עמוד ראשון - חלק א'
ובכן, הכתבה המודפסת באיכות גרועה, ועל-כן הסריקה לא יצאה משהו. אני אעתיק את הפסקה הראשונה [איזה מותק אני] - כי היא יצאה לא מובנת: "מה שזה עושה לך / זה שאתה לבד / איך זה עושה אותך קשה / זה שאתה לבד / עושה אותך קל / זה שאתה לבד / עושה לך כואב" (עברי לידר, מתוך 'ספר שירים'). לאנשים רגילים אין בדרך כלל יותר מדי הזדמנויות לחשבון נפש. מקסימום יום כיפור או יום הולדת, וכם זה רק אם בדיוק באותה שנה לא עסוקים בהדחקה. אצל זמרים, או בכלל אצל אנשים יוצרים, זה כנראה אחרת. פעם בכמה זמן מוציאים תקליט, מתראיינים או סתם עומדים על במה, והופ, פתאום חייבים להתבונן לכל הכיוונים, בעיקר פנימה, לבדוק מה השתנה, כמה קנו ואיך זה היום לעומת הפעם שעברה. עכשיו, כשהוא בן 29 ומוציא ספר שירים, עברי לידר חוזר אחורה ומשקיף על מה שקרה לו בעשר השנים האחרונות, מאז שהתחיל לכתוב מילים ומוזיקה באופן מסודר. עשיתי כמיטב יכולתי. במקרה שלא היה מובן, רכשו את העיתון. הוצאה משתלמת. 9.20 בסה"כ. פחות באילת. [או שמא זה כבר אותו דבר?..]