כסף ואומנות
מה דעתכם על דיון רציני בנושא הנ"ל? הנה דברי הפתיחה: קיימת דיכוטומיה מובנת בכל נושא האומנות בעולם המודרני והקשר שבין אומנות וכלכלה. ראשית האומן חייב להתקיים - כפרט או אפילו כמפרנס של משפחתו. על מנת להתקיים הוא זקוק להכנסה. שנית האומנות ובעיקר הפצתה קשורה בכלכלה קשר בלתי נתיק - מדובר במערכת של ייצור, שווק, תמחור, מכירה וגביית כספים, כמו בכל ענף כלכלי אחר. כולנו מכירים את הדבר בתחום המוסיקה, אבל זה מאוד דומה גם בתחומים אחרים. היום האומנים המצליחים להתפרנס ואפילו להתעשר הם מטיינים כאונים באותה מידה (אם לא יותר מכך) כאנשי עסקים מוצלחים וממולחים. אבל כמבון לא כל האומנים הם בעלי כישורים מסחריים ופיננסיים - למעשה רק מספר קטן ביותר מבינהם הוא כזה. השאלה אם כן היא כיצד ניתן (אם בכלל) לפתור את הסטירה הפנימית הזאת? לדוגמא בשנות ה-70 וה-80 בארצות הסקנדינביות (שבדיה, דנמארק) היה מודל כלכלי/חברתי לפיו כל אדם, אשר הצהיר על עצמו כאומן בתחום כלשהו, קיבל מהמדיה קיצבת מחייה (בגובה משכורת מכובדת) לזמן בלתי מודבל על מנת לעפשר לו לפעול בתחום האומנות ללא דאגות לפרנסתו. האומן התחייב פעם בשנה להציג את הישגיו ע"י הופעה בקונצרת, תערוכת ציורים או מוםע תיאטרון. מודל זה עבד עד לתחלית שנות ה-90 ועד אשר קופות הסעד של המדינה התדלדלו - היום המדיניות הסוציאלית בארצות הסקנדינביות איננה כפי שהייתה בעבר. התחום האחר הוא בנושא הפצתה של האומנות - ברגע שהאומן מבקש להפיץ את אומנותו לקהל רחב, קשור הדבר בפעילות כלכלית - הוצאת דיסק, הדפסת ספר, ארגון מופע וכד'. לא מספיק כמובן להדפיס את הדיסק - אחר כך צריך גם לשווק ולמכור אותו - פעולות הקשורות בפעילות מסחרית לכל דבר ועניין. הטכנולוגיה והשנויים בחיינו משנים את המערכת הנ"ל במידה מסויימת בשנים האחרונות, אך המודל הכלכלי הוותיק עדיין דומיננטי. הרבה מאוד להקות מוציאות את האלבומים שלהן בהוצאה עצמאית ללא קשר לחברות התקליטים הגדולות. היום ניתו להפיץ ולמכור ע"י שימוש באינטרנט כמובן, ויש לכך תפוצה לא מבוטלת, אך צינורות השווק המיננסטרימיים הם עדיין בידיד חברות הענק השולטות בעולם הבידור והתקשורת. אתרים רבים, כמו גם האתר שלי (ג'אזיס), עוזרים למאות הלהקות והאומנים העצמאיים להפיץ את הדיסקים שהם מפיקים לקהל, אך מדובר בשווק אלטרנטיבי במימדים זעירים. המודעות לשווק האלטרנטיבי לא תתרחב לדעתי כל עוד ההגמוניה של ענקי התעשיה והתקשורת תימשך. אז מה דעתכם? אדם
מה דעתכם על דיון רציני בנושא הנ"ל? הנה דברי הפתיחה: קיימת דיכוטומיה מובנת בכל נושא האומנות בעולם המודרני והקשר שבין אומנות וכלכלה. ראשית האומן חייב להתקיים - כפרט או אפילו כמפרנס של משפחתו. על מנת להתקיים הוא זקוק להכנסה. שנית האומנות ובעיקר הפצתה קשורה בכלכלה קשר בלתי נתיק - מדובר במערכת של ייצור, שווק, תמחור, מכירה וגביית כספים, כמו בכל ענף כלכלי אחר. כולנו מכירים את הדבר בתחום המוסיקה, אבל זה מאוד דומה גם בתחומים אחרים. היום האומנים המצליחים להתפרנס ואפילו להתעשר הם מטיינים כאונים באותה מידה (אם לא יותר מכך) כאנשי עסקים מוצלחים וממולחים. אבל כמבון לא כל האומנים הם בעלי כישורים מסחריים ופיננסיים - למעשה רק מספר קטן ביותר מבינהם הוא כזה. השאלה אם כן היא כיצד ניתן (אם בכלל) לפתור את הסטירה הפנימית הזאת? לדוגמא בשנות ה-70 וה-80 בארצות הסקנדינביות (שבדיה, דנמארק) היה מודל כלכלי/חברתי לפיו כל אדם, אשר הצהיר על עצמו כאומן בתחום כלשהו, קיבל מהמדיה קיצבת מחייה (בגובה משכורת מכובדת) לזמן בלתי מודבל על מנת לעפשר לו לפעול בתחום האומנות ללא דאגות לפרנסתו. האומן התחייב פעם בשנה להציג את הישגיו ע"י הופעה בקונצרת, תערוכת ציורים או מוםע תיאטרון. מודל זה עבד עד לתחלית שנות ה-90 ועד אשר קופות הסעד של המדינה התדלדלו - היום המדיניות הסוציאלית בארצות הסקנדינביות איננה כפי שהייתה בעבר. התחום האחר הוא בנושא הפצתה של האומנות - ברגע שהאומן מבקש להפיץ את אומנותו לקהל רחב, קשור הדבר בפעילות כלכלית - הוצאת דיסק, הדפסת ספר, ארגון מופע וכד'. לא מספיק כמובן להדפיס את הדיסק - אחר כך צריך גם לשווק ולמכור אותו - פעולות הקשורות בפעילות מסחרית לכל דבר ועניין. הטכנולוגיה והשנויים בחיינו משנים את המערכת הנ"ל במידה מסויימת בשנים האחרונות, אך המודל הכלכלי הוותיק עדיין דומיננטי. הרבה מאוד להקות מוציאות את האלבומים שלהן בהוצאה עצמאית ללא קשר לחברות התקליטים הגדולות. היום ניתו להפיץ ולמכור ע"י שימוש באינטרנט כמובן, ויש לכך תפוצה לא מבוטלת, אך צינורות השווק המיננסטרימיים הם עדיין בידיד חברות הענק השולטות בעולם הבידור והתקשורת. אתרים רבים, כמו גם האתר שלי (ג'אזיס), עוזרים למאות הלהקות והאומנים העצמאיים להפיץ את הדיסקים שהם מפיקים לקהל, אך מדובר בשווק אלטרנטיבי במימדים זעירים. המודעות לשווק האלטרנטיבי לא תתרחב לדעתי כל עוד ההגמוניה של ענקי התעשיה והתקשורת תימשך. אז מה דעתכם? אדם
בכל מקרה, רציתי לאמור שהסטירה הזאת לדעתי היא לא כלכך סטירה כלומר אם הבנתי אותך נכון, אז כן, רוב הלהקו לא יודעות לפרסם את עצמן, יתרה מזאת, הן גם לא יודעות לביים לערוך ובכלל לעשות קליפים, לארגן הופעות בסדר גודל גדול וגם אין להן כסף לכך. בשביל זה יש חברות הפקות שלהן הכסף הרצון והיכוות לעשות ללהקה את כל מיליון הדברים שחברי הלהקה לא יודעים לעשות. יתרה מזאת, בלי אותו LABEL, הלהקה היתה קורסת תחת העומס של הניסיון לשווק את עצמה וזה היה גוזל ממנה זמן יקר לכתיבת המוסיקה, מסקנה, אין מה לעשות, אותה להקה שצריכה להתפרנס וגם למה לא בכבוד?! צריכה את חברות ההפקה הקטנות/גדולות כדי להגיע לאנשהו. ועוד משהו, בלי אותן חברות סביר להניח שאף אחד מאיתנו לא היה שומע בכל על להקות גדולות מהחיים כגון DREAM THEATER, וכו'... אז זהו, בכלל לדעתי, אין רע בלהקה שממסחרת את עצמה, יש רע בלהקה שמוותרת על הסגנון, האופי והנשמה שלה עבור בצע כסף. זהו לילה טוב
