כניעה

כניעה

מאיפה אני אמורה להתחיל בכלל עכשיו ואיך אפשר ?אני צריכה כן אני יודעת להמשיך הלאה לשכח ,ואני רוצה באמת ,אבל אני לא יכולה !!! זה לא קל ולא הזמן לא מרפא את הכאב בכלל , בפנים הכל בוער ,לא יכולה להרגיש יותר בכלל , לא לחתור למגע יותר בכלל , להרתע ,לנעול את עצמי הכי חזק , ,נכנסת לעולם שלי ,אוטמת הכל מסביב , לא רוצה להרגיש את השטח ,שהוא לא יזכיר אותך ,בשום אופן בשום דרך ריח טעם תחושה ,למחוק לגמרי כל זכר ממך ,אני אמורה לשנא אותך אני יודעת ,אז איך אני מתגעגעת ,אתה היית כזה אדיוט ,וחלק בי באמת שונא אותך ,וחלק אחר פשוט רוצה אותך ,ואני רוצה רק להצית את הסיגריה,לשרוף את כל הזכרונות ,לשבת על המיטה בחדר הקר ,אפילו שיותר מ30 מעלות בחוץ , עם הראש בין הברכיים , מקווה שתכף מישהו יקרא בשמי וימחק את כל החלום המוזר הזה ,


לא להכנע לפחדים ,
להשאיר את הדלת פתוחה ,לשמע רק את המשפטים שלך שאפילו שהם חזרו על עצמם הם היו כל כך משכנעים במשיכה ,לדעת כמה חם ונעים ומרגיע יהיה לשמע אותך מדבר ככה ,רק אלי , כמו שתמיד ידעתי שאפשר למצא את הצד החם שלך , ההרואי המגרה באמת , הלשון שמטיילת לה בפה ,השפתיים ,הידיים הכהות ,את הדרך שבה הן פוגשות את הגוף שלי ,איך שהן רוצות להכיר אותו ,לשכנע את עצמי ,שזה לא משפיע עלי בכלל , אבל להרגיש כאילו שהסנפתי משהו אסור ולא מוכר ,



מקווה שזה יהיה אמיתי ונזכרת בריב , על הקול הצרוד שצעק עלי , יודעת שמסוכן להכעיס אותך אבל לא הייתי מסוגלת להפסיק ולא הבחנתי בפנים שלך שהופכות לאדומות כי אתה והלילה באותו הצבע ,אבל זה קרה ...


התנועות שלך מולי היו מאיימות ובמקום להרים את הידיים עלי הרמת אותן על איזו כוס של יין שהייתה על השולחן והיא התנפצה לרסיסים ואני חושבת הנה עשית את זה גם פיזית ,ככה נתצת את הלב שלי ועכשיו איך אפשר בכלל לאסוף כל כך הרבה שברי ם ?כוס של יין מקריסטל שלא אמור להשבר בקלות נכנע ככה לך ,בחצי שנייה , נשארתי לראות עוד איך אתה עומד שם זקוף ומביט על הידיים בצורה מחודדת של חיה שחשה בסכנה מתקרבת , אחכ ברחתי ,החוצה לרחוב , מפוחדת ,מיואשת ,מאוכזבת , מתוחה ,


הראש שלי בטח התסחרר לגמרי , אספתי את עצמי ,ניסיתי לחזר לחדר שלי בחזרה , לעצום את העיניים ,כי הן כאבו מרוב רצון לראות אותך, ופשוט לרוץ ישר למיטה הגדולה ,לחבק שם את הספר שאני הכי אוהבת שתמיד אני יכולה למצא בו נחמה ,


ופתאם בחושך , אני מבחינה בדמות ,שנכנסת לאט ,אפלה ,קודרת , אתה עומד שם חוסם לי את היציאה מהדלת , ואני מרגישה בחזרה את כל האהבה והגעגועים פיזיים ונפשיים ואני רק רוצה לברוח משם ,כי זה אתה ואין בזה טעם אני לא רוצה לראות אותך ,


אבל המתח כנראה העביר משהו ברוח מבחוץ ,אתה מושיט את היד ,מראה אנושיות , הכל קורה לאט ,שאני אזכור כדי שאוכל להאמין , ומלטף לי את הפנים ,היד שלך חבושה מהפציעה , ואתה פשוט יודע שאני אוהבת אותך ואני לא אשמה , ואתה מפשיט אותי ברוך ולא קורא לזה אפילו בשם הרגיל , זה מתחשב ומבין , ואני אומרת שלא התכוונתי שתפגע ואתה עונה אני יודע , ועוטף אותי קודם בחוץ ,מעביר אלי חום ,המון אנרגיה טובה , ואני מרגישה פיזית משהו שלא חשבתי שאני בכלל אדע -אושר , את כל מובן המילה , בפעם הראשונה , הפיוס הזה נותן לי כוח חדש , וכיוון שזה כל כך לא אמיתי אני בכלל לא מתנגדת ואתה חודר פנימה לתוכי , ולא אכפת לי משום דבר והנוזל שלך נמהל בשלי ,ומציפה אותי מתיקות ,כי אי אפשר היה להניח לזה שלא לקרות כל החיים , אתה לא אומר כלום נותן לי לחבק אותך חזק ,וללחוש לך ,אני ....
 

A לוןA

New member
מסכים עם גידי

נשמע כמו משהו בעייתי מאוד. הפחד, החשש, חוסר היכולת לעזוב, הסיטואציה האלימה- ובסוף סקס כהתנצלות, והאנושיות המתפרצת של האלים- עד הפעם הבאה.

נשמע כמו מערכת התעללותית שרק מחכה לשלב הבא- פגיעה פיזית של ממש.
 
נקודות

המבט הללו מאד מעניינות ,האמת שלא חשבתי על זה בצורה הזו ,אלא יותר מן כניעה רגשית שלה לבחור ,שאכן לא שומר תמיד על שלוות נפש ,בגלל האהבה שלה ,חולשה שלה ,אבל מבינה למה אפשר לראות שהוא מנצל את היתרון הזה לטובתו לסוג של סחיטה רגשית ,יש לו בהחלט יתרון עליה ,אולי אפילו קיימת פה אלימות רגשית . נקודות מחשבה מאד מעניינות .
 

נימפית1

New member
אלימות

היא אלימות.
היא יכולה להיות נטו פיזית, היא יכולה להיות מנטאלית בלבד.
לפעמים הסימנים שמשאירה המנטאלית הם יותר עמוקים
וקשים מאשר זו השניה, דווקא בגלל שהסימנים לא נראים.

את המעגל הזה קשה מאד לפרוץ.


למרות הניסוח הבעייתי משהו בעיניי, השארת אותי עם כאב בטן.

שבת שלום.
 
מסכימה

אתך לגבי האלימות ,חשוב לי להבהיר שזו לא הייתה הכוונה בסיפור שלי ,ובוודאי שלא הצדקת אלימות וגם שלמרות שהוא מבוסס על אנשים וארועים אמיתיים ,הסיפור עצמו הוא נטו סיפור , יחד עם זה אולי טוב שהוא נגע בנושא כאוב ופתח דיון לגביו .

שב"ש גם לך .
 

G מאסטר

New member
קשה כמו גרניט ?

 
זה באמת נקרא לא

באופן חיובי במיוחד.
כתבת שזה מבוסס על אירועים אמתיים,
אז אני כנראה מאחלת לך לקבל צד אחר.
 
רק

אדגיש שוב שזה סיפור ,אמנם מבוסס על אדם אמיתי וחילוקי דעות אבל עדיין סיפור ,בכתיבה לפעמים נכתבים דברים בהקצנה יותר מאשר האירועים במציאות ,שאמנם לא תמיד זוהרת מחד אבל לא הייתה גם כזו מאידך ,ובכל מקרה תודה על התגובה .
 
כמובן,

גם אני עושה את זה לפעמים כשאני כותבת ואז הכל נראה הרבה יותר דרמטי.

כיוון שאני לא מכירה את ההקשר וקוראת את הטקסט "פשוטו כמשמעו",
אני מתייחסת לתחושה שקיבלתי


שיהיה יום מעולה.
 

אייבורי

New member
נשמע

כמו הבזקי זיכרון מבהיקים בפחד, למרות הדעה שמדובר אולי באביוז.
אני לא מכיר סערות רגשות שלא נראות כמו מלחמה.
 
בדיוק לזו הייתה כוונתי ,לסערת רגשות

לא התעללות ,כמו שציינתי קודם ,הרבה פעמים שכותבים על חילוקי דעות ,ריבים וכיו"ב ,כותבים בדרמתיות והקצנה והדברים במציאות אינם כל כך חריפים כפי שזה נשמע על הכתוב ,אבל בעת שאתה מצוי בסערת רגשות אתה בהחלט כמו מרגיש כמו מלחמה ,לפחות אצלי .
 
למעלה