כן כן, אנו כל היתר...

[וכל היתר]

כן כן, אנו כל היתר...

יש הטוענים שאנו הערב רב יוצאי מצריים, וכאלו שטוענים שאנו בני הגזע הסלאבי באירופה הקדומה, יש אף המייחסים אותנו לזרעו של עמלק וטוענים שאנו מזכירים אותו בדרכינו והליכותנו אלינו התכוונו יום כיפור הנורא חג סוכות והתורה הקדושה, אלינו כן כן אלינו, מודים ומתודים. אנו שמלגלגים למצה והסופגניה ופורשים עוף הודו גדול בחג ההודיה הנוצרי אנו שמלגלגים על החנוכיה ונרות הנשמה ומדליקים מנורות קטנות וצבעוניות בעץ אשוח בחג המולד אנו שמלגלגים על ריקודי פורים המומצאים ורוקדים עד אור הבוקר בסילבסטר (אחד מצוררי היהודים בכל הזמנים) אנו, אנו שמצביעים מרץ או שינוי ועוד מחשיבים את עצמנו בני הארץ הזאת אנו כל היתר...

 

[רועי גולן ??]

אכן, קטע מרגש מאין כמוהו

יש לנו כאן הזדמנות פז להחשף על טקסט ייחודי ומיוחד. לכאורה תעמולה לאומנית שמרנית בעלת אספקת דתי מסורתי, ולמעשה תיעוד מדוייק של ההדרדרות המתמדת של האנושות בעידן הפוסט מודרניזם. אין ספק שהרמיזות הדתיות הקלות משקפות, מעבר למושג הכוללני של המיסטיקה והתעסקות האדם עם הקוסמוס וכל הנובע ממנו, את בבואתו הנרקמת והולכת של יציר הפוסט מודרניזם הבא. זוהי מדרגה נוספת ברמת האבסטרקטיות המחשבתית-תוכנית, צעד משמעותי שיוצק אל תוך היצירה הכתובה תחושה חדשה לגמרי של ביזאריות וסוריאליזם - מוסווית במעטפת דקה ומתעתעת של משמעויות ברבריות קדומות. "וכל היתר" הוא כותב. כל כך הרבה כאב, כל כך הרבה גורל ושכול בשתי מילים בודדות. ועם זאת, אולי פתח קטן, מצומק ובלתי נגיש ככל שיהיה, אל עולם רענן ומשופץ שכל כולו הבלים קטנים ומעצבנים שגורמים לי לכתוב טקסטים כל כך, כל כך מטופשים באמצע הלילה במקום לעשות משהו מעניין.