כנסו! ../images/Emo32.gif
עבר עליי חתיכת יום וחתיכת לילה.. האמת? יכולתי (אם הייתי ממש מתעקשת) לצאת עוד אתמול והייתי מגיעה פשוט בערב, איכשהו נכנעתי לטמטום ונשארתי. האמת, שלא סמכתי עליהם שבאמת נצא בזמן ואני באמת אגיע לטקס, אבל הגעתי ובזמן וזה הכי חשוב! אז אתמול היה דיי כייף... ואיכשהו באיזו שהוא שלב מצאתי את עצמי מ-22:00 עד 2:00 יושבת ומדברת עם ידיד שלי שיחות נפש פתוחות וטובו כאלה (כשב-5:00 בבוקר הייתי צריכה לקום). אז ישנתי רק שלוש שעות. יצאנו ב-5:45 באמת כמו שסוכם שלתחנה המרכזית בב"ש הגעתי ב-6:25 ועליתי על האוטובוס של 7:00 ביחד עם ידיד אחר שלי שהוא גם למד בבצפר שלי. נסענו ביחד שם פגשנו את החברים שלנו מהבצפר, ראינו מורים, מורות וכל היוצא בזה. הטקס עצמו היה דיי מעיק למרות שהרגשתי סוף כל סוף קצת כבוד עם זה ששמנו שם כומתות על הראשים בכל מיני קטעי "יזכור" , צפירה והאמנון. אחר כך בספונטני יצאנו אני ידיד שלי, חבר שלו וחברה שלי לאכול משהו בתחנה המרכזית בראשון (שכחתי לציין שהגעתי לראשון כבר ב-9:00 בבוקר ואז סתם היינו אצל ידיד שלי ולקחנו את האוטו שלנו לבצפר), אז הלכנו לאכול (אני יותר לשתות, כי לא הייתי רעבה יותר) ואז פגשנו שם את כולם והיה איחוד שחבל על האף. אה, ויגאל, נחש את מי ראיתי אצלי בבצפר? אוריה! דיברנו קצת.... היה לי מוזר שהוא היה בבצפר שלי... ועוד אחרי זה בתחנה המרכזית ראיתי את המורה נהיגה שלמדנו אצלו לפניי שנתיים. קיצר היה כייף.. כולי בעצבים, גם כי אני עייפה וצריכה להתקלח וגם כי אף אחד לא יודע עוד מה הוא עושה והחברים שלי מפוזרים וקבעתי עם דוד במקביל ועכשיו שתי חברות שלי רוצות גם וידידים שלי ואני מתחרפנת מה עושים היום?!?!?!? תראו איך אני משתגעת#%$#%^$^%&%#& ואני הרוגה כי ישנתי רק שלוש שעות. מה עושים?????
עבר עליי חתיכת יום וחתיכת לילה.. האמת? יכולתי (אם הייתי ממש מתעקשת) לצאת עוד אתמול והייתי מגיעה פשוט בערב, איכשהו נכנעתי לטמטום ונשארתי. האמת, שלא סמכתי עליהם שבאמת נצא בזמן ואני באמת אגיע לטקס, אבל הגעתי ובזמן וזה הכי חשוב! אז אתמול היה דיי כייף... ואיכשהו באיזו שהוא שלב מצאתי את עצמי מ-22:00 עד 2:00 יושבת ומדברת עם ידיד שלי שיחות נפש פתוחות וטובו כאלה (כשב-5:00 בבוקר הייתי צריכה לקום). אז ישנתי רק שלוש שעות. יצאנו ב-5:45 באמת כמו שסוכם שלתחנה המרכזית בב"ש הגעתי ב-6:25 ועליתי על האוטובוס של 7:00 ביחד עם ידיד אחר שלי שהוא גם למד בבצפר שלי. נסענו ביחד שם פגשנו את החברים שלנו מהבצפר, ראינו מורים, מורות וכל היוצא בזה. הטקס עצמו היה דיי מעיק למרות שהרגשתי סוף כל סוף קצת כבוד עם זה ששמנו שם כומתות על הראשים בכל מיני קטעי "יזכור" , צפירה והאמנון. אחר כך בספונטני יצאנו אני ידיד שלי, חבר שלו וחברה שלי לאכול משהו בתחנה המרכזית בראשון (שכחתי לציין שהגעתי לראשון כבר ב-9:00 בבוקר ואז סתם היינו אצל ידיד שלי ולקחנו את האוטו שלנו לבצפר), אז הלכנו לאכול (אני יותר לשתות, כי לא הייתי רעבה יותר) ואז פגשנו שם את כולם והיה איחוד שחבל על האף. אה, ויגאל, נחש את מי ראיתי אצלי בבצפר? אוריה! דיברנו קצת.... היה לי מוזר שהוא היה בבצפר שלי... ועוד אחרי זה בתחנה המרכזית ראיתי את המורה נהיגה שלמדנו אצלו לפניי שנתיים. קיצר היה כייף.. כולי בעצבים, גם כי אני עייפה וצריכה להתקלח וגם כי אף אחד לא יודע עוד מה הוא עושה והחברים שלי מפוזרים וקבעתי עם דוד במקביל ועכשיו שתי חברות שלי רוצות גם וידידים שלי ואני מתחרפנת מה עושים היום?!?!?!? תראו איך אני משתגעת#%$#%^$^%&%#& ואני הרוגה כי ישנתי רק שלוש שעות. מה עושים?????
