כנסו-פיק../images/Emo41.gif
ואי מלא זמן לא הגבתי בפורום ^^. את הפיק הזה כתבתי מזמן..מקווה שתאהבו. שם הפיק: כוחו של שד פאנדום: אינויאשה. שיפ: אינויאשה\קאגומה דירוג: P או PG... זה היה יום שטוף שמש כשהחבורה ישבה מתחת לעץ ואכלה ממאכליה הטעימים של קאגומה. "מה היינו עושים בלעדייך" אמר מירוקו. "ידא ידא" אמרה קאגומה והסמיקה. "קא! אני יכול להשיג לכם אוכל אם קאגומה לא הייתה" אמר אינויאשה בזלזול תוך כדי שהוא אוכל מנה חמה של אטריות. "כן בטח" אמרה קאגומה בחזרה. אינויאשה התעצבן אבל לא החזיר לה כי פחד שתגיד לו "לשבת". אחרי שהם סיימו לאכול הם המשיכו בחיפושם הארוך אחרי הרסיס האחרון של אבן 4 הנשמות. "אינויאשה תוריד אותי" אמרה קאגומה בלחץ. "אני מיד חוזרת" אמרה לו והלכה מאחורי העצים. כשהיא חזרה אינויאשה שאל אותה מה היא עשתה. "כלום לא עשיתי כלום" אמרה וצחקקה בנבוכות. "אני לא מאמין לך" אמר לה אינויאשה ובדק את ידיה. "טוב הלכתי לשירותים" אמרה קאגומה והסמיקה מאוד. "טוב למה אמרת לי" אמר אינויאשה ונגעל. "סליחה" אמרה קאגומה וצחקקה בנבוכות. החבורה המשיכה בדרכה עד שאינויאשה עצר לרגע. "למה עצרת?" שאלה אותו קאגומה. "אולי ננוח" אמר אינויאשה והוריד את קאגומה הולך ונראה כאילו חושב על משהו חשוב. "אולי...לא..." חשבה לעצמה קאגומה אם אינויאשה נזכר בקיקיו וישבה מתחת לעץ וחיבקה רגליה ונכנסה לדיכאון. "מה קרה קאגומה-צ'אן?" שאלה סאנגו את קאגומה. "נראה לי שאינויאשה חושב על קיקיו" אמרה בקול עצוב וחיבקה את סאנגו ובכתה מעט. אינויאשה חזר אחרי הליכה מעוררת מחשבות וראה את קאגומה העצובה בזרועותיה של סאנגו. הוא נעמד מולן ושאל, "מה קרה לך קאגומה?" וקאגומה הרימה ראשה וניגבה דמעותיה. "כלום, כלום, באמת" אמרה ולא החזירה אליו מבט. "מה קרה לך?" שאלה אותו סאנגו. "סתם לרגע חשבתי ש..." אמר והפנה מבט. "שמה?" שאלה סאנגו. "לרגע חשבתי שאני מריח את קיקיו" אמר אינויאשה ונראה עצוב וישב ליד קאגומה מסתכל עליה ונהייה יותר עצוב. "אל תהיי עצובה" אמר אינויאשה. "מה קרה לך תגידי !" צעק עליה. קאגומה הסתכלה עליו ועמדו לה הדמעות בעיניים אבל היא קמה ואמרה, "נלך?" אמרה בשמחה. "לא לפני שתגידי מה קרה" אמר אינויאשה. קאגומה התעצבנה והוציאה את מה שרצתה לומר לו זמן רב. "אתה לא יכול לשכוח ממנה כבר!!" אמרה וישבה, והחלה לבכות ובמקום לכעוס עליה בחזרה הוא חיבק אותה חיבוק של נחמה. "שאת איתי אני מנסה" אמר אינויאשה והרים אותה כמו שהוא מרים אותה שיש סכנה. "בוא נצא" אמר אינויאשה ומירוקו סאנגו ושיפו עלו על קירארה. בלי שאינויאשה שם לב קאגומה נרדמה בזרועותיו והוא מקפץ לו ממקום למקום עד שהוא הסתכל עליה וחייך חיוך אוהב וחיבק אותה חזק יותר שלא תיפול לו מהידיים. החבורה הגיעה לכפר שהיו בו רק כ10 אנשים והם אמרו שהתקיפו אותם שדים גדולים בלי ראש. "נשמע כמו השד שהתקיף את קאגומה ושיפו" אמר אינויאשה והסתכל על קאגומה הישנה. "אם יבוא שד כזה אנחנו מבטיחים להגן עליכם, אך אנחנו רוצים הלילה לישון כאן בכפר" אמר מירוקו לראש הכפר. אינויאשה לא העיר את קאגומה עד הערב ולא הפסיק להביט בה, חושב מחשבות רבות. "קאגומה, קאגומה" העיר אינויאשה את קאגומה הישנה. "מה קרה?" אמרה קאגומה. "נרדמת עליי ואני לא הערתי אותך" אמר אינויאשה והסתכל עליה, מופתע. "את רוצה לחזור לישון?" שאל אינויאשה את קאגומה. "כן" אמרה וקמה בנבוכות מידיו הרכות של אינויאשה. "איך אני יודה לך?" אמרה קאגומה לאינויאשה. "לא יודע" אמר אינויאשה ונשען על הקיר ועוצם עיניו. "אני יודעת" אמרה קאגומה והתקרבה לאינויאשה שכבר נרדם. נתנה לו נשיקה על הלחי אך הוא כבר ישן. "לילה טוב אינויאשה" לחשה באוזנו ונכנסה לשק השינה שלה, והסתכלה על אינויאשה לרגע ונרדמה. שהפציע הבוקר קמה לה קאגומה והסתכלה לבחוץ וראתה את השחר העולה. היא התעוררה לפני כולם והביטה באינויאשה הישן, הוא נראה מאוד רגוע ופתאום התגלה חיוך על פניו. "קאגומה" הוא לחש משינה. קאגומה ליטפה את פניו הרכות והלכה לטייל בחוץ, היא הרהרה במחשבות על אתמול. "יכול להיות שאינויאשה כבר לא אוהב אותה?" שאלה את עצמה את השאלה הזאת שוב ושוב, היא הרגישה שמאז שקיקיו מתה או בכלל מאז שהיא הופיעה עד עכשיו היא ואינויאשה התקרבו מאוד. היא עצמה עיניה ושמה ידיה על ליבה וביקשה משאלה. לפתע הרגישה שמישו נוגע בכתף שלה. "אינויאשה!!" אמרה בבהלה. "למה התעוררת?" שאל אותה אינויאשה. "מרוב שישנתי אתמול לא הצלחתי בקושי לישון בלילה" אמרה לו ונשענה עליו. "מה קרה?" שאל אותה. "כלום אני רק רוצה להיות קרובה אלייך" אמרה אליו והוא נשען עליה והסמיק. באותו הרגע לא היה לו איכפת מאף אחד חוץ מלהיות קרוב לקאגומה ולשמור עליה. שסאנגו, מירוקו ושיפו התעוררו הם ראו את קאגומה ואינויאשה יושבים על הדשא ומסתכלים על הנוף. "בואו נלך" אמר מירוקו לאינויאשה וקאגומה שנבהלו. "אבל מה עם השד שהתקיף את הכפר? אנחנו לא צריכים להרוג אותו?" אמרה סאנגו. "לא, כבר אתמול בלילה שישנו סיפרו שבכפר הסמוך לפה הרגו אותו" אמר מירוקו והחל בהליכתו. "חכה" אמר אינויאשה בעודו עומד והחל לרחרח מסביב. "מה קרה אינויאשה?" שאלה אותו קאגומה. "אני מריח אותם.." אמר אינויאשה. "את מי?" שאלה סאנגו. "את אנטיי והאקודושי" אמר אינויאשה. "בואי נלך קאגומה" אמר לה והרים אותה על גבו. מירוקו סאנגו ושיפו עלו על קירארה. כשהם הגיעו הם ראו את אנטיי והאקודושי עורפים לעוד שד את הראש. "מה אתם רוצים?" אמר האקודושי לחבורה. "הגיע הזמן לשלוח את הסוס שלך לקבר וגם אותך" אמר לו אינויאשה ועיניו נראו כועסות. "אולי אם אני יכרות לך את הראש אני אגלה היכן הרסיס האחרון" אמר האקודושי לאינויאשה. ומיד אינויאשה הוציא את חרבו ושלח אליו את צלקת הרוח שלו. ושוב האקודושי עשה מחסום סביבו וסביב אנטיי וכך לא היה אפשר לפגוע בהם. "תברחו" אמר אינויאשה לחבורה. "מה?" אמרה קאגומה. "תברחו! זה הולך להיות קרב רציני" אמר והפנה מבטו להאקודושי. "הנערה יקרה לו, אה?" אמר האקודושי לעצמו. "אנטיי הובל אותי לנערה" אמר האקודושי לאנטיי שכבר הגיע מול קאגומה ושלח את מטהו לעברה, שאינויאשה ראה את המתרחש הוא רץ לעבר קאגומה ונעמד מולה כך שהמטה של האקודושי פגע באינויאשה והוא נשכב על הרצפה ואילו טסאיגה הוטלה רחוק ממנו. קאגומה ניצלה את ההזדמנות לברוח לעבר טסאיגה ואינויאשה קם על רגליו. אנטיי החל לרדוף אחרי קאגומה והיא עלתה על קירארה. "עזוב אותה, החצי שד הוא המטרה" אמר האקודושי ששינה את דעתו. קאגומה שעפה על קירארה, תפסה את טסאיגה אך לא יכלה להתקרב לאינויאשה והאקודושי ירד מאנטיי. "קום, בוא נלחם ונגמור עם זה" אמר האקודושי לאינויאשה הפצוע. אינויאשה קם וראה את קאגומה אוחזת את טסאיגה. "קאגומה זרקי לי את טסאיגה!" צעק לעברה. "אם היא תזרוק אלייך את החרב שלך אנטיי יהרוג אותה" אמר האקודושי וחייך חיוך מרושע. "לעזאזל" לחש אינויאשה וכיווץ ידיו. "להבי דם!" צעק אינויאשה וניסה להכות את האקודושי אבל המחסום שוב הגן עליו. "בלי המחסום הזה אתה כלום" אמר לו אינויאשה. "יש לך פה גדול" אמר לו האקודושי והכניס לו מכה עם המטה. "אינויאשה!!!" צעקה קאגומה לאינויאשה הזרוק על האדמה. אינויאשה גמגם את שמה של קאגומה ואילו קאגומה ניסתה לירות חץ על אנטיי מבלי שיראה.
ואי מלא זמן לא הגבתי בפורום ^^. את הפיק הזה כתבתי מזמן..מקווה שתאהבו. שם הפיק: כוחו של שד פאנדום: אינויאשה. שיפ: אינויאשה\קאגומה דירוג: P או PG... זה היה יום שטוף שמש כשהחבורה ישבה מתחת לעץ ואכלה ממאכליה הטעימים של קאגומה. "מה היינו עושים בלעדייך" אמר מירוקו. "ידא ידא" אמרה קאגומה והסמיקה. "קא! אני יכול להשיג לכם אוכל אם קאגומה לא הייתה" אמר אינויאשה בזלזול תוך כדי שהוא אוכל מנה חמה של אטריות. "כן בטח" אמרה קאגומה בחזרה. אינויאשה התעצבן אבל לא החזיר לה כי פחד שתגיד לו "לשבת". אחרי שהם סיימו לאכול הם המשיכו בחיפושם הארוך אחרי הרסיס האחרון של אבן 4 הנשמות. "אינויאשה תוריד אותי" אמרה קאגומה בלחץ. "אני מיד חוזרת" אמרה לו והלכה מאחורי העצים. כשהיא חזרה אינויאשה שאל אותה מה היא עשתה. "כלום לא עשיתי כלום" אמרה וצחקקה בנבוכות. "אני לא מאמין לך" אמר לה אינויאשה ובדק את ידיה. "טוב הלכתי לשירותים" אמרה קאגומה והסמיקה מאוד. "טוב למה אמרת לי" אמר אינויאשה ונגעל. "סליחה" אמרה קאגומה וצחקקה בנבוכות. החבורה המשיכה בדרכה עד שאינויאשה עצר לרגע. "למה עצרת?" שאלה אותו קאגומה. "אולי ננוח" אמר אינויאשה והוריד את קאגומה הולך ונראה כאילו חושב על משהו חשוב. "אולי...לא..." חשבה לעצמה קאגומה אם אינויאשה נזכר בקיקיו וישבה מתחת לעץ וחיבקה רגליה ונכנסה לדיכאון. "מה קרה קאגומה-צ'אן?" שאלה סאנגו את קאגומה. "נראה לי שאינויאשה חושב על קיקיו" אמרה בקול עצוב וחיבקה את סאנגו ובכתה מעט. אינויאשה חזר אחרי הליכה מעוררת מחשבות וראה את קאגומה העצובה בזרועותיה של סאנגו. הוא נעמד מולן ושאל, "מה קרה לך קאגומה?" וקאגומה הרימה ראשה וניגבה דמעותיה. "כלום, כלום, באמת" אמרה ולא החזירה אליו מבט. "מה קרה לך?" שאלה אותו סאנגו. "סתם לרגע חשבתי ש..." אמר והפנה מבט. "שמה?" שאלה סאנגו. "לרגע חשבתי שאני מריח את קיקיו" אמר אינויאשה ונראה עצוב וישב ליד קאגומה מסתכל עליה ונהייה יותר עצוב. "אל תהיי עצובה" אמר אינויאשה. "מה קרה לך תגידי !" צעק עליה. קאגומה הסתכלה עליו ועמדו לה הדמעות בעיניים אבל היא קמה ואמרה, "נלך?" אמרה בשמחה. "לא לפני שתגידי מה קרה" אמר אינויאשה. קאגומה התעצבנה והוציאה את מה שרצתה לומר לו זמן רב. "אתה לא יכול לשכוח ממנה כבר!!" אמרה וישבה, והחלה לבכות ובמקום לכעוס עליה בחזרה הוא חיבק אותה חיבוק של נחמה. "שאת איתי אני מנסה" אמר אינויאשה והרים אותה כמו שהוא מרים אותה שיש סכנה. "בוא נצא" אמר אינויאשה ומירוקו סאנגו ושיפו עלו על קירארה. בלי שאינויאשה שם לב קאגומה נרדמה בזרועותיו והוא מקפץ לו ממקום למקום עד שהוא הסתכל עליה וחייך חיוך אוהב וחיבק אותה חזק יותר שלא תיפול לו מהידיים. החבורה הגיעה לכפר שהיו בו רק כ10 אנשים והם אמרו שהתקיפו אותם שדים גדולים בלי ראש. "נשמע כמו השד שהתקיף את קאגומה ושיפו" אמר אינויאשה והסתכל על קאגומה הישנה. "אם יבוא שד כזה אנחנו מבטיחים להגן עליכם, אך אנחנו רוצים הלילה לישון כאן בכפר" אמר מירוקו לראש הכפר. אינויאשה לא העיר את קאגומה עד הערב ולא הפסיק להביט בה, חושב מחשבות רבות. "קאגומה, קאגומה" העיר אינויאשה את קאגומה הישנה. "מה קרה?" אמרה קאגומה. "נרדמת עליי ואני לא הערתי אותך" אמר אינויאשה והסתכל עליה, מופתע. "את רוצה לחזור לישון?" שאל אינויאשה את קאגומה. "כן" אמרה וקמה בנבוכות מידיו הרכות של אינויאשה. "איך אני יודה לך?" אמרה קאגומה לאינויאשה. "לא יודע" אמר אינויאשה ונשען על הקיר ועוצם עיניו. "אני יודעת" אמרה קאגומה והתקרבה לאינויאשה שכבר נרדם. נתנה לו נשיקה על הלחי אך הוא כבר ישן. "לילה טוב אינויאשה" לחשה באוזנו ונכנסה לשק השינה שלה, והסתכלה על אינויאשה לרגע ונרדמה. שהפציע הבוקר קמה לה קאגומה והסתכלה לבחוץ וראתה את השחר העולה. היא התעוררה לפני כולם והביטה באינויאשה הישן, הוא נראה מאוד רגוע ופתאום התגלה חיוך על פניו. "קאגומה" הוא לחש משינה. קאגומה ליטפה את פניו הרכות והלכה לטייל בחוץ, היא הרהרה במחשבות על אתמול. "יכול להיות שאינויאשה כבר לא אוהב אותה?" שאלה את עצמה את השאלה הזאת שוב ושוב, היא הרגישה שמאז שקיקיו מתה או בכלל מאז שהיא הופיעה עד עכשיו היא ואינויאשה התקרבו מאוד. היא עצמה עיניה ושמה ידיה על ליבה וביקשה משאלה. לפתע הרגישה שמישו נוגע בכתף שלה. "אינויאשה!!" אמרה בבהלה. "למה התעוררת?" שאל אותה אינויאשה. "מרוב שישנתי אתמול לא הצלחתי בקושי לישון בלילה" אמרה לו ונשענה עליו. "מה קרה?" שאל אותה. "כלום אני רק רוצה להיות קרובה אלייך" אמרה אליו והוא נשען עליה והסמיק. באותו הרגע לא היה לו איכפת מאף אחד חוץ מלהיות קרוב לקאגומה ולשמור עליה. שסאנגו, מירוקו ושיפו התעוררו הם ראו את קאגומה ואינויאשה יושבים על הדשא ומסתכלים על הנוף. "בואו נלך" אמר מירוקו לאינויאשה וקאגומה שנבהלו. "אבל מה עם השד שהתקיף את הכפר? אנחנו לא צריכים להרוג אותו?" אמרה סאנגו. "לא, כבר אתמול בלילה שישנו סיפרו שבכפר הסמוך לפה הרגו אותו" אמר מירוקו והחל בהליכתו. "חכה" אמר אינויאשה בעודו עומד והחל לרחרח מסביב. "מה קרה אינויאשה?" שאלה אותו קאגומה. "אני מריח אותם.." אמר אינויאשה. "את מי?" שאלה סאנגו. "את אנטיי והאקודושי" אמר אינויאשה. "בואי נלך קאגומה" אמר לה והרים אותה על גבו. מירוקו סאנגו ושיפו עלו על קירארה. כשהם הגיעו הם ראו את אנטיי והאקודושי עורפים לעוד שד את הראש. "מה אתם רוצים?" אמר האקודושי לחבורה. "הגיע הזמן לשלוח את הסוס שלך לקבר וגם אותך" אמר לו אינויאשה ועיניו נראו כועסות. "אולי אם אני יכרות לך את הראש אני אגלה היכן הרסיס האחרון" אמר האקודושי לאינויאשה. ומיד אינויאשה הוציא את חרבו ושלח אליו את צלקת הרוח שלו. ושוב האקודושי עשה מחסום סביבו וסביב אנטיי וכך לא היה אפשר לפגוע בהם. "תברחו" אמר אינויאשה לחבורה. "מה?" אמרה קאגומה. "תברחו! זה הולך להיות קרב רציני" אמר והפנה מבטו להאקודושי. "הנערה יקרה לו, אה?" אמר האקודושי לעצמו. "אנטיי הובל אותי לנערה" אמר האקודושי לאנטיי שכבר הגיע מול קאגומה ושלח את מטהו לעברה, שאינויאשה ראה את המתרחש הוא רץ לעבר קאגומה ונעמד מולה כך שהמטה של האקודושי פגע באינויאשה והוא נשכב על הרצפה ואילו טסאיגה הוטלה רחוק ממנו. קאגומה ניצלה את ההזדמנות לברוח לעבר טסאיגה ואינויאשה קם על רגליו. אנטיי החל לרדוף אחרי קאגומה והיא עלתה על קירארה. "עזוב אותה, החצי שד הוא המטרה" אמר האקודושי ששינה את דעתו. קאגומה שעפה על קירארה, תפסה את טסאיגה אך לא יכלה להתקרב לאינויאשה והאקודושי ירד מאנטיי. "קום, בוא נלחם ונגמור עם זה" אמר האקודושי לאינויאשה הפצוע. אינויאשה קם וראה את קאגומה אוחזת את טסאיגה. "קאגומה זרקי לי את טסאיגה!" צעק לעברה. "אם היא תזרוק אלייך את החרב שלך אנטיי יהרוג אותה" אמר האקודושי וחייך חיוך מרושע. "לעזאזל" לחש אינויאשה וכיווץ ידיו. "להבי דם!" צעק אינויאשה וניסה להכות את האקודושי אבל המחסום שוב הגן עליו. "בלי המחסום הזה אתה כלום" אמר לו אינויאשה. "יש לך פה גדול" אמר לו האקודושי והכניס לו מכה עם המטה. "אינויאשה!!!" צעקה קאגומה לאינויאשה הזרוק על האדמה. אינויאשה גמגם את שמה של קאגומה ואילו קאגומה ניסתה לירות חץ על אנטיי מבלי שיראה.