כנסו

vorel

New member
תגובה...

חוסר השליטה הזה, הוא בדיוק מה שגורם לנו לחשוב על אותו גורם מפריע, ברמה בלתי נשלטת" את צודקת במאה האחוז, חוסר השליטה הזה הוא בעצם הסרטן שלנו, לכן אני מנסה להחדיר לעצמי את המחשבה ההפוכה, שקרה מה שקרה, ולא הייתה לי שליטה על מה שקרה ואין מה לעשות בנידון גם אם אקפוץ לשמיים וארד. נכון החוסר שליטה הזה על דברים שקורים ולא היינו רוצים שיקרו, גורמת לנו להתחרפן! גורמת לנו לסבל אימים. אבל כשחושבים לעומק הסבל סתם מיותר, שכן אין לנו את האפשרות לשלוט על חיינו במילא, וגם לא על הדברים שגורמים לנו לחרדות! אינני אומר שאני החלמתי ממש לא!! אני עדיין רחוק מאוד מהחלמה! אני רק אומר שהמחשבה הזאת מביאה לי הקלה קטנה זה הכול! יש לי עוד דרך ארוכה לעבור בשביל להחלים לגמרי!
 

vorel

New member
נכון הקטעים הגבוליים הכי מעצבנים..

אבל בכול זאת אם הם קרו אז -זאת אומרת שכבר שהם קרו איבדת את השליטה עליהם. כך שזה בעצם לא משנה אם הדברים גבוליים או לא גבוליים, שורה תחתונה , הם קרו ולא ניתן להחזיר את מה שקרה. לא אומר שאין לנו בכלל שליטה על החיים. יש לנו שליטה על חייינו, אבל לא כמו שאנחנו חושבים. יש לנו אולי 20% שליטה על חיינו. השמונים אחוז הנוספים זה כבר גורל שעליו אין לנו כלל שליטה! יש דברים שקורים שאין לנו בכלל שליטה עליהם והם גורמים לנו חרדות... מה לעשות? נתחרד למוות ונשתה תרופות עם תופעות לוואי כול החיים? לא! צריך לגשר, ולגשש, עד שנמצא את השקט מהיסורים. היו לי תקופות ארוכות של החלמה, לכן אני מקווה ששוב אחלים.. זה עליות וירידות.. היו לי תקופות שהייתי בריא לחלוטין! אבל המצב הנפשי שלי הדרדר שוב, ואני צריך לאזן אותו איכשהוא ללא תרופות.. אני שונא תרופות.. הן כשלעצמן גורמות סבל נוראי- אז מה עשינו בזה? מה לעשות שקורים דברים שהם מעבר לשליטתו של האדם? ככה החיים ואין מה לעשות בנידון.. צריך פשוט לנסות ולהשלים עם זה! אין שום ברירה אחרת.
 

vorel

New member
כנסו

יש שיפור קל במצבי, וזה אולי ישמע מגוחך אבל נראה לי שזה קרה בגלל שהתעייפתי מלסבול. וגם בגלל שהיום הבנתי שבעצם כלום לא בשליטתי. כמה שאני מנסה לתפוס שליטה, דברים קורים ואין מה לעשות בנידון-. אין אפשרות להחזיר את הגלגל אחורה עד כמה שהייתי רוצה. פשוט אין אפשרות. אני מנסה להשלים עם העובדה שהדברים שגורמים לי חרדות, אינם בשליטתי בכלל. הם פשוט קורים כול פעם מחדש ואין לי שום דרך לשנות את העבר. אני מנסה להשלים עם העובדה הזאת.. המחשבה שבעצם כלום לא בשליטתי- ודברים שקורים פשוט קורים ללא שליטתי, גורמת לי איכשהוא הקלה קטנה. נכון יש דברים שקרו לי וגרמו למצב הנפשי שלי להחמיר והכניסו בי חרדות, והייתי מת שהיה לי איזה מין שלט קסם כזה שמתיי שקורה לי איזה דבר שהכניס בי חרדה, הייתי לוחץ עליו וחוזר אחורה בזמן בחמש דקות, וכך הייתי נמנע.. אבל לאף אחד אין שלט כזה.. והמציאות היא מציאות. והדברים שקורים ולא היינו רוצים שיקרו, הם מעבר לשליטתנו. תחשבו על זה- לי זה הביא הקלה קטנה. אני עכשיו מנסה לזרום עם זה. זאת אומרת באמת התעייפתי מלסבול, ועכשיו כזה כבר לא איכפת לי מכלום כבר. גם ככה אין לי שליטה על כלום- אז מה זה ייתן לי לסבול על דברים שכבר קרו כבר? הריי הם כבר קרו, ואין בכלל מה לעשות בנידון- פשוט לנסות לקבל את זה עם כול הצער שבדבר. כי האמת? אין שום ברירה אחרת. ואין לנו שלט קסם שיאפשר לנו לשלוט בזמן כרצוננו. דברים שקרו קרו, ודברים שיקרו יקרו גם מבלי רצוננו..
 
../images/Emo45.gif

זה באמת עוזר להגיע להבנה הזו אבל קשה להתמיד בה..... לי לפחות
 

Nescafe3

New member
באמת תובנה יפה

מי שסובל מOCD מנסה לקחת שליטה גם על דברים שאין לו שליטה עליהם בחייו. משם מגיע הסבל הרב. הגעת לתובנה הזו לבד? נ.ב.גם אני מרגיש ככה בזמן האחרון. אני כבר פשוט עייף מכל החרדה והמחשבות שכבר אין לי כוח להיאבק בהם ואז הם פוחתות. כבר די לא איכפת לי כ"כ מה יקרה, אני מנסה לזרום.
 

vorel

New member
התובנה הגיעה לבד למוחי ברגע שהרגשתי עייף

מהסבל. בתכל'ס, אין לנו שליטה על חיינו כמו שאנחנו חושבים. אנחנו יכולים להידרס, יכולים לעשות תאונה, יכולים להפוך לנכים, למרות אמצעי הזהירות שאנו נוקטים. -וללא האפשרות להחזיר את הגלגל אחורה ולמנוע את הדבר! זאת אומרת אדם שנדרס ונפצע קשה, אינו יכול להחזיר את הגלגל אחורה, הוא פשוט צריך להשלים עם מצבו עם כול הצער שבדבר- ולא יעזור לו לבכות על מר גורלו. גם אם הוא יבכה ויבכה זה לא יחזיר אותו ללכת על הרגליים. לא הייתה לו שום שליטה על התאונה. הדבר פשוט קרה למרות שהוא היה רוצה ומייחל שזה לא היה קורה. אבל זה קרה, ואין אפשרות להחזיר את הזמן לאחור. ניתן רק לחיות עם הווה ולקוות שבעתיד המצב ישתפר. אין לנו שליטה על המחלות שלנו, או על החרדות שלנו, או על כול דבר אחר שגורם לנו סבל, אם היה לנו שליטה על זה, אזי לא היינו סובלים בהווה. תחשוב רגע, שבכול פעם שקרתה לך איזשהיא פעולה שגרמה לך לחרדה, והיית יכול להחזיר את הזמן אחורה בכמה דקות.? לא היית סובל בכלל. תמיד היית משנה את הדברים ומונע באופן יסודי את הדבר שגרם לך חרדה.. אבל אנחנו חיים במציאות ולא בסרט פנטזיה. ובמציאות, אין לנו כול שליטה על הדברים שקורים לנו וגורמים לנו לחרדות, אז מה זה יעזור אם נייסר את עצמנו למוות? הריי זה לא יחזיר את הגלגל אחורה! הדבר פשוט קרה!! צריך להשלים עם זה למרות שזה קשה. לא יעזור לנו לאכול את עצמנו מפנים על דברים שכבר קרו ושבעצם לא היה לנו כול שליטה עליהם- ולא צפינו אותם מראש. אם היינו רואים את העתיד או יכולים להחזיר את הזמן אחורה, אף אחד לא היה סובל משום בעיה נפשית. תחשוב על זה.. אבל מכיוון שהמציאות היא מציאות, ופנטזיה היא פנטזיה, נותר רק להשלים עם מה שיש ועם מה שכבר קרה ולקוות לטוב! צריך פשוט לנסות לזרום כי זאת הברירה היחידה שיש לנו. אין מה לעשות! נסה להתעמק על זה ותראה שאתה תחוש איזשהיא הקלה קטנה. מה זה יעזור לנו להתחרד למוות ממשהו שכבר קרה ולא היה לנו שליטה עליו, וממשהו שאין באפשרותנו לשנותו?
 
למעלה