מה שאת מתארת הוא מאד נורמלי.
ילד שמתוסכל מאי הצלחות שלו, ושמביע תסכול וכעס בצורה פיזית - בגיל הזה אין לו כל כך הרבה דרכי ביטוי אחרות. אני מציעה לך לעשות דברים בשני מישורים - המישור הראשון הוא הבנה והכלה - כשאת רואה שהוא מתוסכל או כועס להכיל את התסכול או הכעס שלו, לא לנסות לבטל אותו או לפתור אותו, אלא בשלב הראשון פשוט לקבל ולהכיל אותו. המישור השני הוא תמלול - אני משערת שהיכולות המילוליות של בנך עדיין אינן יעילות במיוחד, ולכן הוא לא יכול לומר לך "אמא, אני מאד כועס" והוא בוחר לזרוק חפצים או להרביץ במקום זה. את יכולה לומר לו (וזה נוגע גם לעניין ההכלה) "אני רואה שאתה כועס" או פשוט "אתה כועס". להכיר ברגש שלו ולעזור לו לתמלל אותו. במקביל, בהחלט אפשר לומר שאסור להרביץ או שאסור לזרוק חפצים מסויימים, ואני הייתי מציעה אלטרנטיבה - אתה מרגיש שאתה רוצה להרביץ? בוא נרביץ לכרית הזו. או - אי אפשר לזרוק את הכוס כי היא תשבר, אבל אפשר לזרוק את הכדור.
