כמעט שפספסתם

[s i s u]

זה יותר שיתוף משאלה. אני מאוד מסכימה עם עצמי

 

[בן טל-שחר]

מחשבה היא רק מחשבה

 

[בן טל-שחר]

בדיקה

"אם אזנח גם את תחושת הפספוס אחזור לעצמי כמודעות, יותר. מסכים?"

אינני יודע - אך אפשר לבדוק זאת, ברגע זה.

אנא בדקי: נטשי גם את תחושת הפספוס.

...

ובכן... האם חזרת לעצמך, כמודעות?

 

[בן טל-שחר]

בחזרה אלייך

החזרה לעכשיו איננה דורשת דבר.
רק חזרה לעכשיו.

לפעמים קל לחזור בעזרת "שער" כזה או אחר, כגון הקשבה לצלילים או "נטישת תחושת הפספוס" (מה שזה אומר בשבילך) או כל דבר אחר (כל דבר יכול לשמש כשער).

 

[s i s u]

כשמחשבה נזנחת (כולל האני) יש חזרה מהעבר/עתיד להווה, למודעות

וזה קורה בי הרבה לאחרונה. כבר בלי יותר מדי התרגשות ופרשנות ותיעוד שיתוף בפורום.
גם אלו רק מחשבות..
יש יותר שעשוע ושיוויון נפש מהתהליך הזה שקורה מעצמו ברגע הזה והוא חלק ממנו!
מכיר את זה?

 

[lightflake]

זה כמו בחזרה לעתיד, רק להווה

 

[s i s u]

 

[בן טל-שחר]

כן, אני איתך.

המלה "נזנחת" פחות לטעמי.
בעת שמלים אלה נכתבות כאן, השקט נעים ותחושת עצמי ברורה.
החוויה היא של תשומת לב - לא של זניחה.
אני מבין את כוונתך - לעתים אני מוצא את עצמי DROPPING כל מיני מחשבות או אמונות-לרגע, עוזב אותן, נוטש אותן... כן, זה כיף.
להיות מה שאני באמת.
ככל שהאמונה/מחשבה יותר תובענית ומגוחכת כך יותר כיף להשאירה לעצמה.
ולדעת את עצמי.

 

[lightflake]

לדעתי הלא קובעת כלום

יש כאן איזשהו כשל בסיסי ששניכם מפספסים בדיון הנ"ל (כבר נפתחה על כך הודעה חדשה אבל פשוט כאן כל הדוגמאות)
&nbsp
להיות מה שאני באמת
אם זה מה שאתה באמת, מי זה זה שמנסה את זה ? מישהו אחר ? ואם זה מה שאתה באמת אז מה כבר יש לעשות בנדון? או איך אתה באמת יכול שלא להיות מה שאתה באמת? יש כאן איזושהי דואליות נסתרת ... זה רק לדעתי הלא חשובה בכלל כמובן...
&nbsp
ועוד...
תשומת לב זו חוויה ?
עצמי זו תחושה ?
&nbsp
איך שאני מנתח את זה זה מאוד פשוט
זה פשוט אגו שמשחק תפקיד גאוני של ערנות נוכחת
זה נכון שאפשר ככה להתחבר לדברים נעימים בחוויה כמו שלווה ושקט ואפילו בליס
אני אפילו אסתכן ואומר שזה אגו כל כך מתוחכם שהוא למד מאוד להשקיט את עצמו או לוותר על עצמו במידה רבה על מנת לאפשר לכל הנל להתגלות, ובכל זאת אגו זה אגו, הוא עדיין השליט ואצל "אנשים רוחניים" הוא עושה חתיכת תעלול מתוכם ביותר כשהוא נשאר בשליטה בלתי מורגשת (כמעט) לחלוטין...
אבל האם זה מה שאותם אנשים באמת רוצים? להמשיך לישון אבל לחלום על חלום מלא נוכחות וערנות ? כלא ברמת חמישה כוכבים? או שהמטרה הבסיסית הייתה לפרוץ את חומות הכלא הזה? להחלץ מהביצה הזו לחלוטין?
&nbsp
רק אל תגידו לי עכשיו שאין באמת כלא ואין באמת ביצה, כולנו מכירים את התיאוריה, השאלה אם אנחנו חיים את זה או לא, אם לא היה כלא/חלום/ביצה, הרי גם לא היה צורך לדבר על להיות בהווה וכו'...

 

[s i s u]

מוכר. אושו קרא לזה-cunning mind

והוא קאנינג עד שלא. אין לך שום שליטה בזה כמחשבה, למרות התחושה שיש
בדיוק אני קוראת שוב את רמש בלסקר (מתאים לימי גשם..) והוא מציע חקירה:
קח משהו שאתה בטוח במאה אחוז ש-אתה עשית את זה... תראה מה תגלה. תחווה.
(כמובן שאין מי שמגלה או חווה, יש רק מה שקורה. להזכר בזה, מניסיוני, מאוד מקל)

 

[בן טל-שחר]

יתכן, יתכן

סיסו, ממש כמוני, יודעת שאיננו יכולים שלא להיות עצמנו.

ושאיננו יכולים שלא להיות.

ובכל זאת, אנחנו יכולים.

"ועכשיו, צא ולמד".

עבורי המלים כאן הן רק לצרכי תקשורת עם אחרים.

ביני לביני, למעט מאשר בתרגילים ספציפיים (כגון ביומני עבודה מסויימים), אינני משתמש כמעט במלים (גם מחשבות מילוליות הן נדירות אצלי, עד שאני מתחיל לכתוב הודעה ב"תפוז" כמובן).

אלו מלים נחוצות בדממה?

אם באפשרותך להצטרף איתנו לדממה, באמת שאין צורך במלים; ואולי לא היה צורך בהן גם קודם.

 

[בן טל-שחר]

לדעתי הבנתך מתקרבת בכך.

"נכון שאפשר ככה להתחבר לדברים נעימים בחוויה כמו שלווה ושקט ואפילו בליס
אני אפילו אסתכן ואומר שזה אגו כל כך מתוחכם שהוא למד מאוד להשקיט את עצמו או לוותר על עצמו במידה רבה על מנת לאפשר לכל הנל להתגלות"

הבנתך מתקרבת למקום מעניין, לדעתי.
אני אכן מסכים איתך.
אני רק לא קורא לזה אגו.

אני קורא לזה "ממלא מקום הממונה" או "משרת תפקודי" או "רב המשרתים" או בשמות אחרים; אך לרוב, בעצם, אינני מכנה את זה כלל בשם, זה פשוט כאן, מאפשר עכשיו את השקט הזאת, את ההתמסרות הזאת לרגע הזה.

כאשר הערות גוברת, הוא נסוג, נעלם, מפנה את מקומו.
מאפשר לה לתפוש ולמלא את המקום כולו.
הוא צופה מהצד בשקט.
כאשר היא נחלשת הוא עשוי לחזור במידה ובדרך הדרושות כדי להמשיך לאפשר את הנוכחות הזאת.

זוהי מעין תוכנה שנרכשה בהדרגה בהוויה זו.
תוכנת-עזר לנוכחות.
היא מפנה את כל הדרוש, מארגנת את כל הדרוש.
"תוכנה" זו הינה בעצם אוסף של הרגלים פנימיים נכונים, תומכי-נוכחות.

גם לאקהרט טולה יש אחת כזאת, מתקדמת יותר, מן הסתם.
וקרוב לודאי שהוא משתמש בה הרבה פחות, מפני שהוא ער רוב הזמן, מכוח ערותו לבדה.

 

[s i s u]

הצעות למילה אחרת במקום נזנחת- נושרת, נופלת, מתאיינת

אני עכשיו באמצע self inquiry גם של הצורך בשיתוף בפורום. קרייזי ויזדום!

 

[בן טל-שחר]

נזנחת זה נהדר, השתמשי במלים המדוייקות עבורך.

אם כולנו חושבים באופן זהה, מרגישים באופן זהה ופועלים באופן זהה, סביר להניח שאף אחד מאיתנו איננו עצמו. אפילו אנשים מוארים, החווים "עצמי" משותף (האינסוף, נניח), שונים לחלוטין זה מזה ברמת המחשבות, הרגשות, הפעולות, המלים וכו'.

 

[מודטחדש]

אם תתחיל את ההגרה של אהבה

במלים "אהבה היא רגש". התחלת איזשהו תהליך של הגדרה שלה. של הסבר מהי אהבה. נכון, התהליך רחוק מלהגיע לסיפוק מלוא הסחורה.

 

[בן טל-שחר]

נכון.

אם אהבה היא רגש (נניח) אז נוכחות/התבוננות/ערות/וכו' (יש לזה מגוון שמות וכינויים) היא מצב תודעה.

 

[מודטחדש]

תודה.

אז זה כמו שינה? עירנות? חלימה? או שזו התנסות במוחלט. (להערכתי, אין מצבי תודעה אחרים). אם כל התשובות הנכונות, איך לפיך מתנסים במוחלט? מהי הדרך להתנסות ב-"

נוכחות/התבוננות/ערות/וכו'​

"?

 

[בן טל-שחר]

אני מעריך שזה מה שאתה מכנה "התנסות במוחלט".

מדריך יכול לסייע לך להבחין ברובד זה שבך ולהעמיק בו.
ובניסוח אחר: לאפשר לו להתבטא בך/דרכך יותר ויותר.

 

[מודטחדש]

אז כנראה שזה לא המוחלט

כי את ההתנסות במוחלט אתה יכול לחוות בעצמך. אף אחד אחר לא יכול "

להבחין ברובד זה שבך ולהעמיק בו​

". זו התנסות שאינה יכולה לבוא מבחוץ, על ידי מישהו אחר. לא נראה לי שאפשר לאפשר למישהו יכול "

להתבטא בך/דרכך יותר ויותר​

". אז נראה שאנחנו מדברים על שני דברים שונים.

 

[נציב המים]

זה לא מה שנכתב

"מדריך יכול לסייע לך להבחין ברובד זה שבך ולהעמיק בו"
כלומר, המדריך מסייע לך להבחין - הוא מראה לך כיצד להגיע למצב התודעה הזה.
האם התנסית במוחלט לפני שהמדריך שלך לימד אותך להגיע לשם?