כמעט תאונה (שוב...)

[אלדד אראל]

כמעט תאונה (שוב...)

אני מוצא לנכון לשתף את חברי הפורום בארוע שקרה אותי אמש בטיסה סטנדרטית מהרצליה לחיפה. כידוע באזור זיכרון - פורדיס נמצאים מרחפים מזרחית לכביש 4 עד גובה הנתיב (בעיקרון), בעוד שמערבית לנתיב שטח אסור בטיסה לפי הוראת בקרה בשל הצנחות בפארדייב (הבונים), כך שכל עוד המרחפים ממזרח שומרים על גובה טיסה - אין בעיה. אתמול בצהריים (13:45) עם התקרבותי לנקודת דיווח פורדיס זיהיתי על האף בערך 300 מטר מצנח רחיפה משוטט להנאתו (עם הגב אלי) בגובה הנתיב. רק תימרון חריף שלי מערבה מנע תאונה. חליפה התבצעה במרחק של לא יותר מ 50 מ´. כמובן שדיווחי מיידית לבקרה וגם הוצאתי דו"ח למנהל, שאלתי אליכם מה עושים עם המפגע הזה? כל מי שבא לו ואינו מפוקח יכול לטפס ל 1500´ ולסכן חיים ככה סתם??? (גובה ריחוף אגב ע"פ חוק הוא 500´ באיזורים פתוחים ו 1000´ במיושבים - בהסתמך על זיו טייס ראשי באויה). המרחפים אגב טוענים לאישור טיסה שלהם עד 3000´ - מה שלעניות דעתי הבלתי מקצועית יביא בהכרח לתאונה ביום מן הימים.

 

[אמנון האן]

כמעט תאונה: אלדד אראל - אורי שני

לאלדד שבת שלום ובוקר טוב. ראשית, ברצוני לציין לשבח את תגובתך ואת מניעת התאונה. אינני רוצה אפילו להעלות על דעתי במה היינו עוסקים עכשיו, והיכן הינו "מבלים" כעת, לו לא הייתם שניכם עירניים ומילאתם את חובתכם הראשונה כטייסים ומנעתם את התאונה. נושא מצנחי הרחיפה כבר עלה בפורום זה לא מזמן, וביוזמתנו, לאחר ה"כמעט" הקודם עם 4X-AIV שהחליט לקצר להרצליה ישירות מזיכרון וחלף בקירבה מסוכנת בדיוק מעל כמה מרחפים ותלונתו של גדעון פתחה את הנושא לדיון ציבורי פתוח ותרבותי שמעבר לכינוי החיבה "טייסי קופסאות", שלא הובנה כראוי ושבעקבותיה באה גם התנצלות, העובדה של עצם קיומנו החלה להכנס לתודעתכם ואף נוצר קשר בין נציגים שלנו לשלכם שיביאו להגברת הבטיחות של כולנו. יש לנו מרכז מידע המתעדכן בזמן אמת ומפעילו מדווח ל"פלוטו" על כל תחילת פעילות שלנו. "פלוטו" מצידו אמון על ההודעות אליכם ולמיטב ידיעתי מבצע את מלאכתו נאמנה. אינני בקיא ברזי הדיווחים שלכם, אך נראה לי שאם ננתח ביחד את הבעייה הנקודתית שנוצרה באיזור זיכרון, נדע כיצד למנוע אפשרות עתידית למפגש תאונתי בינינו בעתיד. המסקנה בהודעת התגובתה של זיו מ. להודעת הדיווח של שאול שני בפורום "אויה": השמיים הם של כולנו. ובכן, אני מציע שנגיע כולנו להבנה ולהסכמה הפשוטה הבאה ולא "נחכה לשוטר": בטיסות באיזור זיכרון יעקב - כביש מס´ 4: אנחנו לא נטוס מערבית לכביש זה ואתם לא תעברו אותו ממזרח. ואולי הבעייה שהמגדל בהרצליה לא מעביר לכם את המידע מפלוטו על קיומנו. - נחזור ונדגיש בפניו. ישנם עוד כמה איזורים שכאלה בהם אנו טסים בעונות שנה אלה ואחרים בחורף, אך את זה נשאיר לתאום ביו נציגינו. באשר לנתוני הגובה שציינת: הם מתייחסים למצנחי רחיפה ממונעים ולא אל "החופשיים" הדואים להנאתם על זרמי התרמיקות, המסתיימים בדרך כלל בגובה העננים שאליהם איננו נכנסים בעיקר עקב סכנת התנגשות הדדית וגם מפאת חוסר מכשירים לטיסת מכשירים. שיהיה לכולנו המשך שבת שלום טוב. אמנון האן, טייס ראשי, האגודה הישראלית למצנחי רחיפה.

 

[זיו מ]

מזרח מערב

על פניו, נראה כי הפתרון בו נתיב הטיסה יהיה מערבית לכביש 4 מצוין. (מלבד כמובן במקרים בהם יש לבצע טיסות בדיוק מעל האתר). אבל לצערינו עקב הפעילות במנחת הבונים, פעמים רבות ההנחיה מהבקר היא לטוס מזרחית מכביש מס´ 4. אזי נכון שהבונים נמצא מעט צפונית לזכרון, אבל עדיין, קרוב דיו. בקיצור יש כאן ללא ספק בעיה שחייבת מציאת פתרון בהקדם, המחשבה על סוליסט בניווט ראשון צפונה, עם ראש במפה, ומרחף צעיר מעט מזרחה מזכרון, מפחידה משהו הייתי אומר... בינתיים הייתי מציע אם יש אפשרות כזו, לפרסם מס´ טלפון של מפעיל (אם יש כזה מונח אצלכם) באתר, כדי שניתן יהיה לברר ולתאם עמו פעילות.

 

[זיו מ]

מרחפים למינהם

אלדד התבלבלת קצת

גובה הטיסה המותר לנו, בתעופה הכללית הינו 500 רגל מעפ"ש בשטח פתוח ו1000 רגל מעפ"ש בשטח בנוי. (ויש עוד תוספות למגבלה). גובה הטיסה המותר לאולטרלייטים ושאר כלי הטייס הרשויים הוא עד 500 רגל מעפ"ש. מאחר ולמיטב ידיעתי גלשני אויר אינם חייבים ברישוי, בפועל אין עליהם מגבלה חוקית. הנושא מורכב עוד יותר, מאחר ואין לשלול את זכותם של המרחפים לרחף כאוות נפשם, מה גם שהמקומות בהם הם יכולים לרחף די מוגבלים. מה שכן יש אולי להאיר את תשומת לב הגורמים המופקדים על כך שהאתר בזכרון קרוב יתר על המידה לנתיבי הטיסה, ולשטח מיושב. כפי שציינתי בעבר כאן ובמקומות אחרים, לא מעט יוצא לי לטוס בטיסות צילום מעל זכרון, הפתרון היחיד שנראה לי כיום הוא פשוט לפקוח עיניים ולהזהר. תאמין לי אני מבין את תחושת התסכול והכעס שלך לאחר האירוע, וטוב עשית שפנית לגורמים המוסמכים בהעלאת הבעיה, אבל בינתיים, באזור זכרון פקח עיניים היטב. ותיקון אחרון, אני אמנם טייס באויה אבל רחוק מלהיות הטייס הראשי

. למרחפים אם יש כאלו הקוראים כאן. שוב, תשננו היטב, אין כל מגבלה חוקית עלינו לטוס באזור זכרון מעל גובה 500 רגל מעפ"ש ואין כל מגבלה לטוס מזרחה מכביש 4 באזור. נהפוך הוא, לא פעם אני מחזיק בידי אישור לטיסת צילום בדיוק באזור הנ"ל. ושוב השמיים אינם שלכם ואף לא שלנו. תפקחו גם אתם עיניים. ואולי רצוי שיהיה מספר הטלפון של מי שמפעיל את האתר שם, כדי שבמידה ומתוכננת טיסה בדיוק לאזור הנ"ל, ניתן יהיה לקבוע חלון זמנים בו תדעו שעומד להגיע למטוס לפעילות מעל האתר. וחתימה טובה לכולם.

 

[גדעון1944]

זיו, רעיון טוב מאד!

לידיעתכם: פעילות מצנחי רחיפה בזיכרון מרוכזת בעיקר בסופי שבוע וחגים(באמצע השבוע מרחפים מעטים, והם מודעים היטב לתנועת המטוסים). במידה ומתוכננת טיסת צילום מעל זיכרון בסוף שבוע ניתן להודיע בטל. 03-5337799 בתיבה 8 את הפרטים, וזה יגיע לכל המרחפים במקום. בכל מיקרה, כדאי מאד, גם אם פלוטו לא הורה לכם מפורשות, שתשתדלו לטוס מערבה מכביש 4. לפחות בקטע שבין פוריידיס עד קצה המצוק. דרך אגב, במצוק הזה מקננים עכשיו נשרים, וגם לטובתם כדאי שתתרחקו משם.

 

[ש י ר ט ל]

במקום מרחף

זו היתה עשויה להיות להקת עופות (ראה דיון "שאלה באויראות - עופות נודדים" מ- 31/8/02. כרגע עמוד 9). בעקבות דיונים קודמים בנושא מרחפים נראה כי אין טעם לחפש את האשם (ראה דיונים "מרחף כועס - וטייס שעלול לשלם ביוקר" מ- 18/8/02; "פתרון אפשרי נגד רחפנים" מ- 19/8/02. כרגע עמוד 70 בארכיון) מסקנה: אל תיקח את הנתיב כדבר מובן מאליו. אורית

 

[דרור דבש]

מקרה דומה היום ליד התבור

היום בסביבות השעה 12:30 תוך כדי טיסה באזוי א וב ממגידו שמעתי בקשר על כמעט מפגש בין דואה (לא הצלחתי לשמוע אם זה מצנח רחיפה או גלשן) לבין מטוס , הטייס דיווח לפלוטו שכמובן לא יכל לזהות את המרחף ופלוטו יעץ להתלונן במנהל על הרחן שתפס טרמיקה גבוהה מידי.

 

[דובי לבנון]

פתרון יסודי הוא בהעתקת הנתיב מזרחה

פשוט להעתיק את הנתיב הירוק שיעבור מייל מזרחית לזכרון. כל המרחפים והצונחים יהיו מערבית לרכס ובא לציון הגואל. מישהו באגודה (צור?) יכול לבדוק האם זה ישים?

 

[אמנון האן]

הפתרון האמיתי - ../images/Emo124.gif

לדובי לבנון שלום רב וגמר חתימה טובה. כמה טוב ונהדר שאנחנו יכולים לתקשר בניחותא, להעביר מידע וללמוד האחד מן השני והאחד על השני. אז הרשה לי בבקשה לנסות ולהעשיר את ידיעותיך : - הצונחים. הצונחים הם החברה שקופצים עם מצנחים לצניחה חופשית ממטוס קל הממריא מהמסלול של חוף הבונים, מעלה אותם מעלה לכ- 10,000 רגל מעל השדה ושם הם פשוט קופצים ממנו החוצה ונופלים נפילה חופשית של כ- 60 שניות, במהלכה הם מבצעים תרגילים שונים (ספורט תחרותי ידוע) ואז פותחים את המצנח שברשותם ודואים איתו מטה לנחיתה. - המרחפים. המרחפים, עליהם אני נמנה ומכהן כטייס הראשי שלהם, דואים, כן דואים, כשהמטרתנו העיקרית היא לעלות כמה שיותר גבוה ולגלוש כמה שיותר רחוק. בארצנו הקטנטונת אין הרים גבוהים כבאלפים ולכן אנו מנצלים את מה שיש, בתקופת הקיץ, כשהרוח נושבת ממערב, אנו "רוכבים" על הרוח הפוגעת במצוקים הפונים מערבה ומוסטת כלפי מעלה - ולכך יקרא "דאיית רכס" - או באנגלית: RIDE SOARING. את רוב הטיסות הללו ניתן לראות באיזור מצוקי החוף של הערים נתניה והרצליה כשהגובה המירבי אליו ניתן להגיע הוא כ- 250 מטרים מעפ"י. לשם כך נדרשת דרגה 2 בלבד מתוך ה- 5 הקיימות וסוג זה של טיסה במצנח רחיפה הוא הפופולרי ביותר בארץ עקב זמינותו ופשטותו בקיץ - פשוט לבוא לדשא בנתניה, לפרוס, להתחגר, בד"ח קצר לפני המראה, הנפה והמראה. כפי שציינתי בפתיח, מטרתנו העיקרית כדואים הנה לעלות כמה שיותר גבוה ולגלוש כמה שיותר רחוק. לשם כך, ובהעדר מנוע, אנו נזקקים לזרמי האויר החם הניתקים מן הקרקע ועולים מעלה - הלא הן התרמיקות, שאתה בדרך כלל מרגיש אותן כחבטות "במפס" ומכסימום פולט אמירה בגנותן. וחזרה לזיכרון. זיכרון הנו אחד האזורים התרמליים ביותר בארצנו וחברו לכך מספר סיבות ואם תרצה פירוט - אשמח להרחיב. "איזור זיכרון" מבחינתנו הוא מצוק הכרמל שבין המחצבה בדרום, זו שמול מפגש מסילת הברזל וכביש 4, ועד לשכונת עדן בצפון זו שמעל לצומת פרדיס. באיזור הזה היינו שמחים לדעת שתטוסו רק מערבית לכביש 4 !. שם אנחנו טסים לאורכו של המצוק, אורבים לתרמיקות המגיחות מאי שם בקצב שלהן, ממתינים באויר, לפעמים שעות ארוכות, בריכוז עילאי. ואז, כשפוגשים אותה משתדלים לא להרפות ולבלות עימה עד תום - עד לבסיס הענן אותו יצרה, ואז אנחנו עבר ב- 4,000 רגל מעל הר חורשן מתחילים לגלוש לכוון רמות מנשה. אם אתה מנוסה, תדע למצוא את התרמיקה הבאה, ואת זו שאחריה וכן הלאה וכן הלאה. כך תעוף, בנתיב הנשרים, ממצוקי זיכרון יעקב ועד לרמת הגולן !!! או אם תפגוש רכיב צפוני קל של הרוח תאלץ לעצור מעל עמק הירדן ולחזור מערבה ולנחות באיזור בית-שאן. ועכשיו, כשאתה יודע בדיוק איך אנו טסים והיכן, אני בטוח שתבין כי הצעתך להעביר את הנתיב הירוק מזרחית לזיכרון אינה במקומה. לסיכום, אני חוזר על הצעתי להגדרת "איזור זיכרון" : מצוק הכרמל שבין המחצבה בדרום, זו שמול מפגש מסילת הברזל וכביש 4, ועד לשכונת עדן בצפון זו שמעל לצומת פרדיס. בואו וננסה ביחד לשמור על כך. בעזרתכם אנו לא ניבהל באויר, נזכה לתרמיקות בטוחות יותר ולטיסות מהנות יותר ואתם לא תופתעו לראות מצנח רחיפה 200 מטר מולכם. גמר חתימה טובה, אמנון

 

[דובי לבנון]

אמנון - גם אני גלשתי מזכרון!

גמר חתימה טובה לך! בודאי תופתע לדעת שאת הרומן שלי עם השמיים התחלתי בגלישה אוירית, עוד ב-1978 כשהענף היה בראשיתו בארץ. גלשתי כמובן ממבוא חמה, מהתבור - ואפילו מרכס זכרון, שאז עוד לא היה בו אתר מסודר ליד חוות הברון (אני קפצתי מהגן כקילומטר דרומית משם). הגלשון שלי היה AC2 של "עגור" (מי זוכר??) שקניתי בעגור כשארנון הרלב היה בתחילת דרכו שם, ואני מבין היטב מה זה לדאות על RIDGE LIFT או לתפוס תרמיקה. ועכשיו לענין: אתה מדבר על טיסות CROSS COUNTRY בהן המטרה היא לטפס על טרמיקה ולצאת ממנה מזרחה וכך בדילוג מטרמיקה לרעותה להגיע רחוק. בטיסות אלו אתה ודאי מתחיל מטרמיקה שמעל הרכס ודואג להגיע לפחות ל-2000 רגל לפני צאתך מזרחה. אתה כמובן נזהר מיציאה נמוכה, כדי להימנע מכניסה לרוטור המצוי ממש ממזרח לרכס ובו רכיב יורד. אבל רוב הגולשים והמרחפים אינם טסים CROSS COUNTRY. המתחילים בכלל קופצים ברוח חלשה או מוקדם בבוקר כי רוח חזקה וחתחות טרמאלי עדיין לא במגבלותיהם, או כי בני/בנות זוגם לא רוצים לנסוע רחוק... נראה לי שהעברת הנתיב הירוק 2 קילומטרים מזרחה תמנע 80% מהמפגשים, ורק מרחפי ה-CROSS COUNTRY יהיו שם, אבל מעל 2000 רגל - לפני יציאתם מזרחה.

 

[אמנון האן]

80% לא מספיק, גם לא 99. רק 100%.

לדובי לבנון. קצת הסטוריה, הבהרות ודיוקים: 1978 אכן היתה די ראשיתו של ענף הגלישה האוירית בארץ עם גלשני האויר. מצנחי הרחיפה יותר קופמקטיים לנשיאה ולהסעה, להרכבה, לתפעול ולאחסנה החלו להופיע באופן מסחרי בתחילת שנות התשעים ומאז נחשב ספורט זה כבעל קצב הצמיחה המהיר ביותר בעולם. היה ידוע שיש לכך 2 מקורות שונים. עכשיו כבר ידוע שיש להם למעשה "אבא" אחד - David Barish שמו. המקור הידוע והמועדף על האירופאים הוא שמטפסי ההרים באלפים השתמשו במצנחי צניחה חופשית לגלישה מטה חזרה לאחר הטיפוס הארוך. הטיסה הראשונה הזו נרשמה ב- 1978 והההמראה התבססה על פירסומים שנעשו בעיתון Parachute Manual כבר ב- 1972 תחת המאמר "slope soaring". אלא מה, מאמר זה פורסם לאחר הצלחת ניסוי הטיסה/גלישה במצנח הרחיפה הראשון בעולם שנערך באתר הסקי Cats Hills שליד וודסטוק (טרם שזכה לפירסומו) ובוצע על ידי David Barish, טייס קרב במלחמת העולם השנייה ומהנדס שעבד ב- NASA ופיתח אותו ככנף המיועדת לנחיתה רכה על המאדים. זה היה ב- 1965 !!! מאז הרבה David Barish לטוס באתרי הסקי באר"הב וחזונו היה לפתח את הענף כספורט הקייץ של אתרי הסקי. כל היתר כבר ידוע. כיום יש ב- 250,000 דואים במצנחי רחיפה בעולם ומספרם של הגלשנים יורד. בארץ יש כ- 500 מצנחי רחיפה ומספר הגלשנים ירד מ-200 לכ- 50 (אלה שלא פרשו - עברו למצנחי הרחיפה) ובחזרה להצעתך להעביר הנתיב מזרחה ובכך למנוע 80% מהמפגשים. לי לא נראה להעלות פתרון ברמת בטיחות שכזו. מדוע להשאיר 20% פרוצים לתקריות שחס וחלילה עלולות להסתיים בתאונה, שתהיה קטלנית גם לטייס המצנח/גלשן וגם לצוות המטוס?!!! לטוס בזיכרון ו/או לצאת לטיסת CrosCountry מותר רק למי שדרגתו 3 ומעלה. דרגה שבכדי לקבל אותה נדרשים נסיון וידע. כל מי שבא לטוס בזיכרון מתעתד לצאת לטיסת CrosCountry, אך לא כולם מצליחים לתפוס את התרמיקה הבאה ו/או את זו שאחריה. יהיה זה לא פחות מסוכן לחצות האחד את השני מעל קיבוץ דליה בגובה 2000. מדוע שפשוט לא נחלק את השמיים בינינו ונשאיר לכל אחד את מקומו. לכם אין בעייה לפתוח מנוע ולעלות ו/או לפנות קלות ק"מ שמאלה או ימינה. לנו כן יש בעייה והיינו שמחים לדעת שאתם מבינים אותה, ערים לצרכינו ומכבדים את קיומנו. גמר חתימה טובה. אמנון

 

[יובל יוד]

פתרון מכיוון אחר

ראשית כבוד גדול לראות אמירות ותגובות ברמת שיחה, עברית ונימוס(!!!) כל כך גבוה. כיף אמיתי. שנית, עברתי ´1500 בדרך צפונה משדה תימן לחיפה בבוקר יום ראשון. מלחיץ לעבור כ"כ קרוב לצומת פארדיס ולהר בדיוק מהסיבות שהעליתם בימים אלה ולפני מספר שבועות בדיון שהתקיים כאן. הצעתי: הסיבה לעיקול בנתיב היא הפעילות של הצניחות החופשיות, אלה שנמשכות פרקי זמן קצרים יחסית, בניגוד לצניחות הדאיה או הריחוף, שכפי שצויין, נמשכות אפילו שעות ברציפות. נראה לי שאם המטוס של פאראדייב יקבל אישור מפלוטו להצנחה כשהגיע לגובה, ולא ישחרר צנחנים ללא אישור כזה, תוכל להתקיים הפרדה של מאה אחוז, כי אישור יינתן רק כשבאמת אפשר ולאחריו הודעה על נחיתת אחרון הצנחנים. מצד שני יוכל הנתיב להתיישר על קו החוף ולמנוע כל אופציה לפגישה עם הדואים. המטוס של פאראדייב נמצא בקשר כל הזמן, מודיע על המראה וידוע זמן הטיפוס המתוכנן. התוצאה תהיה שהנעה דרומה מחיפה תדרוש אישור של חלונות זמנים. לעומת זאת המצפינים יקבלו דיווח בנתיב ויקבלו הוראה לבצע המתנה או שתיים, כמו גם המצניח של פארדייב, הדקות הבודדות של העיכוב הפוטנציאלי הנובע מבקרה צמודה כזו...זול בהרבה מפוטנציאל הנזק הטוטאלי של הנתיב דהיום. תודה על הקשב בי. יובל

 

[יעל רוזן]

אהלן יובל, הפתרון ישים אבל בעייתי

מהסיבה שיכול להיות מצב של נפילה בין הכסאות, שמישהו לא דיווח בזמן או היה לחץ בקשר וכו´ וכו´. אני הייתי מציעה להעביר את קטע הנתיב חדרה-עתלית או משהו באמצע לבקרת מנחת הבונים ואז הם מנהלים את העניינים. כך זה נעשה במנחת שיטים.

 

[ראובן ניסן]

אני באמת לא מבין :

למה אי אפשר להעביר את הנתיב מערבה 2 מייל לתוך הים וזהו?

 

[יובל יוד]

הצעהמעניינת אבל עם חורים

מפני שטיסה שמתבססת על הערכת מרחק מקו החוף לא נותנת הפרדה אמיתית. טיסת ראיה בניווט מגע מבוססת על מעבר מדוייק מעל נקודה. נקודה נוספת היא מרחק גלישה בטוח לנ"א ביבשה שלא יישמר מנתיב כזה! חוץ מזה, ראובן, לו ניתן היה לבצע כי אז ניתן היה לעקוף את שדה דב מתחת לעה"ר ולחסוך כ"כ הרבה קשקשת באיזור הכ"כ צפוף שם. כך שנראה לי שלא ילך. בי. יובל