כעס

דף חדש4

New member
שלבים בעבוד אבל....כעס


כעס הוא אחד מהשלבים בעבוד אבל. קודם לזה, אם אני זוכרת נכון, שלב של הכחשה ואחרי זה מגיע שלב של השלמה.
הכעס יכול להיות כלפי המת- למה הוא עזב אותי? כלפי העולם- למה זה מגיע לי? ויכול לבוא לידי בטוי גם נגד החברות
שאומרות שאת "מסכנה". למעשה- אם את לא חושבת שאת מסכנה- את לא צריכה לכעוס עליהן שהן חושבות ככה.
זה לא אמור להשפיל אותך. לפי עניות דעתי- אין לי בעיה שיחשבו שאני מסכנה גם כשזה נכון וגם כשזה לא נכון.
לפעמים אני מסכנה.
זה לא אומר שאחרים יותר טובים ממני.
זה רק לא תורם כרגע.
 

klik50

New member
קורלי

במקרה שלי זה מגיע ממקום שהכי לא חשבתי שאני אשמע!!אח של בעלי התאלמן לפני שנתיים ואני עוד חזיקתי את ידו לאחר מותה של אשתו ודווקא מהבן אדם הזה קיבלתי אתמול את הבוקס בבטן!כמובן שלא הסכמתי להכנס ל"מסכנה" ואני קצת לפסק זמן עם גיסי.
 
קורלי את אשה מדהימה

את שורדת ופעילה סבתא ואמא מדהימה
ואת חברה תומכת ומפרגנת , ואני יודעת שאת יודעת לפרגן ןלתמוך בצורה מיוחדת
חבל שאת לא שכנה שלי אז החיים שלי ושלך היו אחרים לגמרי
 
אול הוא הרגיש מסכן

כי הגברים מתמודדים אחרת ומתוך האבל שלו השליך עליך את המכנה כדי לתת לך להבין שהוא מבין אותך
תגידי יש מצב שהוא מאוהב בך ? ואולי רוצה נחם אותך כי הוא אוהב אותך
 

klik50

New member
כעס

האנשים הקרובים והפחות קרובים חושבים שאם אני אלמנה אז אני "חלשה" "מסכנה" אבל אני עוד שבעלי היה בחיים הייתי אשה חזקה ובמיוחד כעת שאני לבד אני במגננה וסופר חזקה (משתדלת) ומנסה לשלוט בהוריקן -צונאמי שהחיים שלי נמצאים.
ביקשתי מאלוקים שיעזור לי שאני לא אזדקק לטובות של אף אחד!!!
אני עדיין מבקשת תמיד מאלוקים שיעזור לי שלא אזדקק לטובות של אנשים.
אני לא מסכנה!!!!
 

klik50

New member
הכעס

עכשיו שאני חושבת על זה הוא פשוט חושב שכמו שהוא היה "מסכן" אז זה הופך אותי אוטומטית "למסכנה" אני הודעתי לו במפורש שאני לא מסכנה ואני לא צריכה את ים הרחמים שמעניקים לי . ונסיכה לא נראה לי שהוא מאוהב בי .....
אבל אם כל זה נראה לי שאני צריכה להרגע קצת .
 
רוצה חיבוק גדול


מבינה מה עובר עליך מתומכת הפכת לנתמכת , את יכולת להכיל אותו הוא פחות יכול להכיל אותך
בל יקירה את לא צריכה תמיכה ,את אשה שמחזיקה את עצמה , ומנווטת את החיים קדימה
הייתי עכשיו מחקת אותך חזק , הלואי יכולתי לקחת אותך לחוף הים בשקיעה כמו בסרט שעשתה שרלי ולנטיין

אתמול בלילה הייתי כועסת ורותחת על כל מה שהתרחש בשבת
החברה התקשרו משטרה ואמרו חוטפים אותנו
והמשטרה ביזבזה זמן והברברת בתקשורת הרגיזה אותי ,

ברחתי לסרט של שרלי ולנשטיין שיצא ב1989 , איך היא מדברת עם הקיר ועם הסלע
וככה היא חוזרת לחיות ולא רק להיות האמא והאשה המובנת מאליו, אשה שעסוקה בנתינה לכולם
שקעתי בסרט, ולא יכולתי לחזור למציאות חיי, הייתי ערנית כל הלילה,
למרות שאני לבד, מדברת עם המחשב עם הרדיו משתגעת עם עצמי ,
לאחרונה משהו קורה בעולם כולנו במתחים
 
יקירה שלי , הנה לך סיפור לשבת

את לא "חלשה" וגם לא מסכנה
האיש שלך שומע אותך אבל לא יכול לענות לך יותר
תבני לעצמך שגרת החיים שבה הוא נוכח נעדר
תראי שהחיים נמשכים כי את חיה ונושמת ומובילה את עצמך בעצמך בלי הרחמנות שנשלחת עליך
זוכרת איך אמרה לי אמא כל החיים הייתי עצמאית אל תהפכי אותי למסכנה ,

ואני עניתי לה שהיא לא מסכנה ובטל לא פחדנית , היא פשוט אלמנה והחיים ממשיכים הלאה
אכן הוצאתי ותה מהדיכאון היא הלכה להתעמל במתנ"ס כל בוקר עד שעברה אירוע מוחי
כבר היתה בת 70 , לא אשה צעירה , הרגל הזו בגדה בה בזמן לידה של אחי היתה חלשה יותר

בוקר אחד שהיא נמרחה לי במיטה באתי אליה בוקר אחד , באי אליה עם חיוך והודעתי לה
שהאביר החלומות שבא על הסוס הלבן הודיע שהסוס חולה , והוא לא יבוא להקים אותה מהמיטה
ואם היא רוצה אשמח להכין לה ארוחת בוקר טעימה , היא חייכה ועזרתי לה לקום מהמיטה
הכנתי מלקלחת ואחר כך ארוחת בוקר , היא צחקה עלי , מה שלום הסוס החלים ?
עניתי לה מצטערת המטרה היתה לגרום לך לקום מהמיטה עם חיוך
היא בקשה שאתקרב חיבקה אותי ואמרה לי שהיא אוהבת אותי , לא צריך את האביר רק את החיוך לי
שאני עבורה יותר טובה מאלף אבירי חלומות
 

c759200

New member
אלמנות כחיים

אני אלמן כחודש וחצי איבדתי את אשתי למחלה אחרי כשנה של מלחמת התשה ללא הפסקות ומנוחה לא רוצה רחמים לא רוצה חמלה רק רוצה את מה שהיה עם כל הטוב והרע אבל יודע אני שזה לא מציאותי שצריך לחזור לעבוד לאחר שכחצי שנה סעדתי אותה וטיפלתי בילד ובבית שצריך מסגרות חדשות הן לילד והן לי שצריך בית חדש למרות הקשיים כל זאת צריך להיעשות ונעשה לא צריך לחיות כמסכן זה קשה לחזור לעולם אחרי התנתקות ארוכה מי כמוני יודע עד כמה קשה להתחיל הכול מהתחלה לגבי זוגיות אינני מסוגל אפילו לחשוב למרות שלחיים יש דרך משלהם הצלחתי לצאת לסרט והאמת שלא נהנתי הזכרונות הציפו הרגשות עלו אבל כשחזרתי לפינתי אמרתי לעצמי לפחות הצלחתי הפעם לצאת הצלחתי להיות במקום שהוא לא בית ואו בנק ורשות כלשהי ההתמודדות מבחינתי היא מלחמה יש להתמודד כל קרב בפני עצמו להשתמש בכעס על האובדן להשתמש בבדידות הכפויה בזעם על כל העולם בשביל לנצח להיות מסוגל לעשות אותה גאה איפה שהי נמצאת שתראה שאני מקיים את מה שהבטחתי למרות הכול שאני העשה הכול שלילד יהיו חיים נורמליים ואוהבים
 

klik50

New member
"מסכנות"

סי ככה אני מרגישה!!!אתה הדהמת אותי!!!
אני רוצה שיעירו אותי מהסרט הגרוע הזה שאני משחקת שחקנית ראשית!!

אני שוב אומרת את המסכנות נשארים לאחרים!!!
 

c759200

New member
השלמה

אנחנו לא מסכנים לא חלשים פשוט נמצאים בהפסקה חלקית מהעולם שרץ בטירוף ובמעגלים נכון צריכים עזרה בדברים שכרגע קשה ההתמודדות איתם אנחנו חיים אובדן לא מרצןננו אבל אם לא נתמודד נשקע נאבד זמן נאבד אפילו את היקרים שמסביבנו אף אחד לא אשם במצבנו גם אנו לא אשמים לא יכולנו לעשות דבר שונה וגם אם יכולנו אין זה אומר שהתוצאה הייתה טובה יותר או חס וחלילה גרועה יותר הדבר היחידי שהוא לא פתיר זה הגעגועים וזה טוב כי אהבנו אותם הם היו הנפש שלנו הבדידות קשה כי איבדנו חלק חשוב עד מאוד מחיינו זה החלק הקשה ביותר להתמודדות אובדן הביחד אובדן האינטימיות המחשבתית אובדן החברה הטובה ביותר
 
למעלה