כנסו ?...שאלה קטנה

[the Rain]

כנסו ?...שאלה קטנה

לפני כמה חודשים ניתקלתי באחת ששמה אורית. והתחלנו לדבר, דיברנו הרבה מאוד זמן, היא אמרה לי שלפי דעתה נשים תוך 10 שנים כבר לא יזדקוקו לגבר היא אומרת שבעצם נשים יוכלו ללדת לבד, לספק את הצריכים שלהם לבד. בעצם נשים וגברים יחיו לחוד. מה אתן חושבות זה אפשרי? והאם כדאי בעצם לאדם ללכת נגד חוקי הטבע?

 

[טל קר]

יש הבדל בין צריך ורוצה.

כשאתה אומר לא יזדקקו לגבר - השאלה באיזה מובן? ועל איזה צרכים אתה מדבר? מבחינת זוגיות? גם היום יש כאלו שלא זקוקות לגבר ומעדיפות נשים, לא צריך לחכות עשר שנים . אני לא חושבת שכל הגברים ונשים יחיו לחוד באיזה עתיד. יהיו , כמו שיש היום, גברים שחיים עם גברים, ונשים שחיים עם נשים, ונשים וגברים שחיים ביחד. האם אפשרי ללדת לבד בלי זרע? - לא מזמן היו פרסומים על שיבוט ביצית. אז אולי בעתיד זה יהיה אפשרי. האם כדאי לאדם ללכת נגד חוקי הטבע? - מה זה בעצם חוקי הטבע, ומי קובע אותם? הרי משחר האנושות יש גברים שמעדיפים גברים ונשים שמעדיפות נשים. מה גם שכשאני מקלידה על מקלדת, מול המחשב, הודעה שתכנס לאינטרנט, ותוכל להקרא על ידי כל מי שחפץ, גם בהבדלי מקום וזמן, נראה לי קצת מגוחך לדבר על טבע.

 

[אורין קיי]

רחם מלאכותי והריון שאינו תלוי בגוף

האשה (או הגבר), כבר נמצאים בתהליכי ניסוי. כתבתי על כך לפני כחודש. עדיין אין זה אומר דבר על חוסר הצורך של הנשים בגברים או להיפך. כי אתה מדבר על "צרכים", וכנראה שדיברתי על הצורך שבזרע על מנת ליצור הריון. אבל יש עוד צרכים. יש רצונות, יש השלמות, יש זכרים ונקבות ולכולנו יש לב ושכל, רגש ורוח. אני מעדיפה לנסח זאת כך: מרגע בו הריון, לא יהיה תלוי גוף האשה, אלא יהיה התרחשות תאית מופרדת, זה יהיה הרגע בו הפמיניזם האמיתי יתחיל להתקיים. עד לאחרונה, החיבור בין אימהות לפמיניזם, לא היה אפשרי. את העובדה והאמת הזו, יודעות כל הפמיניסטיות בעולם, במיוחד אלה העירות לשינויים ולתהליכים בפוליטיקה של הפמיניזם. הבעייה האמיתית, נוצרת ברגע בו אשה מגדלת תינוק/ילד, ויכולת ההיענות שלה, לחיי עבודה, חברה ויצירה, פוחתת או נעלמת. למרבית ה"שמחה", הבעייה הזו הולכת ומתפשטת אל המיגזר הגברי, מרגע בו נוצרים אבות-יחידים, אם עקב גירושין/אלמנות, ואם עקב אימוץ ללא בת-זוג. אותה בעייה, קיימת גם אצלם. משקלם החיובי בחברה - יורד. החפץ של החברה בהם - יורד.

 

[חיפושיט]

"יזדקקו לגבר"

הביטוי הזה ממש מגעיל אותי.. אישה ש"זקוקה לגבר" מעוררת את רחמי. אני לא זקוקה לגבר למשל, אבל זה לא אומר שאני לא רוצה גבר בחיי.. יש טיפטיפה הבדל בין זקוקה לבין רוצה.. זקוקה מעיד על אינטרס כלשהו בשביל למלא צורך אישי.. אני זקוקה למזון, אני זקוקה לעיפרון כדי לכתוב, אני זקוקה לתעודת בגרות כדי להתקבל לאוניברסיטה- אני לא זקוקה לגבר! קשר אנושי-רומנטי הוא בבחינת העדפה לאנשים- גם לנשים וגם לגברים. יש כאלו שרוצים, יש כאלו שלא.. זה לא עניין של "זקוקים ל.." זה מבזה [לטעמי] לראות גברים כמעין איזה מחסן ל´דברים שאני צריכה´.. אני לא רואה בגברים כמאגרי זרע בשביל הצאצאים לעתיד שלי [ואני בהחלט מקווה שה"גבר" לעתיד שלי לא יראה אותי כאינקובטור ותוו לא] ובגלל זה לא כ"כ משנה לי עד כמה הרפואה תהייה מתקדמת ואיך שאני אוכל לספק את צרכי לבד- בני אדם הם יצורים חברתיים, ואחד מהרצונות החברתיים זה קשר רומנטי.. ועד כמה שנשים זה עם נחמד, לא כ"כ בא לי להתחתן עם אישה