כעוסהה
אני היום ביום חופש ובמקום לנוח ולהעביר אותו בשלום אני מוצאת את עצמי כעוסה, ממורמרת וזועמתת ממש!!
אני לא מוצאת מנוחה..
יש לי רושם שבצוות הנכחי בעבודה נתפס אלי רושם מוטעה כלומר בחצי הרושם אני אכן מסכימה וחצי לא מסכימה.
אני עובדת עם כל מיני אנשים ויש עובד אחד שהוא קצת קוקו כלומר הוא עושה רושם של אינטיליגנט, לפעמים הוא משתמש במילים משפה הגבוהה , יש לו ביטחון עצמי גבוהה . הוא טועןהרבה פעמים שלא משנה לו מה חושבים עליו (זאת בניגוד אי שאני מאוד מאוד תלותית וכל מילה לא במקום יכולה לפגוע בגשותיי ולפגוע בביטחון ).
מרגע שהוא נכנס לעבוד ישר רושם שמשהו לא בסדר אצלו..
ישר איך שהוא הגיע להתלמדות העובד שעבד איתי אמר לי בשקט "רואים שהוא בחור טוב אבל משהו לא
בסדר אצלו.. משהו בהתנהגות שקשה לי לתאר במילים.
יש כל מיני דוגמאות לדפקט אצלו ..הרבה פעמים הוא גונב למעשה כסף מלקוחות למשל גובה מהם כסף מש
ואז אם יוצא פחות מהכסף שהם תדלקו הלקוחות נוסעים והוא לא מחזיר להם .
קרה כמה פעמים ואפילו היהלקוח שאמר "העובד הזה חיב לי 9 ש"ח".
הוא לעומת זאת כמו טווס גאה "אני מלך הפלוסים ". בטח שאתה מלך אבל פלוסים אלא הגניבה .
הוא גם מוזר שואל לקוחות אם זה מזומן או אשראי כשאשראי כבר אצלו ביד והוא נורא איטי, לוקח לו זמן להתעסק בלקוח אחד ולעבר לשני.
אחד הלקוחות כבר העיר לי" תגידי יש לו איזה שהיא בעיה נכון ?"
אני עונה שכן יש לו בעייה קטנה ..
(העובד הזה שמע את זה כי הוא היה קרוב) ואז הלקוח מתפרץ "יש לו בעייה חמורה לא קטנה .
הוא כאילו מתעלם העובד הזה ומתנהג כאילו הוא חכם גדול ושכל הלקוחת אוהבים אותו.
יש לציין שרוה העובדים לא אוהבים אותו אך אני במיוחד . המשמרות איתו בלתי נסבלות לפעמים.
הוא אוהב להתגרות בי ושאני יצא אחד שנולדה עם פיגור ולא הוא.
אתמול הוא הגיע להחלפת משמרות ודיבר עם אחד העובדים .
לפתע היה עבודה והעובד הזה שעבד איתי יצא ואז זינק המוגבל הזה ואמר "רק תיזהר לא לספר לנטלי
מה שאמרת\סיפרת (לא זוכרת באיזה מילים השתמש בדיוק) לי .
העובד הזה נלחץ ופשוט התחמק מלהגיד לי.
ואז ניגשתי למוגבל ושאלתי אותו מה הוא אמר עליי , ואז הואשתק ועם החיוך הדיבילי שלו תשאלי את יוסי מה הוא חושב עלייך , מה הוא אמר לי . אם הוא ירצה לספר לך אז בכייף אני שותק.
ואז ניסיתי לחקור כי יש לי תחושה שיש עליי רושם לא טוב בגלל ההתנהגות שלי (הילדותית, הליצנית וכו).
ואז הוא אמר "אוי שיט שוב פתחתי את תיבת הפנדורה!!".
קיצר אני רותחת אשש . אני כל כך תלוייה במה שחושבים אלי, ולצערי אני חושבת שחושבים אלי דברים לא
טובים וממעיטה בדבם הטובים.
אמר למוגבל הזה שאני יודעת מה אני שווה (ניסיתי להגן על עצמי מהרושם ולהראות שלא אכפת לי מה חושבים עליי )
אבל הנה בבית אני מטפסת על הקירות וצמאה לדעת מה אמר העובד ההוא.
אני שוקלת לדבר עם המנהל ולבקש שלא נעבוד ביחד אך לצערי כייון שאני לא היחידה שלא מעוניינת לעבוד איתו ואין לי סיבה מקצועית אלא אישית אז יהיה לי קשה לשכנע אותו לא לשים אותנו ביחד במשמרות או שאני טועה?
עוד קטע מעצבן שגרם לי לאבד את הביטחון זה שאתמול בתחילת משמרת הייתה תקלה ואי אפשר היה לפתוח משמרת .
העובד שלצידי הגיע באיחור כך שנאלצתי להתקשר למנהל.
הוא שאל אותי אם מי אני עובדת וכשהבין שאני עובדת לבד ויש רק את העובדת בחנות (כמה צפויי) ביקש להעביר לה את הטלפון ולהדריך אותה איך לפתוח את ארון החשמל וללחוץ על הדברים במחשב שזה יעבוד.
אני נורא כעוסה ואני לא נולדתי עם פיגור או משהו אבל באס אותי שהמנהל לא נתן לי להתמודד עם זה.
יש לציין שלפני כמה חודשים רמזתי למנהל ואף אמרתי לכולם שהייתי מעוניינת לעבוד גם בחנות ולא רק בדלק.
מסיבה כלשהי המנהל כנראה לא חושב שאני מתאימה ואני לוקחת את זה קשה .
משום מה התחלתי לתהות אם הוא גם חושב שאני מוגבלת כמו העובד ההוא.
כמובן שאני מעדיפה לעבוד בדלק ולא בחנות אך האגו שלי לא רגוע ששמעיטים ביכולתיי.
פעם יצא ששלושת הבנות בחנות לא יכלו לעבוד והוא עבד בעצמו בחנות .
העובד זרק לו הערה למה אני לא בחנות ושאני רוצה והוא התעלם ולא דיבר איתי על הנושא.
כששאלתי את העובד למה הוא נהיה אדיש כאילו מסתיר מידע.
ועכשיו אני מבואסת ומרגישה כמו אוטיסטית למרות שאני לא
אני היום ביום חופש ובמקום לנוח ולהעביר אותו בשלום אני מוצאת את עצמי כעוסה, ממורמרת וזועמתת ממש!!
אני לא מוצאת מנוחה..
יש לי רושם שבצוות הנכחי בעבודה נתפס אלי רושם מוטעה כלומר בחצי הרושם אני אכן מסכימה וחצי לא מסכימה.
אני עובדת עם כל מיני אנשים ויש עובד אחד שהוא קצת קוקו כלומר הוא עושה רושם של אינטיליגנט, לפעמים הוא משתמש במילים משפה הגבוהה , יש לו ביטחון עצמי גבוהה . הוא טועןהרבה פעמים שלא משנה לו מה חושבים עליו (זאת בניגוד אי שאני מאוד מאוד תלותית וכל מילה לא במקום יכולה לפגוע בגשותיי ולפגוע בביטחון ).
מרגע שהוא נכנס לעבוד ישר רושם שמשהו לא בסדר אצלו..
ישר איך שהוא הגיע להתלמדות העובד שעבד איתי אמר לי בשקט "רואים שהוא בחור טוב אבל משהו לא
בסדר אצלו.. משהו בהתנהגות שקשה לי לתאר במילים.
יש כל מיני דוגמאות לדפקט אצלו ..הרבה פעמים הוא גונב למעשה כסף מלקוחות למשל גובה מהם כסף מש
ואז אם יוצא פחות מהכסף שהם תדלקו הלקוחות נוסעים והוא לא מחזיר להם .
קרה כמה פעמים ואפילו היהלקוח שאמר "העובד הזה חיב לי 9 ש"ח".
הוא לעומת זאת כמו טווס גאה "אני מלך הפלוסים ". בטח שאתה מלך אבל פלוסים אלא הגניבה .
הוא גם מוזר שואל לקוחות אם זה מזומן או אשראי כשאשראי כבר אצלו ביד והוא נורא איטי, לוקח לו זמן להתעסק בלקוח אחד ולעבר לשני.
אחד הלקוחות כבר העיר לי" תגידי יש לו איזה שהיא בעיה נכון ?"
אני עונה שכן יש לו בעייה קטנה ..
(העובד הזה שמע את זה כי הוא היה קרוב) ואז הלקוח מתפרץ "יש לו בעייה חמורה לא קטנה .
הוא כאילו מתעלם העובד הזה ומתנהג כאילו הוא חכם גדול ושכל הלקוחת אוהבים אותו.
יש לציין שרוה העובדים לא אוהבים אותו אך אני במיוחד . המשמרות איתו בלתי נסבלות לפעמים.
הוא אוהב להתגרות בי ושאני יצא אחד שנולדה עם פיגור ולא הוא.
אתמול הוא הגיע להחלפת משמרות ודיבר עם אחד העובדים .
לפתע היה עבודה והעובד הזה שעבד איתי יצא ואז זינק המוגבל הזה ואמר "רק תיזהר לא לספר לנטלי
מה שאמרת\סיפרת (לא זוכרת באיזה מילים השתמש בדיוק) לי .
העובד הזה נלחץ ופשוט התחמק מלהגיד לי.
ואז ניגשתי למוגבל ושאלתי אותו מה הוא אמר עליי , ואז הואשתק ועם החיוך הדיבילי שלו תשאלי את יוסי מה הוא חושב עלייך , מה הוא אמר לי . אם הוא ירצה לספר לך אז בכייף אני שותק.
ואז ניסיתי לחקור כי יש לי תחושה שיש עליי רושם לא טוב בגלל ההתנהגות שלי (הילדותית, הליצנית וכו).
ואז הוא אמר "אוי שיט שוב פתחתי את תיבת הפנדורה!!".
קיצר אני רותחת אשש . אני כל כך תלוייה במה שחושבים אלי, ולצערי אני חושבת שחושבים אלי דברים לא
טובים וממעיטה בדבם הטובים.
אמר למוגבל הזה שאני יודעת מה אני שווה (ניסיתי להגן על עצמי מהרושם ולהראות שלא אכפת לי מה חושבים עליי )
אבל הנה בבית אני מטפסת על הקירות וצמאה לדעת מה אמר העובד ההוא.
אני שוקלת לדבר עם המנהל ולבקש שלא נעבוד ביחד אך לצערי כייון שאני לא היחידה שלא מעוניינת לעבוד איתו ואין לי סיבה מקצועית אלא אישית אז יהיה לי קשה לשכנע אותו לא לשים אותנו ביחד במשמרות או שאני טועה?
עוד קטע מעצבן שגרם לי לאבד את הביטחון זה שאתמול בתחילת משמרת הייתה תקלה ואי אפשר היה לפתוח משמרת .
העובד שלצידי הגיע באיחור כך שנאלצתי להתקשר למנהל.
הוא שאל אותי אם מי אני עובדת וכשהבין שאני עובדת לבד ויש רק את העובדת בחנות (כמה צפויי) ביקש להעביר לה את הטלפון ולהדריך אותה איך לפתוח את ארון החשמל וללחוץ על הדברים במחשב שזה יעבוד.
אני נורא כעוסה ואני לא נולדתי עם פיגור או משהו אבל באס אותי שהמנהל לא נתן לי להתמודד עם זה.
יש לציין שלפני כמה חודשים רמזתי למנהל ואף אמרתי לכולם שהייתי מעוניינת לעבוד גם בחנות ולא רק בדלק.
מסיבה כלשהי המנהל כנראה לא חושב שאני מתאימה ואני לוקחת את זה קשה .
משום מה התחלתי לתהות אם הוא גם חושב שאני מוגבלת כמו העובד ההוא.
כמובן שאני מעדיפה לעבוד בדלק ולא בחנות אך האגו שלי לא רגוע ששמעיטים ביכולתיי.
פעם יצא ששלושת הבנות בחנות לא יכלו לעבוד והוא עבד בעצמו בחנות .
העובד זרק לו הערה למה אני לא בחנות ושאני רוצה והוא התעלם ולא דיבר איתי על הנושא.
כששאלתי את העובד למה הוא נהיה אדיש כאילו מסתיר מידע.
ועכשיו אני מבואסת ומרגישה כמו אוטיסטית למרות שאני לא