כנסו....

MaYcHuK

New member
כנסו....

שעת התחלת הכתיבה 21:15 היה זה ערב קריר, היא בילתה את כל היום בשינה , נקיונות, קריאת ספרים והרגישה כי השיעמום גובר וככה הגיעה לשם , נכנסה המציאה שם שישמע חביב וימשוך אליו ויעזור בלצור שיחה מעניינת. קרא לה אחד - חיפפה אותו < לא מספיק שנון> קרא לה השני - חיפפה גם אותו < מי רוצה דיבורים היא רוצה גבר שיעשה> וככה עברה לה שעה עד שהוא הגיע שלום? כך אמר שלום וברכה היא ענתה. עם מי העונג? אה.. איתי וככה פיטפטו שעה , שעה וחצי פתאום שאל אותה "את ספונטנית?" והיא ישר התחילה לחשוד , הרי היא יודעת בדיוק למה הוא מתכוון כשהוא שואל זאת. משהו בבטן אמר לה לכי על זה. אמרה לו כן החליפו טלפונים , והמשיכו לשוחח בפון. פתאום נפלט לה ככה סתם שהיא לא מצליחה להפעיל את הDVD החדש. הוא כמובן קפץ על ההזדמנות ולפני שהספיקה להגיד "ג'ק רובינזון" הוא היה בדרכו אליה עם סרט וחלב לנס קפה. כעבור שעה הוא הגיע בידו האחת סרט ובידו השנייה חלב מצאת בקלות שאלה? קלי קלות ענה לו. המתח נשבר מהר מאוד ככה זה כשמתחילים מיד לראות סרט. השעה הייתה כבר 1 בלילה כשהוא הגיע כשנגמר הסרט הראשון הם הרגישו שהם רוצים עוד עוד סרט, עוד לצחוק, עוד לבלות יחדיו. וכך היה התחילו לראות את הסרט השני אז גם התחילו ידיים , חיבוק קטן , רוגע מושלם. מי היה מאמין שהיא תעשה כך, שהיא תרגיש כך. אמרה בליבה גם אם מחר לא תשמע ממנו - זה היה שווה כל רגע . הרבה זמן לא צחקה כך, הרבה זמן לא נהנתה כך. 5 בבוקר חצי רדומים זה על זו הוא החליט ללכת. בכל זאת פגישה ראשונה צריךלישון בבית. הוא הלך - והיא ידעה היא ידעה שזו הפעם הראשונה והאחרונה שהיא רואה אותו. והיא הייתה שלמה עם זה היא נהנתה היא צחקה היא ראתה סרט היא פטפטה היא קיבלה נשיקה לא היה איכפת לה מכלום. בבוקר קמה בחיוך וידעה שהוא הבחור הקסום הזה , לא יהיה שלה והיא לא תהייה שלו ועדיין חייכה. שעת סיום 21:25
 

3שרונית

New member
נכנסתי../images/Emo24.gif

קראתי.................. אהבתי................. תגידי אי אפשר לשנות את הסוף???????
 
אפשר בטח שאפשר..

אבל למה לשנות אם זה נגמר בחיוך
 

MaYcHuK

New member
אתה מכיר את זה שאתה מחייך ומקבל את

"רוע הגזרה"? נראה לי שככה זה הפעם... מה יועיל לי להיות עצובה? כן כמו שטל אומרת אני קצת בהיכנעות כרגע... נגמרו לי הכוחות אני במנוחה
 
מאיצו'ק פסט פסט כנסי רגע...

בואי אגלה לך סוד קטן!!! בכל פעם שאני מקבל את "רוע הגזירה" הגעגועים לילדי הופכים יותר ויותר גדולים עד שרגע קמעה לפני שאני נחנק מגיע החיוך שאומר לי> "אני הרוע שיעשה לך טוב".. ואז הדמעות חוזרות אל נדנן והחיוך מתפרץ כגל.
 
לא חושבת שזה עצב

אולי סוג של כניעה זה לא דבר רע, לפעמים צריך להניח לדברים לקרות או לא לקרות , בלי להלחם... סך הכל, אלוהים יודע מה יהיה מחר ומה יהיה הסוף לפעמים ההפתעות מחכות איפה שהכי פחות מצפים להם
 

MaYcHuK

New member
אולי אבל לא בגללו

עצובה בגלל החיים שלי לאחרונה יעבור
 
בכנות , מאבד תמלילים ...

מה זה הציניות הזאת , כבר שכחת את התקופות בהם היית עייף מהחיים ?! העולם גלגל פעם צוחקים ולמחרת בוכים .... אולי עברה תקופה קשה ובודדה , אבל היא לא נשמעת אומללה !!!
 
למעלה