כסרברבאק
- פותח הנושא FrecCo
- פורסם בתאריך
דיברגנט חדש
Well-known member
הפציעה מאחוריו: "דני אבדיה צפוי לפתוח בחמישייה גם מול שיקגו"
הישראלי, שנקע את הקרסול במהלך ה-107:114 של הוויזארדס באינדיאנה, הרגיע: "זה היה יותר מפחיד מכואב". אמור ליטול חלק הלילה (2:00 שעון ישראל) מול הבולס. בראדלי ביל: "אנחנו סומכים עליו"
ynet ספורט|12:54הפציעה של דני אבדיה, כך מתברר, אינה חמורה והפורוורד הישראלי אמור ליטול חלק במשחק השני של וושינגטון - הלילה (בין שישי לשבת, 2:00 שעון ישראל) מול שיקגו.
אבדיה, שנקע את הקרסול במהלך ה-107:114 של הוויזארדס באינדיאנה, שיחק 8 דקות בלבד, במהלכן קלע 4 נקודות. "זה היה יותר מפחיד מכואב", הודה אבדיה. "לא ידעתי מה קרה עד שראיתי את ההילוך החוזר. לא דרכתי על אף אחד, סובבתי את הקרסול בעצמי. הרגיש רע, אבל יש לנו צוות שעשה עבודה מצוינת והייתי מוכן בשתי הדקות האחרונות לחזור. טוב לדעת שזה לא רציני".
כשיר לשחק מול הבולס. אבדיה
(צילום: רויטרס)
תמונת הענק של אבדיה בקפיטל וואן ארנה
גם מאמנו של אבדיה, ווס אנסלד ג'וניור, אמר לתקשורת כי הוא מצפה שהישראלי ישחק מול הבולס. "בהחלט מקווה שדני יפתח במשחק הבא, נכון לעכשיו זה התכנון", הסביר המאמן. השחקן עצמו, שפוסטר ענקי בדמותו הוקם בקפיטל וואן ארנה ביממה האחרונה, דיבר גם הוא עם התקשורת האמריקאית והוסיף: "לא ציפיתי להיות ישר כוכב, אבל אני שמח שסומכים עליי ויודעים מה אני שווה".
גם בארה"ב ניתחו את ההחלטה של אנסלד ג'וניור לתת לאבדיה לעלות מול אינדיאנה בחמישייה. "מישהו חייב לשמור את שחקני הכנף הסקוררים של היריבות, והבחירה הכי טובה היא אבדיה, שחקן שרואה את עצמו כשומר קשוח, פיזי וגדול", ציין ג'ושוע רובינס מה"אתלטיק".
בונה על אבדיה. אנסלד ג'וניור
(צילום: AP)
בראדלי ביל, הכוכב הגדול של וושינגטון, החמיא גם הוא לישראלי: "דני הוא שומר נהדר, עם גוף גדול. מבחינה התקפית, דני עבד על הזריקות שלו. אנחנו סומכים עליו שישחק ויצטיין".
דיברגנט חדש
Well-known member
כדורסל מה-NBA: דני אבדיה קלע 6 נקודות בניצחון של וושינגטון על שיקגוהפציעה מאחוריו: "דני אבדיה צפוי לפתוח בחמישייה גם מול שיקגו"
הישראלי, שנקע את הקרסול במהלך ה-107:114 של הוויזארדס באינדיאנה, הרגיע: "זה היה יותר מפחיד מכואב". אמור ליטול חלק הלילה (2:00 שעון ישראל) מול הבולס. בראדלי ביל: "אנחנו סומכים עליו"
ynet ספורט|12:54
הפציעה של דני אבדיה, כך מתברר, אינה חמורה והפורוורד הישראלי אמור ליטול חלק במשחק השני של וושינגטון - הלילה (בין שישי לשבת, 2:00 שעון ישראל) מול שיקגו.
אבדיה, שנקע את הקרסול במהלך ה-107:114 של הוויזארדס באינדיאנה, שיחק 8 דקות בלבד, במהלכן קלע 4 נקודות. "זה היה יותר מפחיד מכואב", הודה אבדיה. "לא ידעתי מה קרה עד שראיתי את ההילוך החוזר. לא דרכתי על אף אחד, סובבתי את הקרסול בעצמי. הרגיש רע, אבל יש לנו צוות שעשה עבודה מצוינת והייתי מוכן בשתי הדקות האחרונות לחזור. טוב לדעת שזה לא רציני".
כשיר לשחק מול הבולס. אבדיה
(צילום: רויטרס)
תמונת הענק של אבדיה בקפיטל וואן ארנה
גם מאמנו של אבדיה, ווס אנסלד ג'וניור, אמר לתקשורת כי הוא מצפה שהישראלי ישחק מול הבולס. "בהחלט מקווה שדני יפתח במשחק הבא, נכון לעכשיו זה התכנון", הסביר המאמן. השחקן עצמו, שפוסטר ענקי בדמותו הוקם בקפיטל וואן ארנה ביממה האחרונה, דיבר גם הוא עם התקשורת האמריקאית והוסיף: "לא ציפיתי להיות ישר כוכב, אבל אני שמח שסומכים עליי ויודעים מה אני שווה".
גם בארה"ב ניתחו את ההחלטה של אנסלד ג'וניור לתת לאבדיה לעלות מול אינדיאנה בחמישייה. "מישהו חייב לשמור את שחקני הכנף הסקוררים של היריבות, והבחירה הכי טובה היא אבדיה, שחקן שרואה את עצמו כשומר קשוח, פיזי וגדול", ציין ג'ושוע רובינס מה"אתלטיק".
בונה על אבדיה. אנסלד ג'וניור
(צילום: AP)
בראדלי ביל, הכוכב הגדול של וושינגטון, החמיא גם הוא לישראלי: "דני הוא שומר נהדר, עם גוף גדול. מבחינה התקפית, דני עבד על הזריקות שלו. אנחנו סומכים עליו שישחק ויצטיין".
אחרי שנפצע בקרסול במשחק הפתיחה מול אינדיאנה, דני אבדיה ערך את משחקו המלא הראשון לעונת ה-NBA בניצחון 100:102 של קבוצתו וושינגטון וויזארדס על שיקגו בולס - עליו חתום בראדלי ביל עם סל ניצחון. הישראלי פתח בחמישייה, שיחק 23 דקות ורשם שש נקודות, 10 ריבאונדים וארבעה אסיסטים. זהו הניצחון השני של וושינגטון בשני משחקים מאז שהתחילה העונה. (ynet)
עוד פצועים בלילה הראשון...
איזה אופי פח יש לשחקן הזה
חתיכת מעאפןמצד שני בן סימונס נמושה
איזה אופי פח יש לשחקן הזה
תשמע פוקו ב-5 ממש טנק ג'וב רציני. אתם עדיין מגניבים, פשוט צריכים זמן. כצפוי דיינג היה חלש בדקות שלו וג'יילן הספיק לעשות כמה דברים חיוביים אבל ניכר שהם רוקיז.
לקח לכם זמן להסתנכרן גם כי רוב החבר'ה בקושי השתתפו בהכנה, היה לחוץ לכם להתחיל את הטנקינג כבר אז משום מה
פוקו השתפר מאוד הקיץ. אני מסכים שב5 נגד גובר זה סוג של בדיחה אבל הוא היה בסדר פרט לדקות הסיום שם לקח כמה זריקות הזויות במקום לתת את הכדור לשיי.
ג'יילן שחקן טוב, קיבל בומבה לפרצוף ולא חזר, בדקות ששיחק היה אחלה ממש, אני תופס ממנו.
בגדול הקבוצה ניראת משמעותית טוב יותר מהעונה שעברה ממה שראיתי בסאמר ליג ובפרי סיזן והנה גם במשחק ה1 היה צמוד בסיום אצל מיניסוטה שהיא קבוצת פלייאוף ברורה.
גידי יכול פתאום לקלוע, פוקו נראה יותר קשוח בריבאונד, ג'יילן תוספת מעולה, שיי נראה מפחיד בלי פרי סיזן ונגד שומר מעולה שכחתי את השם שלו.
ברור לי שכרגע אף אחד לא מתעניין בקבוצה הזאת כי היא בוודאות בתחתית העונה אבל גדל פה אחלה בסיס שחבל לי פשוט שלא נראה אותם העונה יחד עם צ'אט.
עונה הבאה בתוספת צ'אט ועוד בחירת דראפט גבוהה ויהיה ממש מגניב.
קצת על הרבה משחקים
אטלנטה- יוסטון: משחק בכורה אדירה של דז'ונטה. חזר להיות התמנון מהעונות הראשונות בליגה כשהשיג 5 חטיפות כולל לקחת כדורים ממש מהידיים של מובילי הכדור של הרוקטס. הוא וטריי סיימו שניהם עם 20+ נקודות ו10+ אסיסטים, נראה שלפחות בשלב הזה ישנה נכונות לחלוק את הובלת הכדור. יחד עם דאנדרה האנטר שהיה ממש טוב בשני צדי המגרש, וצמד ההולידייז, הפרונט אופיס של ההוקס השיג את הכלים הדרושים כדי להפוך לקבוצת הגנה נורמלית. עכשיו זה בידיים של מקמילן והשחקנים.
ביוסטון הטריו פורטר ג'וניור-ג'יילן גרין-ג'בארי סמית השיגו הרבה קלוריות ריקות. פורטר ג'וניור היה הטוב מביניהם בהתקפה אבל היו לו כמה מהלכי הגנה יוצאי דופן שהוא ממש התאמץ לתת ליריב נתיב ישר לטבעת.
ברוקלין- ניו אורלינס: הפליקנס פירקו את היריבה בדקות החמישייה כשכמעט עלו ל20 הפרש ברבע הראשון ועשו את זה מחדש ברבע השלישי. יונאס וציון חגגו בצבע מול התנגדות דלה של הנטס. אינגרם שם כמה ג'אמפרים בין העיניים של KD, הרב ג'ונס במשחק הגנה יפה מאוד.
דוראנט קלע 32 אבל לא הניע משחק התקפה שוטף, איבד יותר מאשר מסר. קיירי האוברייטד עם 15 נקודות ב19 זריקות קשות מהשדה שחלקן סיפקו היילייטס. בן סימונס היה ghost על המגרש עם 4 נקודות עד שיצא ב6 עבירות.
מיאמי- שיקאגו: ראיתי את הפתיחה שהייתה בשליטה של מיאמי (הירו הפציץ בדקות הראשונות) ואת הסיום שהיה קומדיה של טעויות עם המון איבודים, החטאות עונשין ופספוסי הזדמנויות משני הצדדים. בסוף היה דז'ה וו לעונה שעברה כשדרוזן סגר את המשחק עם סדרת סלי מיד ריינג' יפים וסיים עם 37 נקודות גדולות. איו דסומו היה מאוד פעיל, משחק טוב שלו. מתפתח לרול פלייר טוב.
לאורי קלע 2 נקודות ב35 דקות על המגרש, הזריקות שאני ראיתי היו לא בכיוון. תוהה האם נגמר לו המיכל, ההיסטוריה של רכזים קטנים בגיל 36 לא לטובתו.
טורונטו- קליבלנד: משחק טוב! אני תמיד נהנה לצפות בטורונטו ובסגנון המשחק הפרוע שלהם כאשר גם קליבלנד מסקרנת במראה החדש. היו מצ'אפים ישירים נהדרים בין בארנס וסיאקם למובלי ואלן. מיצ'ל רשם בכורה חזקה עם 31 נקודות, 9 אסיסטים ומאמץ הגנתי הרבה יותר טוב מאשר בעונה האחרונה ביוטה. הקאבס ניצחו בדו ספרתי את הדקות שלו אלא שגארלנד נפצע בעין וביתר הדקות היה להם קשה לייצר בהתקפה. מובלי פתח טוב את המשחק עם stroke יפה בזריקה אבל היה די אנמי במחצית השנייה עם מספר חד ספרתי של זריקות במשחק.
סקוטי בארנס תופס נפח משמעותי יותר כיוצר, אם ללמוד מהמשחק הזה הוא מתחיל להקדים את ואן פליט כאופציה התקפית שנייה לסיאקם. טורונטו כרגיל hectic עם לחץ על הכדור וגפיים מתעופפות לכל כיוון, יצרו 15 חטיפות וניצחו את הרבע האחרון בדו ספרתי בדרך לניצחון דחוק 108-105. חבל שאין תקציר משחק לקרבות האוויר-אוויר שהיו בצבע.
מינסוטה- אוקלהומה: פתחנו טוב את המשחק עם טאונס כפליימייקר מהפוסט וגובר דומיננטי בצבע בריב' התקפה וכאיום לוב. הירידה להגנה הייתה מבולבלת עם cross matching, הת'אנדרס החטיאו מבטים פנויים מבחוץ בפתיחה.
אוקלהומה הגיבה עם ציפוף של הצבע בהגנה וזה די עבד לה, יום קליעה חלש מחוץ לצבע וקושי של שחקנים להגיע לטבעת בכניסות לסל למעט אדוארדס שהצליח להגיע לטבעת והחטיא הרבה לייאפים ששחקן ברמתו צריך לקלוע, זה אחד הסקילז שהוא עדיין לא שולט בהם מספיק.
הנוכחות של גובר סגרה את הצבע לטאונס שקלע 0 סלים מטווח 2, כששיחק סנטר (עם גובר על הספסל) הגנה איזורית של אוקלהומה תיעדפה אותו כמוסר וכאמור השאירה לנו מבטים משלוש על פני צבע פתוח. הצימוד של טאונס-גובר בהתאם למצופה לא נפתח בצורה הכי חלקה אם כי משחק חלש של KAT באופן כללי.
ג'יידן מקדניאלס ממשיך להתקדם לאט ובטוח, יודע לתת שני כדרורים ולעלות למיד ריינג' שנכנסים חלק.
הodd man out הוא דאנג'לו ראסל שאמנם מספק לנו ריווח חיוני כקלעי ברמה גבוהה אבל גם לוקח זריקות לא טובות מחוץ לרית'ם והערך שלו שלילי מלבד סקורינג. בהחלט לא מצדיק את המקום שהוא תופס בפיירול ואני תוהה האם קונלי רואה בו הרכז הפותח שלנו מעבר לעונה הנוכחית (חוזה נגמר).
בסופו של דבר הסתבכנו עם משחק צמוד מול יריבה מוגבלת אבל האימפקט ההגנתי של גובר עשה את העבודה, היה אחראי על רצף עצירות בקלאץ'.
אטלנטה- יוסטון: משחק בכורה אדירה של דז'ונטה. חזר להיות התמנון מהעונות הראשונות בליגה כשהשיג 5 חטיפות כולל לקחת כדורים ממש מהידיים של מובילי הכדור של הרוקטס. הוא וטריי סיימו שניהם עם 20+ נקודות ו10+ אסיסטים, נראה שלפחות בשלב הזה ישנה נכונות לחלוק את הובלת הכדור. יחד עם דאנדרה האנטר שהיה ממש טוב בשני צדי המגרש, וצמד ההולידייז, הפרונט אופיס של ההוקס השיג את הכלים הדרושים כדי להפוך לקבוצת הגנה נורמלית. עכשיו זה בידיים של מקמילן והשחקנים.
ביוסטון הטריו פורטר ג'וניור-ג'יילן גרין-ג'בארי סמית השיגו הרבה קלוריות ריקות. פורטר ג'וניור היה הטוב מביניהם בהתקפה אבל היו לו כמה מהלכי הגנה יוצאי דופן שהוא ממש התאמץ לתת ליריב נתיב ישר לטבעת.
ברוקלין- ניו אורלינס: הפליקנס פירקו את היריבה בדקות החמישייה כשכמעט עלו ל20 הפרש ברבע הראשון ועשו את זה מחדש ברבע השלישי. יונאס וציון חגגו בצבע מול התנגדות דלה של הנטס. אינגרם שם כמה ג'אמפרים בין העיניים של KD, הרב ג'ונס במשחק הגנה יפה מאוד.
דוראנט קלע 32 אבל לא הניע משחק התקפה שוטף, איבד יותר מאשר מסר. קיירי האוברייטד עם 15 נקודות ב19 זריקות קשות מהשדה שחלקן סיפקו היילייטס. בן סימונס היה ghost על המגרש עם 4 נקודות עד שיצא ב6 עבירות.
מיאמי- שיקאגו: ראיתי את הפתיחה שהייתה בשליטה של מיאמי (הירו הפציץ בדקות הראשונות) ואת הסיום שהיה קומדיה של טעויות עם המון איבודים, החטאות עונשין ופספוסי הזדמנויות משני הצדדים. בסוף היה דז'ה וו לעונה שעברה כשדרוזן סגר את המשחק עם סדרת סלי מיד ריינג' יפים וסיים עם 37 נקודות גדולות. איו דסומו היה מאוד פעיל, משחק טוב שלו. מתפתח לרול פלייר טוב.
לאורי קלע 2 נקודות ב35 דקות על המגרש, הזריקות שאני ראיתי היו לא בכיוון. תוהה האם נגמר לו המיכל, ההיסטוריה של רכזים קטנים בגיל 36 לא לטובתו.
טורונטו- קליבלנד: משחק טוב! אני תמיד נהנה לצפות בטורונטו ובסגנון המשחק הפרוע שלהם כאשר גם קליבלנד מסקרנת במראה החדש. היו מצ'אפים ישירים נהדרים בין בארנס וסיאקם למובלי ואלן. מיצ'ל רשם בכורה חזקה עם 31 נקודות, 9 אסיסטים ומאמץ הגנתי הרבה יותר טוב מאשר בעונה האחרונה ביוטה. הקאבס ניצחו בדו ספרתי את הדקות שלו אלא שגארלנד נפצע בעין וביתר הדקות היה להם קשה לייצר בהתקפה. מובלי פתח טוב את המשחק עם stroke יפה בזריקה אבל היה די אנמי במחצית השנייה עם מספר חד ספרתי של זריקות במשחק.
סקוטי בארנס תופס נפח משמעותי יותר כיוצר, אם ללמוד מהמשחק הזה הוא מתחיל להקדים את ואן פליט כאופציה התקפית שנייה לסיאקם. טורונטו כרגיל hectic עם לחץ על הכדור וגפיים מתעופפות לכל כיוון, יצרו 15 חטיפות וניצחו את הרבע האחרון בדו ספרתי בדרך לניצחון דחוק 108-105. חבל שאין תקציר משחק לקרבות האוויר-אוויר שהיו בצבע.
מינסוטה- אוקלהומה: פתחנו טוב את המשחק עם טאונס כפליימייקר מהפוסט וגובר דומיננטי בצבע בריב' התקפה וכאיום לוב. הירידה להגנה הייתה מבולבלת עם cross matching, הת'אנדרס החטיאו מבטים פנויים מבחוץ בפתיחה.
אוקלהומה הגיבה עם ציפוף של הצבע בהגנה וזה די עבד לה, יום קליעה חלש מחוץ לצבע וקושי של שחקנים להגיע לטבעת בכניסות לסל למעט אדוארדס שהצליח להגיע לטבעת והחטיא הרבה לייאפים ששחקן ברמתו צריך לקלוע, זה אחד הסקילז שהוא עדיין לא שולט בהם מספיק.
הנוכחות של גובר סגרה את הצבע לטאונס שקלע 0 סלים מטווח 2, כששיחק סנטר (עם גובר על הספסל) הגנה איזורית של אוקלהומה תיעדפה אותו כמוסר וכאמור השאירה לנו מבטים משלוש על פני צבע פתוח. הצימוד של טאונס-גובר בהתאם למצופה לא נפתח בצורה הכי חלקה אם כי משחק חלש של KAT באופן כללי.
ג'יידן מקדניאלס ממשיך להתקדם לאט ובטוח, יודע לתת שני כדרורים ולעלות למיד ריינג' שנכנסים חלק.
הodd man out הוא דאנג'לו ראסל שאמנם מספק לנו ריווח חיוני כקלעי ברמה גבוהה אבל גם לוקח זריקות לא טובות מחוץ לרית'ם והערך שלו שלילי מלבד סקורינג. בהחלט לא מצדיק את המקום שהוא תופס בפיירול ואני תוהה האם קונלי רואה בו הרכז הפותח שלנו מעבר לעונה הנוכחית (חוזה נגמר).
בסופו של דבר הסתבכנו עם משחק צמוד מול יריבה מוגבלת אבל האימפקט ההגנתי של גובר עשה את העבודה, היה אחראי על רצף עצירות בקלאץ'.
ברוקלין - פליקנס
*יש שתי פילים בחדר
1. התדמית שהתקבעה לסימונס בסדרה מול ההוקס לא הולכת לשומקום, ואין לו רגע של חסד עד שירוויח אותו. עושה רושם שהוא לא מכיר בבעיה
2. הם שלחו את המאמן הביתה, הוא פשוט נשאר והופיע למחנה האימונים. יהיה מאוד קשה ללכד את החבורה הזאת, בעיקר בכל מה שנוגע לצד ההגנתי (והקשיים היו קיימים גם ככה). אין וטרן בולט בחדר ההלבשה שיכנס לואקום שנוצר
*ראיתי מחצית שנייה, ניו אורלינס פשוט פירקה אותם בתצוגת תכלית של בידודים. אם הייתי צריך לנחש המשחק התנהל על סוג של מי מנוחות לפני כן עם סוג של back and forth, עד שהפליקנס 'למדו' את היתרונות היחסיים שלהם ויצאו מההפסקה במטרה להרוג. 4 שחקני אחד-על-אחד יצרו מסה קריטית של מיסמאצ'ים מול המאמץ הרעוע של הנטס. אינגרם ממשיך בדיוק מהיכן שהפסיק, הביטחון שלו ניכר והוא לא מרגיש מוגזם, רמת הסקיל שלו בהתאם לדרך בה הוא מתנהל על המגרש.
-הסגל של ניו אורלינס גדוש בווינגס שומרים שניתן 'להבריג' בכל עת.
יוטה - דנבר
*מעל 500 יום חיכיתי לחרא הזה. לא רימו אותי ככה מאז העונה השמינית של משחקי הכס
ישנן קבוצות שיוזמות סקראמבל מוד בהגנה (טורונטו למשל), אנחנו נכנסים אליו צעד מאחור, מה שמאוד משבש סגירה אפשרית לריבאונד. מסתבר שמעל חצי מהנקודות של הג'אז הגיעו בריבאונד התקפה או במעבר (21 איבודים).
מעבר ליוקיץ' הייתי מסמן לרעה את בונס שאפשר לשחקן שלו לחנות 2 רגליים בצבע בכל הזדמנות. בצד השני הוא לא שש למסור את הכדור בנוסף לכך. בונס נע על קו התפר שבין ביטחון לentitlement לא מעט, כמו מספר שחקנים צעירים מוכשרים.
*מכין אתכם מראש למבול תלונות על מייקל מאלון העונה, אני נוטה לחשוב שהוא אוברייטד. 4 קלעים וגורדון אחד, מאמן התקפה יצירתי היה משרטט תרגילים עד צאת החמה. אין סיבה שלא נתבסס על מספר סטים עם וריאציות שונות שיכניסו את ההגנה למצוקה טקטית. בפועל הרמנו 22 שלשות בלבד ומעט מאוד חיתוכים לסל.
*מורי היה סבבה, התגעגעתי אליו ולפורטר. ג'מאל סובב מעט את הקרסול והססנות חלקית שלו עם הכדור ביד זימנה את קולני בחזרה לתמונה, די השפיע על השטף. לטעמי התבססנו עליו בהגזמה כיוצר.
*לא התחברתי לרעיון שיוטה הקבוצה החלשה בליגה עוד לפני המשחק. יש להם ים של "וטרנים" עם משהו להוכיח, רואים בקבוצה סוג של תחנת מעבר. דווקא בעיית העבירות של אוליניק סידרה דקות נרחבות לרוקי קסלר שהיווה נוכחות מרתיעה בהרבה.
ראפטורס - קאבס
*היה ממש כיף, שתיהן מרגישות די evenly matched. אם הייתי צריך לסמן "אשם" בהפסד של קליבלנד, אז מדובר בדריוס גרלנד. ראשית בנוכחותו, ולבסוף בנפקדות. במחצית הראשונה ואן פליט אמלל אותו, לא הצליח להגיע לצבע והרבה לאבד, אותם איבודים ישבו כבד על לוח התוצאות. דווקא בדקות הספסל הרגשתי שהקאבס משיגים שליטה על המשחק, מיצ'ל חלקלק מתמיד splitting screens מדלג מעל השומר שלו ומשם מנהל את ההתקפה. במחצית השנייה דריוס יצא בעקבות פציעה בעין והחסרון שלו הורגש ברגעי ההכרעה, בלשון המעטה. ביקרסטף החזיר את לברט מאוחר מדי בעיצומה של ריצה, ודלות מובילי הכדור באה לידי ביטוי מול ההגנה הלוחצת של טורונטו. התרגילים שוחקו בדוחק השעון, מובלי ואלן נכנסו למוד פאניקה עם הכדור ביד.
*כל מי שפתח רשם לפחות 15 נק' - טקסטבוק ראפטורס. יש להם מספר יוצרים אך ניכר שחסר להם גרוש ללירה כאינדיבידואלים.
*קולוקו עם יופי של הופעת בכורה, היה חסר להם סנטר 'אמיתי' קל רגליים שמסוגל להתברג בסכמה מבלי להחסיר פעימה.
*יפה לראות איך הם הולכים לפוסט חרף ה'הרכב הנמוך'.
*דין ווייד סולידי לאללה, כמו שהיה בעונה שעברה, כיום חלק בלתי נפרד מהרוטציה. אוסמן יושב על חוזה מעולה. אלן אחד מהגבוהים הכי מלהיבים בליגה עם החסימות ההזויות שלו, לא ברור איך הוא מדביק את הפער לפעמים. צריכים לייצר לו הזדמנויות נוספות לduck in בפוסט.
*יש שתי פילים בחדר
1. התדמית שהתקבעה לסימונס בסדרה מול ההוקס לא הולכת לשומקום, ואין לו רגע של חסד עד שירוויח אותו. עושה רושם שהוא לא מכיר בבעיה
2. הם שלחו את המאמן הביתה, הוא פשוט נשאר והופיע למחנה האימונים. יהיה מאוד קשה ללכד את החבורה הזאת, בעיקר בכל מה שנוגע לצד ההגנתי (והקשיים היו קיימים גם ככה). אין וטרן בולט בחדר ההלבשה שיכנס לואקום שנוצר
*ראיתי מחצית שנייה, ניו אורלינס פשוט פירקה אותם בתצוגת תכלית של בידודים. אם הייתי צריך לנחש המשחק התנהל על סוג של מי מנוחות לפני כן עם סוג של back and forth, עד שהפליקנס 'למדו' את היתרונות היחסיים שלהם ויצאו מההפסקה במטרה להרוג. 4 שחקני אחד-על-אחד יצרו מסה קריטית של מיסמאצ'ים מול המאמץ הרעוע של הנטס. אינגרם ממשיך בדיוק מהיכן שהפסיק, הביטחון שלו ניכר והוא לא מרגיש מוגזם, רמת הסקיל שלו בהתאם לדרך בה הוא מתנהל על המגרש.
-הסגל של ניו אורלינס גדוש בווינגס שומרים שניתן 'להבריג' בכל עת.
יוטה - דנבר
*מעל 500 יום חיכיתי לחרא הזה. לא רימו אותי ככה מאז העונה השמינית של משחקי הכס
ישנן קבוצות שיוזמות סקראמבל מוד בהגנה (טורונטו למשל), אנחנו נכנסים אליו צעד מאחור, מה שמאוד משבש סגירה אפשרית לריבאונד. מסתבר שמעל חצי מהנקודות של הג'אז הגיעו בריבאונד התקפה או במעבר (21 איבודים).
מעבר ליוקיץ' הייתי מסמן לרעה את בונס שאפשר לשחקן שלו לחנות 2 רגליים בצבע בכל הזדמנות. בצד השני הוא לא שש למסור את הכדור בנוסף לכך. בונס נע על קו התפר שבין ביטחון לentitlement לא מעט, כמו מספר שחקנים צעירים מוכשרים.
*מכין אתכם מראש למבול תלונות על מייקל מאלון העונה, אני נוטה לחשוב שהוא אוברייטד. 4 קלעים וגורדון אחד, מאמן התקפה יצירתי היה משרטט תרגילים עד צאת החמה. אין סיבה שלא נתבסס על מספר סטים עם וריאציות שונות שיכניסו את ההגנה למצוקה טקטית. בפועל הרמנו 22 שלשות בלבד ומעט מאוד חיתוכים לסל.
*מורי היה סבבה, התגעגעתי אליו ולפורטר. ג'מאל סובב מעט את הקרסול והססנות חלקית שלו עם הכדור ביד זימנה את קולני בחזרה לתמונה, די השפיע על השטף. לטעמי התבססנו עליו בהגזמה כיוצר.
*לא התחברתי לרעיון שיוטה הקבוצה החלשה בליגה עוד לפני המשחק. יש להם ים של "וטרנים" עם משהו להוכיח, רואים בקבוצה סוג של תחנת מעבר. דווקא בעיית העבירות של אוליניק סידרה דקות נרחבות לרוקי קסלר שהיווה נוכחות מרתיעה בהרבה.
ראפטורס - קאבס
*היה ממש כיף, שתיהן מרגישות די evenly matched. אם הייתי צריך לסמן "אשם" בהפסד של קליבלנד, אז מדובר בדריוס גרלנד. ראשית בנוכחותו, ולבסוף בנפקדות. במחצית הראשונה ואן פליט אמלל אותו, לא הצליח להגיע לצבע והרבה לאבד, אותם איבודים ישבו כבד על לוח התוצאות. דווקא בדקות הספסל הרגשתי שהקאבס משיגים שליטה על המשחק, מיצ'ל חלקלק מתמיד splitting screens מדלג מעל השומר שלו ומשם מנהל את ההתקפה. במחצית השנייה דריוס יצא בעקבות פציעה בעין והחסרון שלו הורגש ברגעי ההכרעה, בלשון המעטה. ביקרסטף החזיר את לברט מאוחר מדי בעיצומה של ריצה, ודלות מובילי הכדור באה לידי ביטוי מול ההגנה הלוחצת של טורונטו. התרגילים שוחקו בדוחק השעון, מובלי ואלן נכנסו למוד פאניקה עם הכדור ביד.
*כל מי שפתח רשם לפחות 15 נק' - טקסטבוק ראפטורס. יש להם מספר יוצרים אך ניכר שחסר להם גרוש ללירה כאינדיבידואלים.
*קולוקו עם יופי של הופעת בכורה, היה חסר להם סנטר 'אמיתי' קל רגליים שמסוגל להתברג בסכמה מבלי להחסיר פעימה.
*יפה לראות איך הם הולכים לפוסט חרף ה'הרכב הנמוך'.
*דין ווייד סולידי לאללה, כמו שהיה בעונה שעברה, כיום חלק בלתי נפרד מהרוטציה. אוסמן יושב על חוזה מעולה. אלן אחד מהגבוהים הכי מלהיבים בליגה עם החסימות ההזויות שלו, לא ברור איך הוא מדביק את הפער לפעמים. צריכים לייצר לו הזדמנויות נוספות לduck in בפוסט.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.