כנות בעיצוב

מצב
הנושא נעול.
כנות בעיצוב

כנות בעיצוב
בשירשור סמוך עלה הנושא של דשא מלאכותי. אז, מעבר לעצם האבחנה שדשא הוא צמח שזקוק להרבה מאד מים, שייך לאקלים אחר שבו הוא צומח מעליו, ואצלנו ללא תחזוקה מסיבית וכמויות גדולות של השקייה לא שורד. דשא סינטטי הוא אולי מענה טבעי. [טבעי?] כל החומרים הם לגיטימיים. אין חומרים "נחותים". לכל חומר יתרונות וחסרונות ומי שיודע לעשות את הבחירה הנכונה יכול להשתמש בכל המגוון לפי הצורך לתוצאה אופטימלית. אבל, עיצוב זה לא רק משהו שאנחנו קולטים בשכל. זו בעיקר תגובה חוויתית עוקפת שכל, מין אינטואיציה המבוססת על איסוף לא מודע של הרבה פריטים זעירים שבסופו של דבר יוצרים תחושה. [אנחנו מכירים את זה גם מיחסים עם אנשים, יש מידע טכני כמו השכלה, גיל, מצב משפחתי, עיסוק, נתונים פיזיים, מצב כלכלי וגם תחושות אינטואיטיביות הרבה יותר מהותיות שגורמות לנו לרצות להתקרב למישהו או להתרחק] זוהי התמצית של עיצוב. לפנות לתחושה הזאת, ההדיוט יזהה עיצוב [תכנון+ איכות] ותחושתו תהיה ריגשית. [יפה, מדהים, נפלא, וגם, מכוער, לא מדבר אלי וכו']. אחד המרכיבים ההכי יסודיים במשוואה הזו היא אוטנטיות. להיות כנה עם פעולת העיצוב. כשאנחנו רואים פרקט מלינוליאום, זה נראה אותו דבר כמו הדבר האמיתי, אבל ברגע שאנחנו קולטים זיוף, ואנחנו קולטים. [משהו שמתחזה למשהו אחר] התחושה שלנו מושפעת. [מרמים אותנו] זה מה שקורה לנו עם פרחים מפלסטיק, טאפט דמוי קרמיקה, פורמאייקה דמוית עץ וגם עם פלסטיק דמוי דשא...
 

ג שם

New member
פרחים מפלסטיק

כנות בעיצוב
בשירשור סמוך עלה הנושא של דשא מלאכותי. אז, מעבר לעצם האבחנה שדשא הוא צמח שזקוק להרבה מאד מים, שייך לאקלים אחר שבו הוא צומח מעליו, ואצלנו ללא תחזוקה מסיבית וכמויות גדולות של השקייה לא שורד. דשא סינטטי הוא אולי מענה טבעי. [טבעי?] כל החומרים הם לגיטימיים. אין חומרים "נחותים". לכל חומר יתרונות וחסרונות ומי שיודע לעשות את הבחירה הנכונה יכול להשתמש בכל המגוון לפי הצורך לתוצאה אופטימלית. אבל, עיצוב זה לא רק משהו שאנחנו קולטים בשכל. זו בעיקר תגובה חוויתית עוקפת שכל, מין אינטואיציה המבוססת על איסוף לא מודע של הרבה פריטים זעירים שבסופו של דבר יוצרים תחושה. [אנחנו מכירים את זה גם מיחסים עם אנשים, יש מידע טכני כמו השכלה, גיל, מצב משפחתי, עיסוק, נתונים פיזיים, מצב כלכלי וגם תחושות אינטואיטיביות הרבה יותר מהותיות שגורמות לנו לרצות להתקרב למישהו או להתרחק] זוהי התמצית של עיצוב. לפנות לתחושה הזאת, ההדיוט יזהה עיצוב [תכנון+ איכות] ותחושתו תהיה ריגשית. [יפה, מדהים, נפלא, וגם, מכוער, לא מדבר אלי וכו']. אחד המרכיבים ההכי יסודיים במשוואה הזו היא אוטנטיות. להיות כנה עם פעולת העיצוב. כשאנחנו רואים פרקט מלינוליאום, זה נראה אותו דבר כמו הדבר האמיתי, אבל ברגע שאנחנו קולטים זיוף, ואנחנו קולטים. [משהו שמתחזה למשהו אחר] התחושה שלנו מושפעת. [מרמים אותנו] זה מה שקורה לנו עם פרחים מפלסטיק, טאפט דמוי קרמיקה, פורמאייקה דמוית עץ וגם עם פלסטיק דמוי דשא...
פרחים מפלסטיק
אני לא אוהבת פרחים מפלסטיק. שכנתי מהדירה הקודמת אוהבת גם אוהבת פרחי פלסטיק (כמו גם בובות של פיות, תמונות של ילדים בוכים, צילומי שקיעה מרהיבה , דגמי סירות מפרש ושאר אביזרים שקנתה בטוב טעם בחנות של הכל בדולר. "טוב טעם" לא נאמר בציניות. היא בחרה את האביזרים בקפידה, ידעה בדיוק מה היא מחפשת וניתן היה לראות קו ברור שעבר בין קניותיה. זה אמנם לא לטעמי- אבל בהחלט נתן תחושה הרמונית ונעימה בסלון. אתה מדבר על תחושה רגשית שגורמת לנו לרצות להתקרב או להתרחק ממישהו, אבל למזלנו לא כולנו רוצים להתקרב/ להתרחק לאותם האנשים. האם לא יכול להיות שהדשא המלכותי "יאותת" לך על זיוף ולמישהו אחר הוא "יאותת" על משהו אחר? נאמר...(טוב, קשה לי למצוא אלטרנטיבה לזיוף) אולי "תחכום"? אגב, בעלי הבית שלי עימם יש לי חצר משותפת הם מהזן השלישי. יש להם גינה "אמיתית" שנראית כמו מפלסטיק. אין בגינה שום רמז להיותה חיה ונושמת (העלים הסוררים שלא הסתדרו בצורות הגיאומטריות נגזרים במספרים , המרחק בין שתילי הפרחים נמדד עם סנטימטר והעלים הנושרים נאספים מידי בוקר).
 
אף אחד לא אוהב שמסבנים אותו.

פרחים מפלסטיק
אני לא אוהבת פרחים מפלסטיק. שכנתי מהדירה הקודמת אוהבת גם אוהבת פרחי פלסטיק (כמו גם בובות של פיות, תמונות של ילדים בוכים, צילומי שקיעה מרהיבה , דגמי סירות מפרש ושאר אביזרים שקנתה בטוב טעם בחנות של הכל בדולר. "טוב טעם" לא נאמר בציניות. היא בחרה את האביזרים בקפידה, ידעה בדיוק מה היא מחפשת וניתן היה לראות קו ברור שעבר בין קניותיה. זה אמנם לא לטעמי- אבל בהחלט נתן תחושה הרמונית ונעימה בסלון. אתה מדבר על תחושה רגשית שגורמת לנו לרצות להתקרב או להתרחק ממישהו, אבל למזלנו לא כולנו רוצים להתקרב/ להתרחק לאותם האנשים. האם לא יכול להיות שהדשא המלכותי "יאותת" לך על זיוף ולמישהו אחר הוא "יאותת" על משהו אחר? נאמר...(טוב, קשה לי למצוא אלטרנטיבה לזיוף) אולי "תחכום"? אגב, בעלי הבית שלי עימם יש לי חצר משותפת הם מהזן השלישי. יש להם גינה "אמיתית" שנראית כמו מפלסטיק. אין בגינה שום רמז להיותה חיה ונושמת (העלים הסוררים שלא הסתדרו בצורות הגיאומטריות נגזרים במספרים , המרחק בין שתילי הפרחים נמדד עם סנטימטר והעלים הנושרים נאספים מידי בוקר).
אף אחד לא אוהב שמסבנים אותו.
אבל יש מצב שהכללים המוסכמים זה לשחק בכאילו. למשל, אם מישהו יתכנן מסעדה בסגנון רומי, כולם יסתובבו עם זרי דפנה על הראש וטוגות, יהיו עמודים דוריים, הכבשים יסתובבו על שיפוד, הנשים ילבשו שמלות עם גומי מתחת לחזה, יהיו ספות עם משענת צד לחצי שכיבה, יאכלו ענבים מלמטה וישתו יין בגביעים כשברקע מנגנים בנבל... אנחנו יודעים שלא חזרנו במכונת זמן לרומי העתיקה, זה מין משחק שכולם משחקים אותו. זה קצת כמו תיאטרון, תפאורה, הכללים ברורים וזה בסדר. גם השכנה שלך יכולה לשחק עם עצמה את המשחק הזה. [ועל קיטש...בפעם אחרת] אני מאמין שרוב האנשים כשמראים להם משהו שבסוף מתגלה כמשהו אחר, מזהים משהו כזה כלא נכון ולא נקי. תשאלי למשל גברים שאוהבים חזה גדול ומסתבר להם שזה סיליקון. לרובם ההתלהבות תיעלם ברגע. ...ולתחזק גינה אמיתית שנראית מפלסטיק? זה כבר שייך לעולם הפסיכולוגיה. [לא אתיימר כאן, לנתח את זה] ואת, אם את כבר גשם... תבואי לבקר הרבה בכל הגינות [אלה מפלסטיק, לא חובה]
 

ג שם

New member
אני דווקא אוהבת שמסבנים אותי

אף אחד לא אוהב שמסבנים אותו.
אבל יש מצב שהכללים המוסכמים זה לשחק בכאילו. למשל, אם מישהו יתכנן מסעדה בסגנון רומי, כולם יסתובבו עם זרי דפנה על הראש וטוגות, יהיו עמודים דוריים, הכבשים יסתובבו על שיפוד, הנשים ילבשו שמלות עם גומי מתחת לחזה, יהיו ספות עם משענת צד לחצי שכיבה, יאכלו ענבים מלמטה וישתו יין בגביעים כשברקע מנגנים בנבל... אנחנו יודעים שלא חזרנו במכונת זמן לרומי העתיקה, זה מין משחק שכולם משחקים אותו. זה קצת כמו תיאטרון, תפאורה, הכללים ברורים וזה בסדר. גם השכנה שלך יכולה לשחק עם עצמה את המשחק הזה. [ועל קיטש...בפעם אחרת] אני מאמין שרוב האנשים כשמראים להם משהו שבסוף מתגלה כמשהו אחר, מזהים משהו כזה כלא נכון ולא נקי. תשאלי למשל גברים שאוהבים חזה גדול ומסתבר להם שזה סיליקון. לרובם ההתלהבות תיעלם ברגע. ...ולתחזק גינה אמיתית שנראית מפלסטיק? זה כבר שייך לעולם הפסיכולוגיה. [לא אתיימר כאן, לנתח את זה] ואת, אם את כבר גשם... תבואי לבקר הרבה בכל הגינות [אלה מפלסטיק, לא חובה]
אני דווקא אוהבת שמסבנים אותי
בעיקר בגב. לגבי הגברים והסיליקון, אין לי ממש מושג, מעולם לא התיימרתי להבין איך המין הלא נכון חושב, זאת אומרת, אם הוא חושב. אז מה, לטענתך בנים לא אוהבים בובות ברבי גדולות? נראה לי שבובת ברבי בגודל טבעי יהיו חייבות להיות אחרי כמה עיצובי סיליקון. ומה עם תוספות לשיער? ובלונדיניות תוצרת מספרת "מרסל עיצובים"? אז לטענתך כשגברים- כל הגברים- מגלים שהבלונדינית שלצידם היתה פעם שחרחרה הם חשים בזיוף ומתבאסים? האם לא יכול להיות שחלק מהאנשים אימצו נורמות שונות לגבי"זיוף" ו"מציאות"? לגבי השכנים שלי שפיתחו פה גן בהאי בשכונה- אין מה "לדבר על זה" הפסיכולוג לא יועיל. אולי הפסיכיאטר. כל יום שישי בחמש קוצרים את הדשא, ביום ראשון ושלישי אוספים את העלים שנשרו, בימי שני מעצבים את העצים, ברביעי עוקרים פרחים סוררים שחרגו מהגבולות המותרים ושותלים במקומם פרחים עם תו תקן הישר מהמשתלה. בימי חמישי לא עושים כלום כי זה יום הבישולים. אפילו לעץ הזית שהם שתלו יש גזע ישר ללא פיתולים. אין פה שום דבר שזז בגינה, אפילו הנמלים ברחו להם לגינה אנושית יותר. והגשם יבקר בינואר. מבטיחה. מילה של ג שם זו מילה.
 
היי ג שם

אני דווקא אוהבת שמסבנים אותי
בעיקר בגב. לגבי הגברים והסיליקון, אין לי ממש מושג, מעולם לא התיימרתי להבין איך המין הלא נכון חושב, זאת אומרת, אם הוא חושב. אז מה, לטענתך בנים לא אוהבים בובות ברבי גדולות? נראה לי שבובת ברבי בגודל טבעי יהיו חייבות להיות אחרי כמה עיצובי סיליקון. ומה עם תוספות לשיער? ובלונדיניות תוצרת מספרת "מרסל עיצובים"? אז לטענתך כשגברים- כל הגברים- מגלים שהבלונדינית שלצידם היתה פעם שחרחרה הם חשים בזיוף ומתבאסים? האם לא יכול להיות שחלק מהאנשים אימצו נורמות שונות לגבי"זיוף" ו"מציאות"? לגבי השכנים שלי שפיתחו פה גן בהאי בשכונה- אין מה "לדבר על זה" הפסיכולוג לא יועיל. אולי הפסיכיאטר. כל יום שישי בחמש קוצרים את הדשא, ביום ראשון ושלישי אוספים את העלים שנשרו, בימי שני מעצבים את העצים, ברביעי עוקרים פרחים סוררים שחרגו מהגבולות המותרים ושותלים במקומם פרחים עם תו תקן הישר מהמשתלה. בימי חמישי לא עושים כלום כי זה יום הבישולים. אפילו לעץ הזית שהם שתלו יש גזע ישר ללא פיתולים. אין פה שום דבר שזז בגינה, אפילו הנמלים ברחו להם לגינה אנושית יותר. והגשם יבקר בינואר. מבטיחה. מילה של ג שם זו מילה.
היי ג שם
הייתי קצת בחופש... והתגובה התאחרה. ועדיין מעניין הנושא שהעלית. אנחנו, בתרבות המערבית, התרגלנו ש"קצת מרמים אותנו". אנחנו מקבלים את זה כנורמה תרבותית. ובאמת, ככל שזו הנורמה, אנו משלימים עם שיפורים שקצת מזייפים. לא באמת מישהו מתעלף מפורמאייקה דמויית עץ בערך כמו מבלונד עם שורשים. לדעתי, אפשר להשלים עם כמות מסויימת של רמאות מתוך שהתרגלנו. אנחנו לא עושים עניין. אבל, זה שאנחנו משלימים עוד לא עושה את זה נכון מבחינתנו. מי שאוהב בלונדיניות נניח, יעדיף לעולם את הדבר האמיתי. והתחושה האמיתית, המהותית, שבאה מהאינטואיציה, אינה משתנה. אני אגב, מודע שיש אנשים שכלכך מנותקים מהאינטואיציה שלהם שאולי אפילו לא יבינו על מה אני מדבר. ובכל מקרה, מדובר בדעה בלבד. ובכל מקרה, מוזמנת גם לפני ינואר.
 

fireman

New member
אשליה <-> מציאות

כנות בעיצוב
בשירשור סמוך עלה הנושא של דשא מלאכותי. אז, מעבר לעצם האבחנה שדשא הוא צמח שזקוק להרבה מאד מים, שייך לאקלים אחר שבו הוא צומח מעליו, ואצלנו ללא תחזוקה מסיבית וכמויות גדולות של השקייה לא שורד. דשא סינטטי הוא אולי מענה טבעי. [טבעי?] כל החומרים הם לגיטימיים. אין חומרים "נחותים". לכל חומר יתרונות וחסרונות ומי שיודע לעשות את הבחירה הנכונה יכול להשתמש בכל המגוון לפי הצורך לתוצאה אופטימלית. אבל, עיצוב זה לא רק משהו שאנחנו קולטים בשכל. זו בעיקר תגובה חוויתית עוקפת שכל, מין אינטואיציה המבוססת על איסוף לא מודע של הרבה פריטים זעירים שבסופו של דבר יוצרים תחושה. [אנחנו מכירים את זה גם מיחסים עם אנשים, יש מידע טכני כמו השכלה, גיל, מצב משפחתי, עיסוק, נתונים פיזיים, מצב כלכלי וגם תחושות אינטואיטיביות הרבה יותר מהותיות שגורמות לנו לרצות להתקרב למישהו או להתרחק] זוהי התמצית של עיצוב. לפנות לתחושה הזאת, ההדיוט יזהה עיצוב [תכנון+ איכות] ותחושתו תהיה ריגשית. [יפה, מדהים, נפלא, וגם, מכוער, לא מדבר אלי וכו']. אחד המרכיבים ההכי יסודיים במשוואה הזו היא אוטנטיות. להיות כנה עם פעולת העיצוב. כשאנחנו רואים פרקט מלינוליאום, זה נראה אותו דבר כמו הדבר האמיתי, אבל ברגע שאנחנו קולטים זיוף, ואנחנו קולטים. [משהו שמתחזה למשהו אחר] התחושה שלנו מושפעת. [מרמים אותנו] זה מה שקורה לנו עם פרחים מפלסטיק, טאפט דמוי קרמיקה, פורמאייקה דמוית עץ וגם עם פלסטיק דמוי דשא...
אשליה <-> מציאות
אם תשאל אותי אני אנטי מוחלט לכל נושא המזוייפים. מנסים למכור לנו במודעות משהו שהוא לא. דשא סינטטי למשל....עד היום יצא לי לראות המון סוגים של מדשאות סינטטיות...או שהם נראים כמו שטיח ירוק, כמו זה שאנחנו שמים בסלון בחורף רק שזה בצבע ירוק או שהם נראים כמו שטיח למניעת החלקה באמבטיה...שוב, רק בצבע ירוק (שכמובן אני לא אכניס לאמבטיה) אני עדיין לא הצלחתי להשתכנע שדשא סינטטי יכול להראות כמו דשא אמיתי. לפני כמה חודשים הוצב בכניסה אצלנו עציץ....למראית עין הוא נראה כמו עציץ פלסטיק שלמישהו כנראה היה נמאס ממנו אז הוא תקע אותו בכניסה... אני הבנתי שמדובר בעציץ אמיתי אחרי שהתחלתי לראות שהוא נובל בגלל חוסר השקיה וכאן אני מודה, הצליחו לעבוד עליי רק שלכיוון השלילי. אני בתור בנאדם שמאוד אוהב גינות, את הטיפוח ואת עניין הטיפול צריך את המלחמה עם המכסחת דשא וצריך להרטב מידי פעם מהממטרות או להלחם במזיקים....אחרת....בגינה מפלסטיק אני ארגיש שאני חי בסביבה מזוייפת, סביבה שאתה מסתכל עליה, לא מזיע בגללה אבל אתה עדיין יודע שמה שהיא מוכרת לך הוא פשוט מזוייף, זאת תהיה גינה "בכאילו". ברגע שהזיוף יוכל להראות כמו המקור 1:1 עם כל התכונות והמגרעות הויזואליות אני אשקול אם להכניס דבר כזה הביתה או לגינה....עד אז... לא לא לא ולא.
 

*GormE*

New member
אני מאוד אהבתי את מה שאמרת

כנות בעיצוב
בשירשור סמוך עלה הנושא של דשא מלאכותי. אז, מעבר לעצם האבחנה שדשא הוא צמח שזקוק להרבה מאד מים, שייך לאקלים אחר שבו הוא צומח מעליו, ואצלנו ללא תחזוקה מסיבית וכמויות גדולות של השקייה לא שורד. דשא סינטטי הוא אולי מענה טבעי. [טבעי?] כל החומרים הם לגיטימיים. אין חומרים "נחותים". לכל חומר יתרונות וחסרונות ומי שיודע לעשות את הבחירה הנכונה יכול להשתמש בכל המגוון לפי הצורך לתוצאה אופטימלית. אבל, עיצוב זה לא רק משהו שאנחנו קולטים בשכל. זו בעיקר תגובה חוויתית עוקפת שכל, מין אינטואיציה המבוססת על איסוף לא מודע של הרבה פריטים זעירים שבסופו של דבר יוצרים תחושה. [אנחנו מכירים את זה גם מיחסים עם אנשים, יש מידע טכני כמו השכלה, גיל, מצב משפחתי, עיסוק, נתונים פיזיים, מצב כלכלי וגם תחושות אינטואיטיביות הרבה יותר מהותיות שגורמות לנו לרצות להתקרב למישהו או להתרחק] זוהי התמצית של עיצוב. לפנות לתחושה הזאת, ההדיוט יזהה עיצוב [תכנון+ איכות] ותחושתו תהיה ריגשית. [יפה, מדהים, נפלא, וגם, מכוער, לא מדבר אלי וכו']. אחד המרכיבים ההכי יסודיים במשוואה הזו היא אוטנטיות. להיות כנה עם פעולת העיצוב. כשאנחנו רואים פרקט מלינוליאום, זה נראה אותו דבר כמו הדבר האמיתי, אבל ברגע שאנחנו קולטים זיוף, ואנחנו קולטים. [משהו שמתחזה למשהו אחר] התחושה שלנו מושפעת. [מרמים אותנו] זה מה שקורה לנו עם פרחים מפלסטיק, טאפט דמוי קרמיקה, פורמאייקה דמוית עץ וגם עם פלסטיק דמוי דשא...
אני מאוד אהבתי את מה שאמרת
אבל לא הייתי מפרשת את המונחים ל"אמיתי" ו"מזוייף", דווקא חשבתי בתחילת הדברים שאתה מתכוון לסגנון אותנטי שהמעצב מגיע אליו מתוך כנות ומחקר עצמי, מול המעצב ש"משאיל" מן היוצר האמיתי ולמעשה רק מעתיק בורסיות שונות, אבל את הכנות באמירה הוא לא יטיב להעביר כראשון, ולכן תחושת המרמה. ולגבי עציצי פלאסטיק- כן, הם באים להחליף משהו אחר שמובן שהם לא משתווים לו, אבל אפשר לעשות מזה משהו מעניין אם נתן להם אופי אחר שיתעלו על המקור, ואז במקום להיות שניים לו הם יעשו למשהו חדש וייחודי (אין לי מושג איך, אבל בתאוריה זה נחמד)
 
צמחיה מפלסטיק ?

כנות בעיצוב
בשירשור סמוך עלה הנושא של דשא מלאכותי. אז, מעבר לעצם האבחנה שדשא הוא צמח שזקוק להרבה מאד מים, שייך לאקלים אחר שבו הוא צומח מעליו, ואצלנו ללא תחזוקה מסיבית וכמויות גדולות של השקייה לא שורד. דשא סינטטי הוא אולי מענה טבעי. [טבעי?] כל החומרים הם לגיטימיים. אין חומרים "נחותים". לכל חומר יתרונות וחסרונות ומי שיודע לעשות את הבחירה הנכונה יכול להשתמש בכל המגוון לפי הצורך לתוצאה אופטימלית. אבל, עיצוב זה לא רק משהו שאנחנו קולטים בשכל. זו בעיקר תגובה חוויתית עוקפת שכל, מין אינטואיציה המבוססת על איסוף לא מודע של הרבה פריטים זעירים שבסופו של דבר יוצרים תחושה. [אנחנו מכירים את זה גם מיחסים עם אנשים, יש מידע טכני כמו השכלה, גיל, מצב משפחתי, עיסוק, נתונים פיזיים, מצב כלכלי וגם תחושות אינטואיטיביות הרבה יותר מהותיות שגורמות לנו לרצות להתקרב למישהו או להתרחק] זוהי התמצית של עיצוב. לפנות לתחושה הזאת, ההדיוט יזהה עיצוב [תכנון+ איכות] ותחושתו תהיה ריגשית. [יפה, מדהים, נפלא, וגם, מכוער, לא מדבר אלי וכו']. אחד המרכיבים ההכי יסודיים במשוואה הזו היא אוטנטיות. להיות כנה עם פעולת העיצוב. כשאנחנו רואים פרקט מלינוליאום, זה נראה אותו דבר כמו הדבר האמיתי, אבל ברגע שאנחנו קולטים זיוף, ואנחנו קולטים. [משהו שמתחזה למשהו אחר] התחושה שלנו מושפעת. [מרמים אותנו] זה מה שקורה לנו עם פרחים מפלסטיק, טאפט דמוי קרמיקה, פורמאייקה דמוית עץ וגם עם פלסטיק דמוי דשא...
צמחיה מפלסטיק ?
מאד תלוי איך ומה עושים עם זה. אלכס מייטליס, הציב גדר "חיה" של צמחיה מפלסטיק באספרסו בר (אאל"ט) באבן גבירול. הרי צמחיה טבעית לא היתה שורדת שם יותר מיום ואני לא בטוחה שהחיפוש אחרי הדבר האמיתי המתאים היה הופך את זה לטוב יותר. < אפילו הכלבים אמצו את השיחים לעשית צרכיהם >. אני חושבת ששם זה מקסים זה חלק מהעיצוב ומתיחס בצורה נכונה למקום ולמגבלותיו. לעיתים הקריצה הזו, עושה את ההבדל. לא בטוחה שהכל צריך להיות רציני ומדעי. אפשר ורצוי לתבל בקצת הומור.
 

*GormE*

New member
טוב, זה מגעיל

צמחיה מפלסטיק ?
מאד תלוי איך ומה עושים עם זה. אלכס מייטליס, הציב גדר "חיה" של צמחיה מפלסטיק באספרסו בר (אאל"ט) באבן גבירול. הרי צמחיה טבעית לא היתה שורדת שם יותר מיום ואני לא בטוחה שהחיפוש אחרי הדבר האמיתי המתאים היה הופך את זה לטוב יותר. < אפילו הכלבים אמצו את השיחים לעשית צרכיהם >. אני חושבת ששם זה מקסים זה חלק מהעיצוב ומתיחס בצורה נכונה למקום ולמגבלותיו. לעיתים הקריצה הזו, עושה את ההבדל. לא בטוחה שהכל צריך להיות רציני ומדעי. אפשר ורצוי לתבל בקצת הומור.
טוב, זה מגעיל
חרבוני כלב שמתייבשים על שיח מפלסטיק...? מה גם שבעיר גדולה לדעתי חייבים להשקיע ולהציב כמה שיותר צמחייה. זה מה שמדליק אותי בחיפה כרגע, אני מגלה עיר גדולה עם שטחי טבע עצומים!! (טוב, הכל יחסי...)
 
למה מגעיל ?

טוב, זה מגעיל
חרבוני כלב שמתייבשים על שיח מפלסטיק...? מה גם שבעיר גדולה לדעתי חייבים להשקיע ולהציב כמה שיותר צמחייה. זה מה שמדליק אותי בחיפה כרגע, אני מגלה עיר גדולה עם שטחי טבע עצומים!! (טוב, הכל יחסי...)
למה מגעיל ?
אני מניחה שזה רחיץ.
 
לא מכיר את הבר...

צמחיה מפלסטיק ?
מאד תלוי איך ומה עושים עם זה. אלכס מייטליס, הציב גדר "חיה" של צמחיה מפלסטיק באספרסו בר (אאל"ט) באבן גבירול. הרי צמחיה טבעית לא היתה שורדת שם יותר מיום ואני לא בטוחה שהחיפוש אחרי הדבר האמיתי המתאים היה הופך את זה לטוב יותר. < אפילו הכלבים אמצו את השיחים לעשית צרכיהם >. אני חושבת ששם זה מקסים זה חלק מהעיצוב ומתיחס בצורה נכונה למקום ולמגבלותיו. לעיתים הקריצה הזו, עושה את ההבדל. לא בטוחה שהכל צריך להיות רציני ומדעי. אפשר ורצוי לתבל בקצת הומור.
לא מכיר את הבר...
אבל ראיתי פעם צמחיה כחולה [סינטטית כמובן]. ובאמת היה אפקט מדליק. כאן מדובר בתפאורה, בקריצת עין, בציטוט... אבל הצבע הכחול שידר מראש שהכוונה לא להתחזות אלא לשחק. ההבדל הוא בהתכווננות, האם הרצון הוא להסתיר שמדובר בבלוף או לא.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה