תמי סולמית
New member
כמעט שבוע...
ילד קטן בעל תלתלים זהובים, נרדם תוך כדי האזנה לרעש המונוטוני הזה של המטוס, ראשו נוטה הצידה ונח על כתפי.. סימנים קלים של התרגשות החלו לתת בי את אותותם.. הילד התרומם מעט כמרגיש את השינוי שחל בי ובעיניים חולמניות מביט מבעד לחלון הקטנטן.."אנחנו נוחתים"! לאחר נסיעה קצרה למלון והנחת המזוודות, שמנו פעמינו לעבר גשר קארל במרכז פראג, האוויר הקר תופח על פנינו ללא רחם , המעיל , הכפפות וכובע הצמר הם מצרכי חובה בעונה הזו של השנה, נהר הוולטובה החוצה את העיר היפייפיה הזו , שוצף עכשיו במיימיו הקרים וממשיך הלאה בדרכו לגרמניה. בכל פעם שנישא את עינינו ,נראה כנסיה מפוארת או בנין עתיק שכתליו כמו מספרים על שנותיו הרבות..טירות גבוהות , מגדלים ובראשם שעון ושבילים עם אבני מרצפות...קטדרלות, חצרות גדולות , בתים ציוריים וצבעוניים -כל אלה הם הנוף המהווה את העיר. מה שעוד נפלא בתקופה הנפלאה הזו הם עצי האשוח בכל פינת רחוב בכל חנות, בכל שער וכניסה..וכשהאור מתעמעם בשעות בין הערביים ניתן להבחין באלפי מנורות כאלפי כוכבים הפזורים בכל העיר. את המשטרה מזעיקים כשעץ אשוח נפל ברחוב. הפקחים מגיעים כשחשמלית נעצרת ללא סיבה. השלווה שעוטפת את הסביבה מצרפת גם אותנו למחול הזמני הזה.. הילד בעל התלתלים הבלונדיניים מתבונן בעיניים פקוחות לרווחה בעד החלון הקטנטן, כאילו רוצה לשמר את המראות האחרונים בזכרונו זרזיפים של גשם מטשטשים את התמונה הנפלאה שהולכת ומתרחקת... המראנו בדרך חזרה.... על אוסטריה ...בפעם הבאה...
ילד קטן בעל תלתלים זהובים, נרדם תוך כדי האזנה לרעש המונוטוני הזה של המטוס, ראשו נוטה הצידה ונח על כתפי.. סימנים קלים של התרגשות החלו לתת בי את אותותם.. הילד התרומם מעט כמרגיש את השינוי שחל בי ובעיניים חולמניות מביט מבעד לחלון הקטנטן.."אנחנו נוחתים"! לאחר נסיעה קצרה למלון והנחת המזוודות, שמנו פעמינו לעבר גשר קארל במרכז פראג, האוויר הקר תופח על פנינו ללא רחם , המעיל , הכפפות וכובע הצמר הם מצרכי חובה בעונה הזו של השנה, נהר הוולטובה החוצה את העיר היפייפיה הזו , שוצף עכשיו במיימיו הקרים וממשיך הלאה בדרכו לגרמניה. בכל פעם שנישא את עינינו ,נראה כנסיה מפוארת או בנין עתיק שכתליו כמו מספרים על שנותיו הרבות..טירות גבוהות , מגדלים ובראשם שעון ושבילים עם אבני מרצפות...קטדרלות, חצרות גדולות , בתים ציוריים וצבעוניים -כל אלה הם הנוף המהווה את העיר. מה שעוד נפלא בתקופה הנפלאה הזו הם עצי האשוח בכל פינת רחוב בכל חנות, בכל שער וכניסה..וכשהאור מתעמעם בשעות בין הערביים ניתן להבחין באלפי מנורות כאלפי כוכבים הפזורים בכל העיר. את המשטרה מזעיקים כשעץ אשוח נפל ברחוב. הפקחים מגיעים כשחשמלית נעצרת ללא סיבה. השלווה שעוטפת את הסביבה מצרפת גם אותנו למחול הזמני הזה.. הילד בעל התלתלים הבלונדיניים מתבונן בעיניים פקוחות לרווחה בעד החלון הקטנטן, כאילו רוצה לשמר את המראות האחרונים בזכרונו זרזיפים של גשם מטשטשים את התמונה הנפלאה שהולכת ומתרחקת... המראנו בדרך חזרה.... על אוסטריה ...בפעם הבאה...
