זה מאד נורא
תחשבי על זה: עם מה קשה יותר להתמודד - עלבונות שמתייחסים למראה או לאישיות?
מה גרוע יותר : "את מכוערת, שמנה, יש לך אף ארוך ופרצוף מלא חצ'קונים"
או "את טיפשה, משעממת, בלתי נסבלת ולא ראויה אהבה"?
תיאוריית המיינד מגדירה את כל האוטיסטים כטיפשים (חסרי מודעות), משעממים (לקויי תקשורת), בלתי נסבלים (חסרי כישורים חברתיים) ולא ראויים לאהבה (חסרי אמפתיה).
מה קורה לילד שסופג את ההערות האלו כל החיים ובסוף מאמין לזה? איזה מין שיתוף פעולה יכול להתקיים, גם אם יש דיבור ב"גובה העיניים", בין אדם שחושב שהוא חלאת המין האנושי לסתם "נורמלי"?......
אני חושבת שבגלל זה המצב הנפשי של רוב האספ"ים שפגשתי גרוע יותר משל האוטיסטים ה"נמוכים". אוטיסטים "נמוכים" צריכים להתמודד רק עם סביבה חברתית שמגדירה אותם כמפגרים ומשוגעים.....