כמעט רבע לאחת

מלודי6

New member
כמעט רבע לאחת

12:44 אני נעמדת ליד מכוניתי סמוך לדירתי. אדם בעל שנות גיל מרובות מתקרב אליי, ואני תוהה להתקרבותו. הוא לא מחפש נדבות ושואל לנוכח השעה, ובין כה וכה מדבר בשפה שטרם הצלחתי לזהותה. אני עונה לו, אך הוא אינו מבין. שואל שוב, ואני מראה לו את השעה על צג הטלפון, אולי כך יבין אותו האיש, אך לא, הוא עדיין ממלמל בשפת אימו ואיננו מבין, ואני לעצמי, מנסה למצוא דרך להעביר לו את המסר. פתאום אני נזכרת, הרי לקחתי עימי ספרים וכן חומרי כתיבה. מוציאה את הדפדפת, שבתחילתה מופיעים קטעי הסברים בנושאי הקורס בו אני לומדת, וכותבת בעט אדום בכתב ענקי 12:45. אז הוא מהנהן בראשו, מחייך, כאילו מאשר שזאת אכן השעה, כותב על מכוניתי במעיין כתיבה נעלמה את השעה הנוכחית, ושוב חוזר על השעה, בשפתו היא. ממשיך ללכת ומועד. אני זורקת הצידה את חומרי הלימוד, את התיק וישר קופצת לכיוונו. מושיטה יד, ונראה שהיד לא מספיקה, מושיטה יד נוספת, שתי ידיים אוחזות בידיו, מנסה לעזור לו להתרומם, כמה קשה הדבר, אין בידיי כוחות גופניים רבים לצורך הרמה, אך אני ממשיכה. בסוף, הוא התרומם, והדבר היחידי שיצא לי מהפה "הנה, הצלחנו". והשעה נשארה כשהייתה, בנוסח תזכורת בין דפי הלימוד שלי.... 12:45. שבת שלום לכולם :)
 

ציפי81

New member
יישר כוחך מלודי

מעניין מה היה שם בדיוק... רק לדמיין אותך סוחבת מישהו מעלה לי חיוך על הפנים
 

סומבודי

New member
ללא מחיצות שפה,

ללא פערי גיל, הזמן מאחד את כולנו. לאחדים פועם בקצב מהיר, לאחרים משתרך ביאט, אך לכולם חולף. נהפוך רגע סתמי לרגע של יצירה, שעת עצב לשעת תקוה, ונזמר במרוצת החיים.
 
למעלה