ירצה לשחק את לשחק את הברטנדר בפונדק? מה הוא עושה חוץ מלשבת מאחורי הבאר ולדבר עם אנשים? ומה המשחק פה? אני מתכוון, מעבר לחלון הטקסט שבתוכו אני מגלם את הדמות שלי, מעבר למשחק שאני *יוצר בעצמי* על ידי גילום הדמות. מה המשחקיות? איך אני משפר את המיומנויות שלי? מה הדברים *המעניינים* שאני יכול לעשות מבחינת משחקיות? יש אולי מיני-משחקון של יצירת משקאות? הוא מספיק כדי לעניין אותי במשך חודשים? שבועיים? *יום*? מאוד משעמם לשחק דב"ש. בדיוק כמו במשחק תפקידים שולחני, יש סיבה שאף אחד לא רוצה להיות דב"ש, אלא גיבור הסיפור - ובמשחק מחשב, כשאין אפילו מישהו לידך שאתה יכול לצחוק איתו על העניין, זה משעמם כפליים. אנשים מחפשים משחקיות. בקהל של אלף שחקנים, אולי עשרה מוכנים להסתפק רק ב-RP טהור. האחרים מחפשים משחקיות - גם אני, גם רוב יושבי הפורום - וזאת הסיבה ש-WOW עובר את ה-6 מיליון מנויים בעוד עולמות וירטואליים פתוחים לגמרי כמו There.com ו-Second Life מגיעים לעשרות אלפים בודדים בלבד. כי זה לא משחק. אני מציג את כל זה, כי לדעתי מדובר בגורמים שלא חשבת עליהם, או שאת לא מכירה מתוך חוסר ניסיון ב-MMORPG-ים. לדעתי חיוני שתשחקי באחד כזה, ולו כדי לדעת איך הם נראים, איך הם מתנהגים. חבל לי להמליץ לך על משחקים חינמיים מהתחום, כי הם בדרך כלל גרועים מאוד ומפשיטים מהמשחק הכל מלבד הנוסחא הבסיסית של צבירת עוצמה, בלי שום ערך חוויתי מוסף - אפילו לא מבחינה גרפית. ואני ממליץ על WOW. לכל מי שיש לו הערות, טענות או דיעות על MMORPG-ים, מבלי שבכלל שיחק בהם - אתם לא יודעים עדיין עד כמה החוויה הזו שונה מהמשחקים שאתם מכירים, במידה ואתם פתוחים לקראתה, ומוכנים להשקיע בה קצת יותר משבוע לפני שאתם אומרים "אה, זה לא מעניין, זה שטותי".

 

[מירטל]

תשובות - לפי סעיפים :

1. כן, מכיר morrowind ? המשחק הבסיסי, כמו שאמרתי, הוא לא משהו, אבל ההרחבות שלו מאפשרות לך לבנות תוספים מדהימים, חלקם מ"ת ( נו, הכי קרוב שאפשר), חלקם זחילה במבוך ושחיטת מפלצות, והקהל? מי שרוצה את X, יוריד את X, מי שלא, לא. מערכת משחק מתוכנתת היטב? לא ממש צריך, רק תן לאנשים את הרחבה והם ירקדו עליה לבד. 2. אחוזים? ובכן, יש פרייארים, אתה יודע, לא ברור לי למי פונים כל אותם משחקי רשת חינמיים ( ויש הרבה, אתה יודע את זה), יש לנו גם משחק רשת בעיברית ( שפונה לקהל הרבה יותר קטן ממה שצינת), האם זה אומר שהמשחקים ההם פחות מושקעים ( אההה, תגיד לי - כן, אי אפשר לרקוד בהם, וגם אי אפשר להפוך לדוב) ? תפיסתהעולם שלי היא שיש לך איזשהו בסיס שאתה צריך לנסות ולמכור, על הבסיס הזה יבנו לך כל מיני סוגי וסיגנונות משחק - חלק מהם יהיו אקשן, חלק מהם יהיו RP, איך אתה מוכר את המשחק, זו בעיה של אנשי המכירות, לא של המתכנתים או מתכנני המשחק. בעיקרון, אם אתה הולך ואומר :" יש לי משחק שיכול להיות משווק לקהל אחד ויחיד, ושחקני המ"ת ושחקני המיינסטרים לעולם לא ישחקו באותו משחק", אתה מטיל מגבלות על המשחק עצמו, שדי לא בטוח שקיימות במציאות - רוב הפורום הזה משחק במשחקי מחשב גם די מיינסטרים, ויש עוד כמה בעיות בתוך משחקי המחשב ההמוניים שדי מעצבנים אותי ( כמו הנטייה להתמכרות, אבל זה באמת סיפור אחר). 3. הייתי אומרת שלשבת ולשלוח דמויות להרפתקאות ( אמיתיות או מדומות), יכול להיות מעניין בהרבה מללכת ולצוד דרקונים, זה כמובן, יהיה קרוב יותר למשחקי מחשב כמו " הנסיך" או לספרים כמו יחסים מסוכנים יותר מאשר לרומח הדרקון או להוביט, אבל כן, זה מה שזה. אבל אני אסכים איתך בנקודה אחת - אני בהחלט צריכה לשבת ולשחק במשחק כזה - אני אחזור על הבקשה להמלצה על משחק רשת חינמי (צטערת, לא מוכנה להשקיע את הסכום הנדרש לWOW), יש לך אחד כזה?

 

[ננסק]

תשובות לתשובות, בסעיפים!

1. מכיר את Morrowind, מכור ללא תקנה ל-Oblivion. קהל ה-mod-יסטים של הסדרה עושה עבודה מעולה, ולאוליביון שרק יצא לפני חודש, יש כבר *מאות* מודים, חלקם פשוט מצויינים. אבל מה המפתחים מרוויחים מזה? "מי שרוצה את X, יוריד את X, מי שלא, לא." זה סבבה, אבל המפתחים לא רואים אגורה מהעסק הזה. כלומר, את מבקשת מהחברה לפתח בהשקעה כבדה פיצ'רים שלא רווחיים עבורה בכלל. אבל למעשה זה רק צד אחד של העניין, ההסתכלות הזו כבר נחשבת למיושנת וטיפשית. הנה החדשות הטובות: "תוכן שנוצר על ידי שחקנים" זה הבאז-וורד החדש בעולם המשחקים, ואפילו חברות הענק כדוגמת EA (שיש אולפני סרטים שמקנאים בה), רואות בכך פוטנציאל גלום. הבוסים מבינים שדברים שכאלו יוצרים קהילה, וקהילה נוטה להגדיל את עצמה על ידי המלצות. מעבר לכך, מתחילים לצוץ פיתרונות לבעיית זמן החיים הארוך-מדי. חברות משחקים לא אוהבות משחקים ארוכים *מדי*, כי כשאתה משחק בהם, זה אומר שאתה לא משחק (קונה) משהו אחר... אבל כאמור, יש כבר כל מני דרכים לגבות כסף - או לפחות להציע את האפשרות הזו - גם תוך כדי זמן החיים של המשחק. באוליביון למשל, מוצעים למכירה כל מני תוספות קטנות למשחק, כמו מגדל מכשף, מערת פיראטים, ועוד, שמוסיפים מקומות חדשים וכל מני דברים למשחקיות. הכל במחיר של פחות מ-2 דולר להרחבה - סביר בהחלט לטעמי. בגרסת ה-Xbox 360, שלה אין בכלל אפשרות להוסיף mod-ים, זה בכלל רעיון מוצלח. אם נדבר על MMORPG עם תוכן שנוצר על ידי שחקנים, אנחנו מגיעים (שוב) למשחקים כמו Eve Online. כלומר, כבר יש חיה כזאת. היא אולי לא מאוד פופולרית, אבל קיימת. היא גם לא תהיה פופולרית, בגלל שברגע שאתה מכניס את האפשרות ליצור תוכן, אתה מתרחק מהמיינסטרים - יצירה היא באופן טבעי מסובכת יותר מצריכה סתמית, ולכן רק אחוזים מהקהל משתמשים בה, ולכן היא מיותרת ו\או לא הכרחית ב-MMORPG מיינסטרים. 2. לא לגמרי הבנתי מה את שואלת, אבל כן: משחקי הרשת החינמיים *הרבה* פחות מושקעים מ-MMORPG שעולים כסף. זה לאו דווקא אומר שהם פחות מהנים באופן גורף, אבל עובדתית הם נראים פחות טוב ומציעים (בגדול) פחות. זה כמו להשוות בין Moneky Island 3 לבין קווסט שמישהו יצר בבית בעזרת תוכנה ליצירת קווסטים. זה נשמע טיפשי בהסתכלות ראשונית, אבל היכולות לרקוד ולהפוך לדוב הן בדיוק מסוג הדברים שגורמים למשחק א' להצליח, במקום בו ב' נכשל - אלוהים, וגם חברת בליזארד, נמצאים בפרטים הקטנים. 3. (חרגתי מהסעיפים, סליחה) "תפיסת העולם שלי היא שיש לך איזשהו בסיס שאתה צריך לנסות ולמכור, על הבסיס הזה יבנו לך כל מיני סוגי וסיגנונות משחק - חלק מהם יהיו אקשן, חלק מהם יהיו RP, איך אתה מוכר את המשחק, זו בעיה של אנשי המכירות, לא של המתכנתים או מתכנני המשחק." תפיסת העולם של החברות הגדולות שונה בעליל, וגם הבעיות שעומדות מולן. איך אתה מוכר את המשחק זאת בעיה של *המנהלים*, והם אלו שאומרים למתכנתים מה לעשות. בדיוק כמו בתעשיית הסרטים. אולי את מדמיינת את שוק המשחקים כדומה לשוק הספרים - כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה, יש מגוון סגנונות שפונים לקהלים שונים, וכו'. ככה זה היה פעם, לפני 25 שנה. היום, שוק המשחקים כל כך יקר ערך, שהוא עבר לחקות את שוק הסרטים בדיוק מדהים ממש (הוא אגב עבר אותו מבחינת היקף המכירות). המתכנתים אינם שונים מתסריטאים ובמאים - הם יכולים לעשות הרבה בתחומים שהגדירו להם, אבל הגדירו להם תחומים. מי שאומר "בואו נעשה ספיידרמן 3" הוא הבוסים, והם דורשים מאנשי המקצוע שיעשו את זה , וגם לפי דרישות מוגדרות, במקרה הזה סרט אקשן קיצי. כדי להבין מדוע מרכז התעשייה מתנהג היום כמו שהוא, חייבים לראות את הדברים מנקודת המבט של המנהלים. 4. (עכשיו ממש חרגתי) "אם אתה הולך ואומר: 'יש לי משחק שיכול להיות משווק לקהל אחד ויחיד, ושחקני המ"ת ושחקני המיינסטרים לעולם לא ישחקו באותו משחק', אתה מטיל מגבלות על המשחק עצמו, שדי לא בטוח שקיימות במציאות - רוב הפורום הזה משחק במשחקי מחשב גם די מיינסטרים" אבל לא אני אומר את זה, אלא חברות ההפצה. והמגבלות מגיעות מתוך מניעים כלכליים, לא מתוך המציאות. כמובן שמשחק כזה אפשרי, ואני מאוד מקווה שנראה אותו יום אחד; אבל אני מקווה גם לשלום עולמי וחלוקת המזון באופן שווה בין תושבי הגלובוס. זה לא יקרה בזמן הקרוב, ולא בגלל שהמציאות לא מאפשרת - אלא בגלל הכלכלה והיחסים החברתיים. בגלל אנשים. רוב הפורום הזה משחק מיינסטרים, זה נכון לגמרי, אבל לא התכוונתי להגיד שהקהלים הם mutually exclusive. כל הפילוסופים יוונים, אבל לא כל היוונים פילוסופים, ובעוד כל היוונים אוהבים לשתות יין, רק הפילוסופים אוהבים גם יין שזיפים. ויש בתכל'ס נורא מעט פילוסופים, אז יש נורא מעט אנשים שמכינים יין שזיפים. לפעמים הפילוסופים נאלצים להנות מיין רגיל בלבד, בעסה להם. 5. (שזה בעצם סעיף 3 שלך) שלא תביני לא נכון, אני אשמח מאוד לעולם שבו כל דב"ש הוא ד"ש, אבל יוצר המשחק צריך להיות מינימום גאון כדי שזה יהיה מעניין למספיק אנשים וברמה מספיק גבוהה. יש כבר עולמות משחק בהם אנשים מגלמים טיפוסים פשוטים - Ultima Online עדיין חי, למשל, וב-Eve אפשר להיות כל דבר מסוחר פשוט ועד למתנקש שכיר (ואין שם מקצועות - זה הכל מתוך בחירה של דרך החיים שלך). אבל שוב, העולמות הללו לא פופולריים. אם זה מספיק לך, סבבה ובכיף. אבל כדי ליצור משחק כזה להמונים, צריך, כאמור, מפתח גאון במיוחד. ובוס שמאמין שזה אפשרי ושווה את המאמץ. אני ממליץ שתורידי את Eve Online ל-14 יום התנסות בחינם, בכתובת הזאת . הוא די מסובך (כי בשביל עולם מורכב, צריך ממשק מורכב), והוא מד"בי (אז הוא לאו דווקא יקרוץ לך), אבל הוא בהחלט מרשים מאוד מבחינת ה-RP שנוצר בו. לפני שבועיים בערך נתתי קישור לכתבה שמתארת מעשה מדהים שארע בתוך המשחק, שמעיד עד כמה מרשים הוא העולם הוירטואלי שנוצר שם. קריאה מאוד מומלצת, בקישור הזה . אפשרות אחרת היא RuneScape , שהוא משחק פופולרי מאוד (להפתיע אפילו), אם כי אני לא מתרגש ממנו במיוחד. הגרפיקה מיושנת, אבל הוא חינמי לגמרי, ויש בו לא מעט אופציות.

 

[The Evil Rabbit]

RuneScape לא חינמי *לגמרי*

הוא חינמי ברובו, אבל כדי שיהיו לך את החפצים החזקים באמת אתה צריך לשלם.

 

[ננסק]

בסדר, אף אחד מהם לא חינמי לגמרי

כל MMORPG "חינמי" ידרוש ממך כסף בשביל תוכן פרימיום.

 

[מירטל]

תראה :

1. @^$@#$^@$^$^^%*$^%*$! ואת זה אתה אומר למישהיא שמתכננת לקנות מחשב חדש בשביל הגועל נפש הזה! לא יפה! ונחזור לנושא : מה היתרון של מפתחי התוכנה? או, זה קל - הם יוצרים את הבסיס ואת אותו דבר שמאפשר לך לבנות עליו עולמות, והנה - במכה אחת, אתה יכול לחסוך עבודה של הרבה מאוד יוצרי תוכן ( כאלה שאתה משלם להם, לא תוכן של יוצרי רשת), ובצורה הכי אבסורדית, דווקא החיסכון הזה בפרטים, שלפני עשר שנים היה הופך את המשחק ללא כדאי ( משחק עם המון שטחים ריקים ומעט מאוד NPC לטפל בהם), הפך מ" משחק לא כדאי לקניה כי הוא קצר מדי" ל... למה אני אשווה את זה? לוח בד. אתה מפסיק למכור מוצר שלם כמוצר, ומתחיל למכור לוח בד שעליו אתה מצייר את המשחק שלך, זה מה שאני רוצה לקבל באובליוון, החלום שלי זה שTES כלשהו יגיע עם עולם וווים להרפתקאות, בלי שום דבר אחר. אההממ... חרגתי מהסעיפים, איפה הייתי? תוכן שנוצר על ידי גולשים - אני חושבת שכאן אנחנו מסכימים - זה העתיד, השאלה הגדולה היא מה חברות המשחקים ישכילו לעשות עם זהץ 2. אני מסכימה עם הקטע הראשון - משחק שעולה כסף ויהיה פחות טוב ממשחק שחינמי לא ישרוד ( וסביר להניח יפיל את החברה שיצרה אותו), זה נכון כמעט בכל מקום, לא רק בתעשיית המשחקים. בנוגע לפרטים הקטנים - הם אלו שיהפכו משחק טוב למשחק מעולה,אבל... תוריד את האפשרות לרקוד או להפוך לדוב מWOW, האם הוא יהפוך לשחק גרוע? 3. אולי, אבל ( הי, אתה התחלת עם ההשוואה לסרטים, לא?) אני עדיין מחפשת את הדברים הלא מיינסטרמיים בעולם המשחקים - אם נחזור לעולם הקולנוע, כל המשחקים היום הם בעיקר המקבילים של קינג קונג, שר הטבעות וכמו שאמרת, ספיידרמן שלוש. סרטים מפוצצי אקשן ותעלולי אפקטים שעולים הון ונועדו לא להיות שוברי קופות, הם צריכים להיות מרסקי קופות. תרשה לי לחזור ולשאול - אם תעשיית המשחקים היא כמו הקולנוע, איפה הדברים שאינם שוברי קופות? איפה סרטים כמו " גאווה ודיעה קדומה"? איפה הסרטים הישראלים? איפה אותם סרטים שלא מתבססים על פיצוצים ובלגנים כאלה? איפה סירטי הבורקס ? נעלמו עם לארי והחבר שלו מהמגבות לעבר השקיעה? 4. לא הבנתי. 5. אני לא מחפשת פופולריות, אני מחפשת קיום. ועדיין מחפשת משחק פנטזיה המוני שירוץ על הדבר הזה.

 

[tapas tapas]

אני לא בטוח שבנות לא אוהבות

את אותם המשחקים שבנים אוהבים. אולי פעם זה היה שונה, ובטח שמה שאני אומר עכשיו לא מייצג. אבל בפורום משחקי מחשב פה בטפוז אני רואה המון בנות ששואלות שאלות על איך לעבור שלבים במשחקים שהם משחקות. משחקים כמו: DOOM3, MAX PAYNE, GTA )האמת GTA זה משחק נורא בשביל בת לשחק) ועוד משחקי אקשן כאלה עדכניים ואחרים, שנראה כאילו רק בנים אוהבים אותם. יכול להיות שהדור היותר צעיר של בנות משחק הרבה יותר, כמעט כמו הבנים. גם פעם האמת לא כל הבנים היו משחקים במחשב, ובנים ששחקו במחשב נחשבו לחנונים גמורים. זה היה קצת בושה לשחק במחשב. היום אם אתה לא יודע מה זה משחקי מחשב יסתכלו עלייך כאילו נחתת מהחלל.

 

[Sabre Runner]

אני חושב שיש לי הסבר לזה.

זה תעשיית המשחקים של היום. היא הולכת בכיוון של תעשיית האנימציה המערבית ובכיוון שהוליווד מתחילה לדרוך בו מעט. מדובר ביצירה בכמות גדולה מובטחת הצלחה בהשקעה נמוכה. תסתכל על המשחקים שיוצאים בזמן האחרון. כמו שהאנימציה הדרדרה באיכותה בשנים האחרונות וכמו שנעשים עכשיו סרטים בעלי תקציב הנמוך ממאה מיליון דולר, יוצאים עכשיו משחקים שעשו בהם את מינימום ההשקעה בשביל לצאת לשוק. רוב המשחקים שיוצאים ומפורסמים הם משחקים שכבר יש בהם ציפייה כתלות במשהו מוכר, בין עם זה עוד משחק בסדרה כזאת או אחרת או משחק המבוסס על סרט או ספר. המפתחים כנראה רוצים לצאת עם ההצלחה כמה שיותר מהר. אולי בגלל זה גם ז'אנר משחקי ההרפתקאות נכחד כמעט לחלוטין. היום יש מעט מאוד משחקים שבהם ההשקעה המחשבתית והעלילתית גבוהה. אני בדקתי אתמול את המשחק המבוסס על "צופן דה-וינצ'י". משחק כל כך גרוע לא ראיתי כבר הרבה זמן. הממשק זוועתי, האנימציה על הפנים ולא נתנו אפילו את ההשקעה המינימלית בלשחזר את סצינת הרצח של סונייר כמו שהיה בספר.

 

[ננסק]

פשוט לא מסכים

אתה אומר הרבה דברים תמוהים, והכל הוא דיעה, לא עובדה. "זה תעשיית המשחקים של היום." זה המשפט היחיד שאני מסכים איתו. WOW נראה כמו שהוא בגלל הפקת לקחים ארוכה מאוד, שהתחילה ב-UO ונגמרה בו. הוא מבריק בדיוק מהסיבה הזאת, מאותה סיבה שכל משחקי בליזארד מבריקים: הם לא ממציאים שום דבר חדש, אבל אלוהים, איך שהם יודעים לקחת את הקיים ולעשות אותו *ממש כמו שצריך*. "תסתכל על המשחקים שיוצאים בזמן האחרון." אני מסתכל, על כולם, לא מפספס אפילו אחד, ולכן אני לא מבין את הטענה הבאה שלך. "כמו שהאנימציה הדרדרה באיכותה בשנים האחרונות" מה זה בעיניך אנימציה נמוכה? "מעבר לגדר"? איך תקרא לסרטים של פיקסאר? העובדה שכולם עושים אנימציה, כי כולם *יכולים* עכשיו בזכות ההתקדמות הטכנולוגית, אומרת שיש אחוזים יותר נמוכים של איכות. אם לזה התכוונת, אז אני מסכים. "וכמו שנעשים עכשיו סרטים בעלי תקציב הנמוך ממאה מיליון דולר, יוצאים עכשיו משחקים שעשו בהם את מינימום ההשקעה בשביל לצאת לשוק." יוצאים כאלו סרטים ומשחקים כבר עשרות שנים. אין בזה חדש. פשוט יש יותר סרטים ומשחקים היום משהיו פעם. "רוב המשחקים שיוצאים ומפורסמים הם משחקים שכבר יש בהם ציפייה כתלות במשהו מוכר, בין עם זה עוד משחק בסדרה כזאת או אחרת או משחק המבוסס על סרט או ספר." גם זה מצב שקיים כבר לפחות 8 שנים, אולי יותר. ואפשר להתלונן עליו, אבל לא מהכיוון שאתה פונה אליו - לא כתלונה נגד איכות, אלא כנגד יצירתיות. לא יודע לגבי סרטי המשך, אבל רוב *משחקי* ההמשך, בדרך כלל לוקחים את המשחק הקודם צעד אחד קדימה. הם מהנים, במקרים רבים יותר מקודמם. כלומר, עונים על המטרה היטב. "המפתחים כנראה רוצים לצאת עם ההצלחה כמה שיותר מהר. אולי בגלל זה גם ז'אנר משחקי ההרפתקאות נכחד כמעט לחלוטין. היום יש מעט מאוד משחקים שבהם ההשקעה המחשבתית והעלילתית גבוהה." הוא נכחד מאותה הסיבה ש-WOW מצליח: כוחות שוק. הקהל רוצה יותר ויותר סיפוק מיידי, יותר ויותר גרפיקה, פחות ופחות רגעים מתים. זאת הסיבה שז'אנר ה-FPS התפתח למימדי ענק, על חשבון ז'אנרים כמו סימולטורים והרפתקה, וממש אין לזה קשר לאיכות המשחקים. "בדקתי אתמול את המשחק המבוסס על "צופן דה-וינצ'י". משחק כל כך גרוע לא ראיתי כבר הרבה זמן. הממשק זוועתי, האנימציה על הפנים ולא נתנו אפילו את ההשקעה המינימלית בלשחזר את סצינת הרצח של סונייר כמו שהיה בספר." משחקים מבוססים על סרטים ידועים בתור מפלצות מחרידות באיכותן, גם זה לא חדש. למעשה, המשחק של קינג קונג זכה אצלנו בויגיימס לאות מיוחד של כבוד כשסיכמנו את 2005, בגלל שלא רק שהוא אינו משחק רע, הוא אפילו עשוי טוב מאוד. היינו המומים. להגיד שמשחק מבוסס סרט הוא משחק מזעזע, זה כמו להגיד שסרט של שוורצנגר יהיה סרט אקשן קייצי קלאסי - זה כבר מה שאנחנו מצפים מהם. אחזור שוב על הסיבה שאין היום משחקי RP כמו Ultima Online - הקהל לא רוצה אותם. אתה, ואני, וכל משתתפי הפורום הזה, אנחנו לא הקהל. אנחנו אפילו לא אחוז מהקהל. הקהל הוא פאוורגיימר, חלקו הגדול מאנצ'קין. למה שזה יפתיע אותנו? זה בדיוק אותו דבר כמו במשחקי התפקידים שלנו, עם מו"ד. וזה לא באשמת מו"ד, כמו שזה לא באשמת WOW: זה באשמת הגיל הצעיר של השחקנים, ואם תסלחו לי, גם הטיפשות הכללית של האוכלוסיה. תגיד להם שהם יכולים להיות דייג ואפילו לגור בבית משלהם, והם יגידו "עזוב אותך מזה, על מה אני לוחץ כדי לירות?". משחקים לקהל קטן מגיעים בדרך כלל מתוך החובבים עצמם. GalCiv2, משחק האסטרטגיה החללית בתורות החדש ביותר (יורשו של הז'אנר שהתחיל Master of Orion), יצא מבית תוכנה קטנצ'יק שמורכב רק מחובבים פאנאטים של הז'אנר. כנ"ל X3, משחק הסימולציה החללית החדש ביותר. כנ"ל Sam and Max 2 החדש, שעומד לצאת. כי אין בזה מספיק רווח, אז החברות הגדולות באמת - אלו שיכולות להרשות לעצמן לפתח, למשל, MMORPG מושקע ושווה באמת - לא ישקיעו בזה כלום מתוך אינטרסים כלכליים הגיונים למדי. אצל החברות הקטנות משהו דוחק חלק מהשאיפה לרווח הצידה - הלהט לז'אנר וליצירה - ולכן הן עושות את מה שהן עושות. אז זאת הסיבה שלמרות שאפשר לעשות היום משחק סטייל UO, מדהים באיכותו ה-RP-יסטית עד לכדי פעירת לסתות, זה בכל זאת לא יקרה בעתיד הנראה לעין. נ.ב. אחרי כל זה, מילת עידוד: לפי תערוכת E3 האחרונה, מצב המקוריות בשוק המשחקים דווקא עולה, לאחר שנים של סבל. השנים הקרובות עשויות להציג כמה משחקים מפתיעים באיכותם, גם בתחום הזה.

 

[tapas tapas]

שוב, אני לא מכיר את WOW כל כך

אבל זה שבריטני ספירס היתה או עדיין זמרת די פופולרית, לא הופך אותה להיות זמרת מוכשרת במיוחד או את השירים שלה לטובים במיוחד. כי נראה לי שיש קורלציה בין המשחקים שאתה מחשבים טובים לבין מידת הפופולריות שלהם בעולם.

 

[tapas tapas]

אני אתן לך דוגמא.

שיחקתי המון בDIABLO2 ודי אהבתי אותו. והרבה אנשים אהבו ושחקו בDIABLO2 אבל תכלס, זה לא משחק כזה טוב. אפילו די דפוק. הראשון היה יותר טוב בגלל שהיו בו יותר מבוכים עם דלתות וכל מיני אסטרטגיות שונות וגם בגלל שהוא היה הראשון מסוגו ואולי אחד המשחקים המסחריים הראשונים לDIRECTX. השני נהיה כבר די משעמם. אז לא יודע למה DIABLO2 היה כל כך מהנה. כשאתה חושב על זה, מה יש בכלל בדיאבלו2 הזה? סתם אסיפה אין סופית של אוצרות וXP. זה הכיף האמיתי בזה. הקרבות היו קצת כיפים אבל לא משהוא מרתק במיוחד. אחת הסיבות שהתלהבתי כל כך מDIABLO2 זה בגלל שהתלהבתי מDIABLO1 ונשאר לי מזה כנראה עוד טעם בפה או משהוא כזה. גם האנמציה והסיפור היו מושקעים מאוד, אבל רק החלק ה"קולנועי" של המשחק לא אמור להפוך אותו לכזה טוב. אז הנה, DIABLO2 משחק ממוצע שהיה לאחד הלהיטים הגדולים של זמנו. אחת הסיבות לכך שהוא אולי היה כל כך פופולרי זה שלא היה משהוא חדשני ומעניין אחר באותו הזמן. וגם האלמנט של המולטיפלייר כמובן. כמובן שזה כיף מסויים לשחק דיאבלו2, אבל זה לא כזה משחק טוב בכלל. אז אין בהכרח קורלצייה חיובית בין הפופולריות של המשחק לבין כמה שהמשחק באמת מהנה. אולי לפעמים יש משחקים ששורפים עליהם זמן יותר מתוך אובססיביות וסקרנות (אסיפת אוצרות וניסיון או ריהוט של הבית בסימס) מאשר שיש במשחק הזה משחקיות כיפית נטו. משחקים ממש טובים וכיפיים נטו יכולים להיות למשל AMERICAS ARMY, BATTLEFIELD 1942, STAR WARS JEDI KNIGHT ACADMY נכון, יש בין המשחקים האלה דבר משותף, זהם משחקי אקשן. אבל זה לא רק העובדה שהם משחקי אקשן, בכל אחד מהם היה חדשנות ותכונות איכותיות במיוחד. בתחום של משחקי התפקידים הממוחשבים כנראה היתה פחות התקדמות. בשנים האחרונות ובכלל.

 

[ננסק]

אני לא מבין מה אתה אומר כאן

אני אעזוב את כל הפסקה הראשונה שלך, כי אני לא מבין מה אתה רוצה להגיד בה. *ברור* שפופולריות והנאה לא קשורות זו בזו, ובכלל לא מעניין אותי לדבר עליהן אחת ביחס לשנייה. כמו כן ההגדרה "משחקיות כיפית נטו" היא הדבר הכי אישי בעולם. מיליוני אנשים נהנים מאוד מ-Sims 2, מה תגיד להם? שהם לא באמת נהנים? שזאת התמכרות, והם רק חושבים שהם נהנים? מה ההבדל בין זה לבין כל דבר אחר שנהנים ממנו? לפני שתי הודעות הסברתי בדיוק למה אני חושב שלא היתה התפתחות בתחום משחקי התפקידים - כי לאף אחד *אין אינטרס* לעשות התפתחות כזאת. בדיוק כמו שלא היתה התפתחות בשוק ההרפתקאות, מלבד כותר בודד או שניים (למשל פרנהייט, משחק מאוד מומלץ שמצליח לחדש את ז'אנר ההרפתקה). המשחק היחיד שמנסה לתת תחושת משחק תפקידים שולחנית הוא Neverwinter Nights. הראשון עשה עבודה לא רעה יחסית, אבל עדיין רחוקה שנות אור מהתמונה האידאלית של משחק תפקידים ממוחשב. המשחק השני עדיין לא יצא, אבל כנראה לא יעשה שיפור משמעותי. אין ספק שחייבים לחכות לממשקים חדשניים (כדי ליצור בקלות ובמהירות את העולם הבדיוני) ותוכנות AI חכמות הרבה יותר (כי הדבר הכי חשוב במשחק תפקידים הוא בני אדם אחרים), עד שנראה משהו שמתקרב לחווית משחק תפקידים שולחני. מאחר וזה מירוץ אבוד למדי, כמעט כל משחקי התפקידים הממחושבים מנסים לעשות משהו אחר. בדרך כלל מדובר בחוויה אישית של חקר עולם פנטזיה מוכן מראש, למשל Oblivion, שגם הוא יופי של משחק (וגם פופולרי! הו לא!), או Mass Effect שעתיד לצאת ל-Xbox 360, ונראה שימשיך את המסורת המהנה של Bioware, רק בעולם מציאותי מתמיד. שניהם מחדשים היטב בתחומם, ממש כמו ש-Battlefield 2 בתחומו. אז מה בעצם אתה מחפש במשחקי תפקידים ממוחשבים? את אותה החוויה כמו משחקי תפקידים רגילים? לא תמצא. כמו שלא תמצא בספר את אותה החוויה של תיאטרון. זאת לא אותה המדיה. יש לה חסרונות ויתרונות לעומת מדיות אחרות, והדבר החכם ביותר לעשות הוא להכיר בכך, וללמוד להינות מהמיטב של כל העולמות.

 

[NacroMittler]

חילול הקודש!

 

[Ihavenonick]

Diablo 2: point and click, or slash

whatever is your term to that game now that is a munchkin game

 

[NacroMittler]

but its a FUN one!!

חוץ מזה, לא ממש נראה לי שהיוצרים התכוונו לעשות אותו עם דגש על מ"ת, כפי שננסק הסביר, זו פשוט לא המטרה.

 

[ננסק]

לא מאנצ'קין, פאוור גיימר

"מאנצ'קין" הוא כינוי גנאי שאומר שיש *פוטנציאל* למשהו שאיננו צבירת עוצמה. דיאבלו לא מציע בכלל משהו אחר, הוא מתמקד במשחקיות ספציפית ועושה אותה היטב.