כפיה תרבותית

[החתולה השחורה]

לא מסכימה. אני מדברת עם ילדיי

עברית, אבל מתבלת בקצת אנגלית. גם זה פסול לדעתך?

 

[LEATHER REBEL]

כאז כן עתה... !

לא יקבלו בבית מה שהם רוצים או חושבים שהם רוצים? ילכו לחברים. זה ככה בממתקים, ספרים, בתקליטים, בסרטים ובטלויזיה. לא ברור לי מה בדיוק עומד מאחורי הרעיון של "מניעת תרבות קלוקלת" (אם כך אכן ההורים מגדירים זאת), אבל מה שברור לי בהחלט הוא שאם הילדים לא מעוניים להתחבר למה שההורים מעוניינים לכפות עליהם להתחבר, הם ימצאו את מבוקשם במקום אחר... מן המפורסמות הוא ש: לא תענה לילד/ה על שאלות מסויימות שהוא שואל/ת? ימצאו בסופו של דבר מישהו אחר לשאול אותו. אפשר כמובן להטות את השאלה לגבי כל נושא שבעולם. ההורים שלי למשל לה החזיקו בבית ממתקים, אם כי לא היה להם צל של ספק לגבי השאלה "האם הילד שלכם אוכל ממתקים במקום אחר". הם לא היו עד כדי כך מנותקים מהמציאות. וככה זה יכול להימשך, אלא אם להורים יש גם תכניות למנוע מהילדים לצאת מהבית כדי שלא יספגו מה שלהגדרתם הוא "תרבות קלוקלת". מקווה שלא זה המצב...

 

[פלגיה]

ממתקים וטלוויזיה

אני מונעת אותם בבית, בידיעה שמחוץ לבית יצרכו אותם. עדין אני חושבת שה"מחוץ לבית" הוא בכמות קטנה, ובגיל מאוחר יותר, ולכן הנזק קטן בהרבה.

 

[LEATHER REBEL]

את משלה את עצמך.

לשקר זה חלק מטבע האדם. אמנם זה חטא, אבל כידוע אף אחד לא יהיה מושלם לעולם. האדם אינו אלהים. את באמת חושבת שכל מה שהם מספרים לך זה נכון? ברור שאת מחנכת אותם לומר את האמת ורק את האמת, אבל לא כדאי להיסחף ולהאמין שאכן כך הם נוהגים תמיד. ממתקים עוד אפשר איכשהו להימנע. טלויזיה זה משהו אחר.

 

[פלגיה]

אתה מוכן להסביר את עצמך?

אתה יודע איפה אני גרה? מה הילדים שלי עושים או לא עושים?

 

[LEATHER REBEL]

אני יודע שאת דתיה

לא יודע איפה גרה וזה גם לא חשוב לעצם העניין. נא לקרוא היטב את מה שמובא להלן: טבע האדם הוא תמיד אותו דבר, לא משנה איזה חינוך קיבל. גם אם יודע להדחיק, אם בהצלחה ואם פחות, זה עדיין לא מונע ממנו בסופו של דבר לעשות מה שמזהירים אותו שלא יעשה. זהו טבע האדם, וכל מי שטוען שלא כך הוא הדבר משלה אך ורק את עצמו. אין לי צורך להסביר את עצמי מעבר לזה, כי כשבן/בת שיחי לא מסכים/ה מלכתחילה, כבר ברור שאין סיבה לנסות לשכנע. אני רק מקווה שכשתתפכחי, זה לא יהיה לתוך מציאות עגומה מדי...

 

[ציפי ג]

לנו יש טלויזיה

אבל כשבאים אלי ילדים שאין אצלם, אני לא מרשה להם ולילדי לצפות עד שאין אישור של הוריהם שמותר. אני מכבדת את ההורים שאין אצלם. הלוואי והייתי מצליחה גם להוציא את שלנו מהבית. אם כי יש הרבה תוכניות מופלאות. כמו למשל מכסחי המיתוסים בערוץ דיסקברי. תוכנית השנה.

 

[פלגיה]

אולי זה מיותר אבל אני אתן את השקפת

העולם שלי. אני לא חושבת שראוי לומר "יש זבל בכל מקום, אז בא נשלים עם זה ונכניס אותו הביתה". אני בונה אווירה בבית שלי. לא אווירה של "אסור" אלא אווירה של חום ואהבה, אבל שיש בהם גם גבולות. אין כאן מוסר כפול של "לילדים אסור, אבל למבוגרים מותר". רוב מה שאני מונעת מילדי - אני מונעת גם מעצמי. בתוך האווירה הזאת, כפי שאני בונה אותה, סביר מאוד שגם אם יתפתו באופן זמני לחפש מקומותזרים וזוהרים יותר, שיש בהם כל מיני צבעים זוהרים ופיתויים מתוקים, הרי שזה יהיה זמני. בסופו של דבר - הערכים שלי ינצחו. גם אם לא כל ילדי יהיו דתיים, אותם ערכים של הגנה על גוף ונפש ישארו מוטבעים בתוכם. (ושוב - חינוך לא עובד על בטוח, הוא עובד על סביר)

 

[LEATHER REBEL]

יפה אמרת! עובד על סביר!

ובכל זאת, אם אחד או שניים מהם בכל זאת יהפכו לקבוע מה שאת חושבת שזמני, אני מקווה שלא תתאכזבי יותר מדי...

 

[פלגיה]

אז בשביל האחד או שנים הללו

אני אכניס הכל אלי הביתה ואחשוף את כולם לדברים רעים בעיני? כך בטוח (לא סביר) שכולם ייפגעו.

 

[LEATHER REBEL]

לא, אבל לפחות תדעי שסביר זה לא בטוח

כי כפי שאמרתי, אם בא להם להיחשף למה שאת לא היית מעוניינת שייחשפו, יש בשפע מחוץ לבית.

 

[פלגיה]

וזאת הנקודה. זה "מחוץ" לבית

ולא לגיטימי בבית.

 

[צוציקגדול]

נו, הרחקת לכת

בין לשקר לבין 'לעשות מה שמזהירים אותו שלא יעשה' יש מרחק, מרחק עצום. ולשקר זו לא מציאות הכרחית, ממש לא, לפחות לא אצלי.

 

[פלגיה]

ולפעמים טוב לי שמשקרים ומסתירים

כי זה מראה שלפחות בושה יש.

 

[צוציקגדול]

אם אתה שלם עם המעשה

אין שום סיבה להתבייש בו או לרצות להסתיר אותו.

 

[פלגיה]

אם אתה שלם ויודע שהאמת תפגע בהורים

השקר רק מראה על כבוד.

 

[נושיתי האחת]

חבל. אפשר גם ספרות עברית וגם

ספרות עולמית. מריח התנשאות.

 

[LEATHER REBEL]

ואי אפשר בלי בדיחה

שגם הפעם קולעת ישר למטרה. הבדיחה המובאת להלן היא משנות ה 60 כך שאל לכם להרגיש לא בנוח אם זה לא נראה לכם משעשע. בקיבוץ מסויים, שרוב החברים בו הם יוצאי ארה"ב ובריטניה, הוחלט באסיפת המשק שלא לדבר אנגלית, ואם חייבים, אז לא בנוכחות הילדים. ערב אחד בא הביתה רמי הקטן והכריז, "אני יודע מה אתם עושים בלילה כשאני ישן". שאלו ההורים: "נו, מה אנחנו עושים?" -"אתם מדברים אנגלית!" - הכריז רמי בניצחון.

 

[אנט האחת]

גם אני חושבת

שתרבות היא תרבות, בין אם היא ישראלית ובין אם היא זרה. העיקרון הוא החשוב.

 

[אםהבניםשמחה]

ומה העיקרון?