כניראה שגם כאן אני לבד ...

alona..

New member
לא, את לא לבד

גם אני פה. משתדלת להיות כמה שאפשר, אבל עדיין, לא בכל רגע נתון אני און ליין, או ליד מחשב. ועכשיו חזרתי, ואני כאן, איתך.
 

tlp

New member
אם תשתפי...

בטוח שנוכל למצוא איזשהו פתרון...
 

אלינורי

New member
אני לא יכולה...

זה כואב לי מידי.... אני לא רוצה ליבכות שוב... אני רוצה לישכוח!!!!
 

tlp

New member
זה לא קל...

אבל אם תדחיקי לא תשכחי. זה תמיד יעלה ויצוף. את צריכה לדבר על מה שקרה, אפילו שזה כואב, ואפילו שזה קשה. זה יכאב, זה ישרוף, אבל בסוף זה ישתחרר... היית רוצה לדבר ב-ICQ אולי? אם תרצי, מספר ה-ICQ שלי הוא 1341313
 

alona..

New member
את יודעת, אלינור

זה כמו שלפעמים כואבת לנו השן אנחנו מחטטים ומכאיבים לעצמנו יותר, זה כביכול מזוכיסטי. אבל אח``כ כשאנחנו מפסיקים להתעסק עם השן, הכאב נשאר שם, ועדיין, זה פחות כואב, כי הכאבנו לעצמנו יותר. והכאב עכשיו הוא יחסית קטן יותר. אני יודעת שזה מפחיד, לדבר על זה. אבל את לא חייבת לספר מה בדיוק היה שם. פשוט לא להתעלם, מהכאב, כי הוא לא יעלם, אבל הוא יכול להכאיב פחות, אם תקבלי אותו, אם תתמודדי מולו..
 

alona..

New member
רומא

היא לא נבנתה ביום אחד. זה קשה, אני יודעת. וזה קשה יותר, כי לא רואים ישר תוצאות. זה לא שצבעת את השיער ואחרי שעתיים את יוצאת מהמקלחת עם צבע חדש. זו התמודדות יומיומית. עם כאב, עם בטחון, עם כל מה שכרוך בכך. ולפעמים רואים תוצאות ולפעמים נופלים מחדש. אבל החיים בנויים מעליות ומורדות, מעין רכבת הרים קטנה. ומה שחשוב הוא שתדעי לקבל את אותן הירידות, ולא להפוך אותן להתרסקויות, כי את לא רואה תוצאות מיידיות בשטח שמעלימות לפתע פתאום את הכאב שלך. הוא ימשיך להיות שם, תמיד. ואפשר לחיות איתו, ואפשר ללמוד ממנו, ולהפוך את החיים למאושרים גם כשהכאב נמצא שם.
 
תני לזמן לעשות את שלו...

יש לחיים את הקצב שלהם יש כאלו שלומדים לרכב על אופניים ככה ברגע של קליק, רבים אחרים יפלו ויקבלו שריטות ומכות ואז יצליחו. נפש האדם מאוד רגישה ו``תיקונים`` בא לרובנו עשויים לקחת זמן ממושך, תני לעצמך את הזמן,על תדחיקי, בסוף תצאי מזה בגדול. והינה משהו שאני עשיתי פעם כשהייתי במצוקה דומה,ומצאתי שהוא מאוד מועיל: ספרתי לעצמי את כל הבעיות שהייתי רוצה לפתור ממש עכשיו. גיליתי שבעיות רציניות כאלו שמתרידות אותי ומפריעות לי לישון בלילה, ישנם 7 במיספר. שזה אפילו לא כמספרם של אצבעות שתי ידי. אז ניגשתי לעבודה...בחרתי בעיה מספר אחת ועבדתי עליה. פתאום זה כבר לא כל העולם נגדי ומה אני העשה...זה רק בעיה אחת. גומרים הולכים. לאן:) לבעיה מספר שתיים. אני מודה שזה לכך לי זמן ממש כמה חודשים אולי אפילו שנה, והקרקע חזרה להיות מוצקה מתחת לרגלי. טוב מקווה שעזרתי
 

alona..

New member
זה לא קל

זה אפילו קשה, כי לא תמיד רואים תוצאות, ולא תמיד אם יש תוצאות רואים אותן מיד. אבל זה אפשרי. ואנחנו כאן.. תמיד כשתרצי. אלונה.
 

alona..

New member
זה לא *כבר* לשכוח

כי זה אף פעם לא לשכוח. פשוט כי זה לא אפשרי. את יכולה להתכחש, את יכולה להדחיק, את יכולה לשכוח לזמן קצר, אבל תמיד זה יצוץ, ואם זה יצוץ בהפתעה זה יכול להפיל אותך. את כאן, חיה ובוטעת וקיימת. את כאן, אז למה לא לנסות ולעשות א זה הכי טוב שאפשר? למה לא להתמודד ואפילו להנות מכמה דברים בחייך, סתם ככה בשביל שיהיה לך טוב, כבדרך אגב?
 
החיים כמעגל

לאורך החיים יש לא פעם תחושה של דז`בו. כאילו בסרט הזה כבר הייתי. בכל מה שקשור להתמודדויות עם קשיים, אז כך: כלים שתירכשי היום להתמודדות עם מצבך הנוכחי, ישמשו אותך במשברי החיים הבאים. משברים מעצם ה``מילה`` הם אינם דבר קל ונעים, אך ככל שעובר הגיל ניסיון החיים מאפשר להתמודד איתם טוב יותר. רגע ``ניסיון החיים``,מה זה? זה ידע שרוכשים בהמהלך החיים, ב``אוניברסיטה`` של החיים. ולעיניין חזרה:) אני ממליץ לך לא לברוח מ``השעור`` החשוב הזה של ההתמודדות הנוכחית שאת צריכה לעבור היום באותה``אוניברסיטה`` זה החיים שלך. יבוא יום והידע שצברת ישמש אותך במשבר הבא חס וחלילה, או בעזרה, לחבריך הקרובים ולאנשים שאת אוהבת.
 
למעלה