freearth10
New member
כנגד כל הסיכויים
רק אתמול עוד התווכחנו כאן אם חלב זה טוב או רע והנה עברתי זעזוע לא קל, שבו העדפתי להחנק ולא לאמר את מה שאני חושבת מתוך חוסר רצון לריב עם מישהי שפשוט לא מכבדת את רצוני לחיות בדרך בה אני בחרתי. לא השכלתי להוציא את הגלולה המרה הזאת גם בדרך אחרת ויומיים לאחר מכן חטפתי שפעת לאחר חודשים ארוכים שהיא לא ביקרה בביתי. הייתי מלאה בליחה שהיו שעות שהיא זרמה החוצה כמעט ללא שליטה והיו שעות שהיא פשוט חסמה את כל מעבר האוויר פנימה והחוצה. למזלי היתושים אצלי בבית לא מניחים לי לישון בלילה אז הלכתי לבית מרקחת ובמקום לקנות את השמן המוכן העדפתי לקנות שמן אקליפטוס ולבנדר. אמרתי לעצמי, אם לא ירחיק את היתושים בטח יעזור לנשימה קלה יותר. במשך כל היום שכבתי חסרת כוחות ובקושי רב אספתי את עצמי ליציאה עם הכלב שלי. ואז פתאום נזכרתי שלפני כמה שנים כשהייתי באותו המצב הבן שלי הכין לי צ'אי חזק וזה מה שהעמיד אותי על הרגליים, אז. הכנתי לעצמי צ'אי שהוא כידוע על בסיס של חלב, אותו החלב שגורם לליחה. לא הרגשתי שהליחה הצטברה, אלא דווקא ההפך, שזה שיחרר לי המון ליחה אולי בגלל המרכיבים האחרים שיש בצ'אי. חברה התקשרה ושאלה אם ארצה להשתתף בסדנא של עבודה עם הקול. ואז נפל לי האסימון. התחלתי להשמיע את קולי. בהתחלה הוא יצא בצליל של אנחה כל כך כבדה וככל ששיחקתי איתו יותר, הליחה פשוט זרמה החוצה והצליל הלך והשתפר. כך גם מצב הרוח שלי. אז למרות שהכנסתי לגופי חומר שלכל הדעות מגביר ליחה היא דווקא השתחררה, כי עשיתי בו זמנית עוד כמה דברים אחרים, מה שהחזיר אותי לדיעה שחשוב מה שמכניסים לגוף, אבל חשוב לא פחות מה עוד עושים בחיים. תזונה היא דבר חשוב, אבל לא הדבר היחיד שחשוב לבריאותו של האדם.
מאיה
רק אתמול עוד התווכחנו כאן אם חלב זה טוב או רע והנה עברתי זעזוע לא קל, שבו העדפתי להחנק ולא לאמר את מה שאני חושבת מתוך חוסר רצון לריב עם מישהי שפשוט לא מכבדת את רצוני לחיות בדרך בה אני בחרתי. לא השכלתי להוציא את הגלולה המרה הזאת גם בדרך אחרת ויומיים לאחר מכן חטפתי שפעת לאחר חודשים ארוכים שהיא לא ביקרה בביתי. הייתי מלאה בליחה שהיו שעות שהיא זרמה החוצה כמעט ללא שליטה והיו שעות שהיא פשוט חסמה את כל מעבר האוויר פנימה והחוצה. למזלי היתושים אצלי בבית לא מניחים לי לישון בלילה אז הלכתי לבית מרקחת ובמקום לקנות את השמן המוכן העדפתי לקנות שמן אקליפטוס ולבנדר. אמרתי לעצמי, אם לא ירחיק את היתושים בטח יעזור לנשימה קלה יותר. במשך כל היום שכבתי חסרת כוחות ובקושי רב אספתי את עצמי ליציאה עם הכלב שלי. ואז פתאום נזכרתי שלפני כמה שנים כשהייתי באותו המצב הבן שלי הכין לי צ'אי חזק וזה מה שהעמיד אותי על הרגליים, אז. הכנתי לעצמי צ'אי שהוא כידוע על בסיס של חלב, אותו החלב שגורם לליחה. לא הרגשתי שהליחה הצטברה, אלא דווקא ההפך, שזה שיחרר לי המון ליחה אולי בגלל המרכיבים האחרים שיש בצ'אי. חברה התקשרה ושאלה אם ארצה להשתתף בסדנא של עבודה עם הקול. ואז נפל לי האסימון. התחלתי להשמיע את קולי. בהתחלה הוא יצא בצליל של אנחה כל כך כבדה וככל ששיחקתי איתו יותר, הליחה פשוט זרמה החוצה והצליל הלך והשתפר. כך גם מצב הרוח שלי. אז למרות שהכנסתי לגופי חומר שלכל הדעות מגביר ליחה היא דווקא השתחררה, כי עשיתי בו זמנית עוד כמה דברים אחרים, מה שהחזיר אותי לדיעה שחשוב מה שמכניסים לגוף, אבל חשוב לא פחות מה עוד עושים בחיים. תזונה היא דבר חשוב, אבל לא הדבר היחיד שחשוב לבריאותו של האדם.
