לאונרדו יודע
New member
כמעט רותח
כמעט רותח היא תמיד ידעה שיום אחד זה הולך להיגמר. הוא יתקשר אליה באיזה שעה שבדרך-כלל הוא לא מתקשר. או שיותר גרוע, הוא יפסיק להתקשר בכלל. היא תחכה ותחכה. ואז, כשהיא כבר לא תוכל לעמוד בזה יותר ותרגיש שהיא עומדת להתפוצץ, היא תתקשר אליו. הוא יענה רק אחרי חמישה צלצולים. כאילו כדי להרגיז אותה, שתחכה קצת על הקו. היא תגיד "היי", כי לא יהיה לה שום דבר אחר להגיד. גם הוא יגיד "היי", למרות שיש לו הרבה מה להגיד והוא לא מסוגל. לא אחרי כל-כך הרבה זמן. אולי היא לא רואה את זה עכשיו, אבל גם לו יש לב. והוא שבור עכשיו. כי הוא מבין שאותה הוא כבר לא יאהב יותר. שאולי הוא מסוגל לאהוב רק את עצמו. לא, זה לא נכון – יגידו לו החברים שלו. זה פשוט לא זה. משהו אחר יגיע. אתה תראה. יהיה בסדר. איך יהיה בסדר? כבר ראיתי את עצמי מתחתן איתה. אמא שלי ראתה אותי מתחתן איתה. סופסוף פגשתי מישהי שהיא הכל בשבילי, רציתי אותה, ורק אותה, כל הזמן. ושיהיה לה טוב, והיו לי תוכניות בשבילנו. ואז אתה הגעת. מה אני אעשה איתך? למה אתה ישן במיטה שלי כבר כמה ימים? למה אני לא זורק אותך מפה יחד עם הבלאגן שעשית לי בחיים? אני אבוא אליך ואלחש לך באוזן- ליאור, אני מצטער, זה לא בשבילי. לא, אני לא אהיה מסוגל לעשות את זה. מה שאני באמת אגיד זה "רוצה קפה?". הוא ישאל אותי אם אני רוצה קפה בלחישה. סופסוף אני פוגש מישהו מושלם, וברור שהוא חייב להיות סטרייט. למה אני תמיד נכנס לכל הדברים האלה? למה תמיד אני הולך עם אלה שלא יכולים לתת לי את מה שאני באמת רוצה? אולי אני לא באמת רוצה את זה. כי אם זה יקרה, אם יהיה לי משהו אמיתי, זה יהיה מפחיד. אני אצטרך אולי לגור איתו. ולשאול מה שלומו, ואיך הוא מרגיש. והוא יהיה חלק מהחיים שלי. חלק גדול. ומה יקרה לכל החברים שלי? אני אראה אותם פחות? אני מקווה שלא. והם יסתדרו איתו? וההורים שלי, מה אני אעשה איתם ועם הדיעות שלהם? אני מיואש. מרים את הראש ורואה אותו מכין לי קפה. ככה קונים אותך בקלות, הא.. עם טיפה חלב ופעמיים סוכר. למרות שאתה בכלל אוהב כפית וחצי.
כמעט רותח היא תמיד ידעה שיום אחד זה הולך להיגמר. הוא יתקשר אליה באיזה שעה שבדרך-כלל הוא לא מתקשר. או שיותר גרוע, הוא יפסיק להתקשר בכלל. היא תחכה ותחכה. ואז, כשהיא כבר לא תוכל לעמוד בזה יותר ותרגיש שהיא עומדת להתפוצץ, היא תתקשר אליו. הוא יענה רק אחרי חמישה צלצולים. כאילו כדי להרגיז אותה, שתחכה קצת על הקו. היא תגיד "היי", כי לא יהיה לה שום דבר אחר להגיד. גם הוא יגיד "היי", למרות שיש לו הרבה מה להגיד והוא לא מסוגל. לא אחרי כל-כך הרבה זמן. אולי היא לא רואה את זה עכשיו, אבל גם לו יש לב. והוא שבור עכשיו. כי הוא מבין שאותה הוא כבר לא יאהב יותר. שאולי הוא מסוגל לאהוב רק את עצמו. לא, זה לא נכון – יגידו לו החברים שלו. זה פשוט לא זה. משהו אחר יגיע. אתה תראה. יהיה בסדר. איך יהיה בסדר? כבר ראיתי את עצמי מתחתן איתה. אמא שלי ראתה אותי מתחתן איתה. סופסוף פגשתי מישהי שהיא הכל בשבילי, רציתי אותה, ורק אותה, כל הזמן. ושיהיה לה טוב, והיו לי תוכניות בשבילנו. ואז אתה הגעת. מה אני אעשה איתך? למה אתה ישן במיטה שלי כבר כמה ימים? למה אני לא זורק אותך מפה יחד עם הבלאגן שעשית לי בחיים? אני אבוא אליך ואלחש לך באוזן- ליאור, אני מצטער, זה לא בשבילי. לא, אני לא אהיה מסוגל לעשות את זה. מה שאני באמת אגיד זה "רוצה קפה?". הוא ישאל אותי אם אני רוצה קפה בלחישה. סופסוף אני פוגש מישהו מושלם, וברור שהוא חייב להיות סטרייט. למה אני תמיד נכנס לכל הדברים האלה? למה תמיד אני הולך עם אלה שלא יכולים לתת לי את מה שאני באמת רוצה? אולי אני לא באמת רוצה את זה. כי אם זה יקרה, אם יהיה לי משהו אמיתי, זה יהיה מפחיד. אני אצטרך אולי לגור איתו. ולשאול מה שלומו, ואיך הוא מרגיש. והוא יהיה חלק מהחיים שלי. חלק גדול. ומה יקרה לכל החברים שלי? אני אראה אותם פחות? אני מקווה שלא. והם יסתדרו איתו? וההורים שלי, מה אני אעשה איתם ועם הדיעות שלהם? אני מיואש. מרים את הראש ורואה אותו מכין לי קפה. ככה קונים אותך בקלות, הא.. עם טיפה חלב ופעמיים סוכר. למרות שאתה בכלל אוהב כפית וחצי.
