אני לא מתכוונת להעתיק לכאן את כל
הפרוטוקול, אבל אני מעוניינת לצטט את נאום הסיכום שנשאו לאה גרינפטר וניסן בן-עמי, מנהלי מכון "תודעה": סיכום הכנס: מיסוד הזנות? לאה: אנחנו מאמינים, וראינו את זה גם היום, שזנות הינה תופעה מאד מורכבת. לתת לה תשובה אחת כלשהיא זה למעשה לתת תשובה פונדמנטליסטית שרק תסבך עוד יותר את המצב. לפני שמחליטים לתת תשובה וכיוון אחד לתופעת הזנות עלינו לחשוב ולהתייחס לשאלות שגם עלו פה בכנס: ניסן: * האם הזנות הינה תוצאה של בחירה חופשית? * האם הזנות היא מקצוע כמו כל המקצועות? * האם הזנות היא תוצאה של שליטה גברית ואלימות? * האם הזנות היא ניצול של עניים וגזענות? לאה: כדי להעמיק בשאלות אלו ובכיוונים השונים האפשריים כתוצאה מהן הכנו חוברת שנעלה באתר מקום במדור של מכון תודעה. אך במסגרת הזמן שיש לנו אנו רוצים להמשיך ולשאול ולהעלות חומר למחשבה ולהתמקד בשתי השאלות הראשונות. האם הזנות היא תוצאה של חופש בחירה ? אם כן למה , במבנה החברתי הקיים, זה בעיקר נשים וילדים שמגיעים לזנות? למה תמיד האנשים חסרי הכח, בשולי החברה או המכורים לסמים, אלה שהם הכי מנוצלים והכי עניים או זרים הם אלה שאמורים לבחור בחופשיות בזנות כדרך חיים? ניסן: אך יש גם דרך אחרת לחשוב על החופש לבחור. גם אם מדובר בבחירה חופשית האם חופש בחירה זה חשוב יותר מסוגים אחרים של חופש? האם ליברליזם אינדיוידואלי יותר חשוב מערכים אחרים? למשל כשארגון הבריאות העולמי זיהה שוק מתפתח וגדל לאיברים היתה יזמה מיידית לאסור סחר איברים. רוב מדינות אירופה אסרו על סחר זה בטענה שיש סכנה שקבוצות מסוימות ייחשפו ללחץ למכור את האיברים שלהם ושכתוצאה מכך הכבוד לגוף האדם בסיכון. זה הגוף כרעיון שמוגן מפני המסחר בו. אז למה כשמדובר בזנות קיים תפריט שמציין כמה עולה השימוש בחלקים של גוף האחר וזה נראה טבעי ומקובל? בזנות ממוסדת, כמו בהולנד או באוסטרליה, כאשר לשכת התעסוקה מציעה לאם חד הורית מובטלת לעסוק בזנות האם באמת אפשר לדבר על החופש לבחור? ומה עם הזכות לא להיות זונה? ואם מכירים בזנות מרצון אז למה לא להכיר , כמו בהולנד, בחופש להסכים לניצול של עצמו ואז מה יהיו התוצאות לכל החברה? האם זה לא להתנער מהאחריות החברתית? האם היינו מדברים על אונס מרצון, אפרטהייד מרצון, עבדות מרצון? נתייחס גם לשאלה השניה: האם זנות היא מקצוע ככל מקצוע אחר?