יש ילדות זיגזג
New member
חן חן על ה"מאמי"
ושוב, ברשותך או שלא ברשותך, אסטה מהנושא כעת. כשכתבתי "תרשי לי" זה היה בקונטקסט של "חביבתי" בגלל הגיל. לא בגלל שום דבר אחר. אני מבינה שלא הרשת לי.
תראי, ככה הרגשתי כשקראתי את דברייך שנראו לי <וסליחה מראש> ילדותיים משהו. את רואה בזה טעם לפגם? לא נותר לי אלא להצטער. ובכל זאת, עדיין, איכשהו, כך נדמה לי, הייתה לי הזדמנות לצבור התנסויות בעולם הזה, קצת יותר זמן ממך. יש להניח שגם את בוודאי חושבת שיש לך איזשהו ניסיון בחיים יחסית לילדה בת 10, לא?! איכשהו נדמה לי שכן. ומצד שני, שלא יהיה לך ספק שאני מקשיבה רוב קשב למה שיש לבני 80 פלוס לומר לי. אין לי ספק שהם עברו יותר ממני בחיים האלו ויש להם פרספקטיבה שאין לי. ושימי לב: אינני מדברת על ידיעת האמת האבסולוטית. רק על פרספקטיבה. לא אטען בפנייך על אחיזה ב"אמת", כי אני מאמינה שאין "אמת" אחת. לכל אדם יש את האמת שלו. אבל מצד שני יש דבר כזה 'הצטברות של ניסיון', 'הרחבה של ידיעות' 'עדכוני פרספקטיבה'. איכשהו, כשקראתי את הודעתך המקורית, נעדרה בה פרספקטיבה, לפחות מהמקום שבו אני עומדת. את יודעת, מה שרואים מכאן לא רואים משם... ובכל משפט כמעט ראיתי את הפיספוס. את חסידי בלזא שחייתי בינהם.. שאין להם מושג מה זה חילוניות... על ילדי הזרם בית יעקוב ואיך שהם חיים .. ועוד ועוד. קצרה היריעה מלהכיל את כל ההתנסויות שלי. והיה לי כל כך הרבה מה להגיד, שבאמת כבר לא היה לי כוח. את רואה באיזה שעה אני מגיעה להצצה הזו היום.. ואת מתארת לעצמך שיש לי עוד עיסוקים. הכתיבה בפורום בשבילי היא כמו תרפיה, כמו שאחרים יושבים מול טלויזיה. תרפיה ששכרה בצידה: בעזרת הדיונים הללו אדם מתגבש ומחדד את חשיבתו ואת עמדותיו. והנה, כשקראתי אותך וראיתי כמה הרבה עליי לכתוב.. וראיתי שזו תהיה ברכה לבטלה, התעייפתי מראש. כי כשאדם בטוח שהוא זה שיודע את האמת, באמת אין מה לומר. ועדיין זה בסדר בעיני, גם אם את קוראת לי "מאמי". את באמת הרבה יותר נבונה מבן 23 מצוי.
ושוב, ברשותך או שלא ברשותך, אסטה מהנושא כעת. כשכתבתי "תרשי לי" זה היה בקונטקסט של "חביבתי" בגלל הגיל. לא בגלל שום דבר אחר. אני מבינה שלא הרשת לי.