כנסו בבקשה...זה חשוב
פעם, כשלמדתי בטכניון, לקחתי קורס בפסיכולוגיה, ושם המרצה דיבר שוב ושוב על זה שהדרך הנכונה להתגבר על חוויה טראומטית מהעבר היא לנסות לשחזר אותה בצורה הכי מפורטת שאפשר חוץ מדבר אחד: שהפעם הסיטואציה צריכה להיות בשליטת המטופל. וזה, נדמה לי, מה שקרה עם נעמה: היא שיחזרה כמעט אחד לאחד עם ראובן את מה שהיה איתה ועם דייב. היתה לו הזדמנות לשכב איתה (וברור שבגילו לא תהיה לו עוד הזדמנות לשכב עם מישהי כל כך יפה) אבל! הוא נרתע ברגע האחרון, ואני נותן לו את הקרדיט שהוא נרתע מהאפשרות שהוא ינצל אותה בדיוק כמו דייב. הרתיעה הזאת, יותר מכל דבר אחר לדעתי, עזרה לה להתגבר על הטראומה. יש גם בעולם הזה אנשים לא נצלניים אחרי הכל. ואם אפשר לשלוח מסר לקרן אור, לילי, LLB וכל השאר: מתוקות שלי, שיהיה לכן רק טוב מכאן והלאה. תעדכנו אותנו מה קורה איתכן. אנחנו רוצים את הגירסה המלאה. יאללה ביי
פעם, כשלמדתי בטכניון, לקחתי קורס בפסיכולוגיה, ושם המרצה דיבר שוב ושוב על זה שהדרך הנכונה להתגבר על חוויה טראומטית מהעבר היא לנסות לשחזר אותה בצורה הכי מפורטת שאפשר חוץ מדבר אחד: שהפעם הסיטואציה צריכה להיות בשליטת המטופל. וזה, נדמה לי, מה שקרה עם נעמה: היא שיחזרה כמעט אחד לאחד עם ראובן את מה שהיה איתה ועם דייב. היתה לו הזדמנות לשכב איתה (וברור שבגילו לא תהיה לו עוד הזדמנות לשכב עם מישהי כל כך יפה) אבל! הוא נרתע ברגע האחרון, ואני נותן לו את הקרדיט שהוא נרתע מהאפשרות שהוא ינצל אותה בדיוק כמו דייב. הרתיעה הזאת, יותר מכל דבר אחר לדעתי, עזרה לה להתגבר על הטראומה. יש גם בעולם הזה אנשים לא נצלניים אחרי הכל. ואם אפשר לשלוח מסר לקרן אור, לילי, LLB וכל השאר: מתוקות שלי, שיהיה לכן רק טוב מכאן והלאה. תעדכנו אותנו מה קורה איתכן. אנחנו רוצים את הגירסה המלאה. יאללה ביי