כעס

[פיטרינית]

כעס ../images/Emo46.gif../images/Emo6.gif

שיתופון

אחרי כמעט שבוע שבו התרכזתי כמעט כל הזמן בכיף ובמה שטוב, ובאמת פתאום שמתי

להרבה דברים נפלאים שיש בב"ס שלי, היום בשעות האחרונות ההרגשה הזאת דיי התקלקלה לי... לא מזמן היה לנו מבחן במתמיקה, שזה מקצוע שממש קשה לי איתו... קיצר.. הייתי בטוחה שבמבחן הזה דווקא הלך לי די טוב, עשיתי את כל השאלות, הרגשתי שאני יודעת והייתה לי הרגשה ממש טובה.. היום החזירו לנו את המבחנים, וה-50 שהיה כתוב לי על הטופס, לא ממש עשה לי את היום אחרי התקוות שלי מהמבחן הזה. הרגשתי מאוד מתוסכלת. בגלל שהרבה נכשלו התפתח ויכוח ביננו לבין המורה, והעצם אף אחד לא הקשיב לאף אחד. זה נתן לי הרגשה שאין לי עם מי לדבר, ושאני צריכה רק לעשות את המקסימום שלי לבד, ופשוט מאוד מאוד לקוות שאני אעבור את הבגרות.. היה בי כעס עצום והצטרפתי למתווכחים, נתתי לכעס לצאת ואמרתי מה שאני חושבת. צעקתי. אח"כ היתה לנו הפסקה ומישהי מהשכבה שלי אמרה לי משהו, איכשהו היא קיבלה את הרושם שנעלבתי ממנה (?) ניסיתי להסביר לה שאני פשוט עצבנית ושזה בכלל לא קשור אליה... אחרי שחזרתי הביתה ישבתי לבד בחדר וניסיתי את הטכניקה שאיל סיפר עליה, ופשוט להרגיש את הכעס בלי קשר לסיבה... ועכשיו במקום להמשיך לכעוס אני פשוט מודה על המקרה הזה, למרות שלפני כמה שעות הרגשתי ממש שונה. בזכות זה, הבנתי שמותר לי לכעוס, שאני לא חייבת תמיד לחייך ולהגיד שהכל בסדר. לפעמים אני עצובה, לפעמים אני כועסת, וזה לגמרי בסדר. רק לפני שנתיים בערך בקושי הייתי מעיזה להרים אצבע בכיתה, הייתי מסתגרת בתוכי בפינה שלי, שאני אצעק? שאני אגיד את מה שאני חושבת??? וואו. אני חייבת להגיד שבתוך תוכי אני דיי גאה בעצמי, שהרשתי לעצמי לשחרר את הכעס ולא לאגור אותו בתוכי כמו שהייתי רגילה עד עכשיו.. אני מרגישה שהשיעור הזה (תרתי משמע היה חשוב לי בשביל להבין את הדברים האלה... חחח

"שיתופון" עאלק...

מיינימום מגילה סידרתי לכם פה

מקווה שהיתה לכם סבלנות לקרוא

 

[מגע הקסם1]

הזדהות

אני כל כך מזדהה... זה קרה לי המון בתיכון. אבל מה הזכרת משהו שאמר לי ראש המכינה שבה הייתי, שבוע לפני סיום המכינה. הוא סיפר לי שהוא היה נורא נרגש לפני הבחינות בגרות ואז הוא תפס את עצמו ושאל- רגע נניח שתהיה בן 70- אתה תזכור בכלל כמה קיבלת? כמה יחידות עשית? באילו מקצועות? בקיצור- פרופורציות. מאז לגבי כל דבר שאני נתקלת בו, וגם חברים שלי, ועכשיו בעיקר בצבא. אני חושבת לעצמי- מה אני אזכור מכל זה בגיל 70. אז הכל נכנס לפרופורציה כי החיים הם כל כך הרבה יותר! אגב, להרבה חברים שלי היו בעיות במתמטיקה, פשוט צריך למצוא את השיטה הנכונה, יש לי חברה שיש לה גם דיסקלקוליה (דיסלקציה במתמטיקה) והיא הצליחה יפה- אז זה אפשרי!

 

[פיטרינית]

../images/Emo51.gif ../images/Emo13.gif

כרגע אני אשתדל באמת לעשות את המקסימום שלי... אני מאוד רוצה לעבור את הבגרות ב-4 יחידות, פשוט כדי שתהיה לי בגרות מלאה ושאני לא אצטרך להשלים אח"כ כדי ללמוד דברים שבאמת מעניינים אותי...

 

[מגע הקסם1]

האמת

שגם אני חשבתי ככה, אני לא הצלחתי -האמת שגם בחרתי לא להצליח... והופתעתי כי עכשיו יש לי יותר משנה וחצי לשפר ולהשלים מה שבא לי כי יש לי המון זמן פנוי- מה שלא חשבתי שיהיה לי בצבא

 

[sovlanit]

פיטרינית,

העיקר ש"מעז-יצא מתוק". בטוחה שתצליחי בכל המבחנים בחייך-כולל מבחני הבגרות, מבחינתי -את כבר 100 אחוז. כל טוב,יקירה.

 

[איל באש]

נהדר, איזה יופי, כל הכבוד על ההעזה

על האומץ לשנות

 

[rastotman]

../images/Emo123.gif

כששמעתי היום את השיר החדש של מטליקה- I want my anger to be healthy I want my anger just for me I need my anger not to control I want my anger to be me I need set my anger free I need to set my anger free Set it free! חשבתי שהשורה הראשונה אומרת i want my anger to help me, וחשבתי, שכעס הוא בעצם כח מאוד חזק שהרבה מאיתנו מוותרים עליו בחיפוש אחרי שלמות פנימית. אני מקווה שחוץ מהשיעור הנהדר הזה שלמדת בעצמך זה גם שינה משהו השיחה הזאת עם המורה.

 

[פיטרינית]

../images/Emo51.gif רבה לכווולם על התגובות ../images/Emo13.gif

rastotman, זה באמת מה שהרגשתי אתמול, את העוצמה הענקית שיש ברגש הזה, שבד"כ אני פחות נותנת לו ביטוי...

בקשר ל"שיחה" עם המורה... מחר יש לי יום מרוכז אז אני אוכל לראות אם משהו השתנה, אבל ממש קשה לי להאמין כי זאת לא היתה שיחה אמיתית, אלא יותר שיח חרשים... אני אנסה מחר לעשות יותר מבחינתי, סה"כ אני זאת שעושה את הבגרות ולא הוא, אז לא שווה לי לחכות לשינוי מצידו...