כנות ויושר עצמי
אז ככה, יצא לי לדבר עם היום עם מישהו לגבי הסיפור שכתבתי כאן ביום שישי. (על האקסית שיצאה מאוחרי הגב שלי עם מישהו אחר). בקיצור אמרתי לו שאני במצב כזה, אם הייתי פוגש מישהי אחרת, פשוט הייתי לוקח סיכון- מסיים בצורה כנה את הקשר ורק לאחר מכן מתחיל לצאת עם הבחורה החדשה. התגובה שקיבלתי הייתה "אתה תמים וטיפש, היא בטח ידעה שאפשר לעשות לך דבר כזה, אתה ממש פרייר, כי אחד אחר בסיטואציה כזו היה חוגג על 2 החתונות". האמת שהדברים באיזשהו מקום גרמו לי להרגיש דג קטן בים של כרישים, שלא אצליח לשרוד עם כל האידאולוגיה והדיעות שלי אבל מצד שני יש את התחושה שאם אוותר על העקרונות שלי, אני לא אצא פרייר, להיפך אני אהיה "גבר" שחוגג ללא מצפון על 2 מערכות יחסים אבל ארגיש מאוד רע עם עצמי. אני מעדיף לצאת הפרייר, לעשות את הכל בצורה מסודרת, אמיתית וכנה, ולא להרגיש רע. עד היום תמיד הייתי כן ואמיתי וגם בסיטואציות לא נעימות, ואנשים תמיד העריכו את התכונה הזו. איך אתם מתמודדים עם מצבים כאלה?
אז ככה, יצא לי לדבר עם היום עם מישהו לגבי הסיפור שכתבתי כאן ביום שישי. (על האקסית שיצאה מאוחרי הגב שלי עם מישהו אחר). בקיצור אמרתי לו שאני במצב כזה, אם הייתי פוגש מישהי אחרת, פשוט הייתי לוקח סיכון- מסיים בצורה כנה את הקשר ורק לאחר מכן מתחיל לצאת עם הבחורה החדשה. התגובה שקיבלתי הייתה "אתה תמים וטיפש, היא בטח ידעה שאפשר לעשות לך דבר כזה, אתה ממש פרייר, כי אחד אחר בסיטואציה כזו היה חוגג על 2 החתונות". האמת שהדברים באיזשהו מקום גרמו לי להרגיש דג קטן בים של כרישים, שלא אצליח לשרוד עם כל האידאולוגיה והדיעות שלי אבל מצד שני יש את התחושה שאם אוותר על העקרונות שלי, אני לא אצא פרייר, להיפך אני אהיה "גבר" שחוגג ללא מצפון על 2 מערכות יחסים אבל ארגיש מאוד רע עם עצמי. אני מעדיף לצאת הפרייר, לעשות את הכל בצורה מסודרת, אמיתית וכנה, ולא להרגיש רע. עד היום תמיד הייתי כן ואמיתי וגם בסיטואציות לא נעימות, ואנשים תמיד העריכו את התכונה הזו. איך אתם מתמודדים עם מצבים כאלה?