וההמשך שלי!
חופית קיפצה ברחבי החדר וצווחה מאושר, כמה בנות מיהרו להגיע לשם, לאחת מהן קראו מון והיא נשאה את קוג'י מתחת לכתפה, הבנות החלו להתקבץ מסביב לפיק ולקרוא אותו בשקיקה, אחריי חמש דקות כולן כבר החלו לקפץ, כולם חוץ ממון שהלכה יחד עם קוג'י לחדר סגור, מלאך אפל ריחף כשראשו נמצא בקומה אחת ושאר גופו בשנייה, הוא צפה בנערה שנפלה בחיבוק על המיטה שלה יחד עם נער כחול-שיער שלבש בנדנה, היה לו מעניין לצפות במתרחש, לצפות בעולמם של בני האנוש שהחשיב לנחותים עד אשר מצא שתי סיבות לכבדם, חברו הנאמן מכל מונדו (^^) ואהבתו הנצחית קאסארו, המלאך נאנח ופרש את כנפיו חרישית, הוא עף אל חדרה של קאסארו, לראות שוב את חיוכה המתוק... הנערה סגרה את המנעול בחדר והתיישבה על המיטה תמונה שלה ושל שני נערים התנוססה במוחה, אשיטאקה וקוג'י, היא הביטה על הנער כחול השיער ונישקה את לחיו בעדינות, קוג'י חייך וחיבק את מון, משאיר שובל של נשיקות קטנטנות על לחייה, אך בינתיים במקום אחר לגמריי הייתה קבוצה זועמת של בנות שצפתה במון דרך מצלמה נסתרת בגודל של חצי ציפורן, מבטיהן רשפו ברקים כאשר מון נישקה את קוג'י בשפתיו והורידה את חולצתו... אני רעה! ^^ אני לאהוב להיות רעה! *^^* אני לחטוף לכווולם את אשיטאקה וקוג'י! ^^! קוג'י: *מסיים את סצינת הנשיקה* קרמבו? ^^ מון: מוקה משומרת! קוג'י: קרמבוו! *קופץ לידיה של מון* מון: חמודי! ^^ קוג'י: אני יודע! ^^ אשיטאקה: *מופיע על יאקול ומוריד את הגלימה* מון: וואו *.*