כמעט מתאהבת.

[טורטיתת]

כמעט מתאהבת.

כמעט מתאהבת, כמעט מגיעה
כמעט מעיזה ונרתעת
כמעט מתקרבת, כמעט מציעה
כמעט - אבל לא נכנעת.

תמיד אני שתיים, כמו חושך ואור
תמיד אני שתיים ביחד
האש והמים, החום והקור
האומץ אל מול הפחד.

אתה או לא אתה
אני או לא אני
מה יבקש הצל אשר ניצב בפתח
האם מחסה לדל
פת לחם לעני
או אור האהבה יאיר עלינו פתע.

עומדת בדלת שקטה וגאה
יפה נכונה ורוגעת
לפתע שואלת אם זו השעה
הזמן, המקום, הצעד.


מעבר לדלת הזו הסגורה
הכל כה שקט ובטוח
אני רק נקרעת בין חום המנורה
לקור חירותה של הרוח.

* יורם טהרלב "כמעט מתאהבת"

|

 

[כלעוד]

תודה טורתיתת, נגע בי

דווקא בעיקר הדימוי, הפשוט אולי , של:

"אני רק נקרעת בין חום המנורה
לקור חירותה של הרוח".

זה מרגיש לי כלכך נכון ואמיתי. הלילות הקרים, הבודדים, כאילו רק את והרוח השורקת זו הפיזית... וזו הרוחנית. ויש בזה כלכך הרבה חופש. משהוא כלכך פרוע, פראי , כמובן לא אגיד מאושר - אך עוצמתי ביותר.
לעומת החום של בית שמחכה, של אור - שהאמת כבר כמעט שכחתי. ויש לי ממנו רק דוגמיות לא מספקות.
ודרך אגב במיסטיקה לעיתים מנורה-עששית מסמלת: אישה, רעיה.