ריקי זו אני
Well-known member
נסו לדמיין לעצמכם שאתן מתגוררות בבית או משהו בין בית לצריף...
או קרוב יותר לצריף מאשר בית שמרוחק מכביש ראשי 2.5 ק"מ דרך עפר
ואותו כביש ראשי (באמת) הוא בשום מקום על באמת... לא ימינה ולא שמאלה...
ותתארו לעצמכם את עצמכם מקבלים בסיטואציה הזו את הבת שלכם כבר עגולה מאוד...
ואת בעלה (חמוד לאללה)... שמסביריך לך למה הם בעצם לא יכולים לחיות בבית שרכשו...
אם מעט עזרה מצידך... באיזה התנחלות לא קטנה בשומרון... והם למעשה חשבו בינם לבין
עצמם שזה יהיה נהדר ש...
כן... לא נהיה לבד... ובכלל.
ומי אני שאומר שהיו אלה דברי הבל חס ושלום וחס... והנה יש לנו שכנים.ולשכנים נולדת בת בכורה...
שהיא כאמור גם נכדה בכורה מצד האמא אבבבבל... היא גם בת בכורה - מצד הסבתא והסבא מצד האבא...
אז קצת מאמץ אינטלקטואלי... לראת בדמיון מודרך כיצד זו התינוקת לאט לאט מתקשרת
לסבתוש... שלה וכיצד הסבתוש תופסת יותר ויותר דקות נכדה...
שלא זו בלבד שבתי בכורתי שתחיה היתה בזמנו סטודנטית נצחית... היא דתיה והיא עוד לא סיימה לארגן את חיה וחיי בעלה
לאחר שבאה הראשונה... והיא הבת מתעגלת בשנית (כמו אמא שלה - ממש)...
אז כן, נולדה לבת שלי גברת מכנרת... עצמאית לגמרי... פירחחית של מרחבי מדבר...
שכלתנית ברמות על וחריפה שנונת ידה בכל... ממש בכל - יד ימין של סבא... ממש
ומגיל 0.
וכך הקשרים נרקמו ופשוט הסבתוש והנכדתוש היו לחברות הכי טובות שבעולם...
עברו 13 שנים מאושרות... הילדה היפה הזו מתפתחת ונעשה לנערה... ושיער ראשה גולש...
והיא נראית כמו פצצת עולם. נכון שומרת ומקפידה קלה כחומורה בהשגחת הוריה... אבל אין...
אין.
לפני יותר משנה... באתי לבתי ולנכדתי הבכורות בהצעה שלא ניתן לסרב לה...
נעשה כל אחת וכל אחד מהמשפחה שיחפוץ (מגיל בת מצוה ומעלה) קעקוע
באזור בגוף שנחליט... אחד למען כולם וכולם למען אחד. אמרו לי השתיים 'סבתא התחרפנת'
ובעלי שיחיה אמר לי שאיבדתי 'את זה'... ובכלל דתיות לא מקעקעות את עצמן... וגם אני לא...
אבל חשבתי... ש... נעזוב את זה...
נכדתי שתחיה לנצח נצחים... הפסיקה את לימודיה המוסדרים בבית הספר מאז פרוץ הקורונה...
למעשה. מה שלא אומר שהיא תסיים את לימודיה התיכוניים הרבה לפני בני גילה וובמצויינות
יתרה... !!!
מאחר והיא יודעת בדיוק מה היא תעשה כשתהיה גדולה... והיא קושרת זאת לשיתוף האקדמיה והשירות בצה"ל...
הרי שהעניין במשפחה שלנו התקבל בשקט יחסי... ורק סבתוש אמרה משהו מקומם... והילדה
לומדת בבית... וזה נפלא לראות כיצד זה מתנהל...
והנה (לעניין) ביום ו' בעודי עסוקה עד מעל לראש לארגן את ארוחת השבת...
ונכדתי הבכורה יושבה על כסאה בביתה מול המחשב ולומדת בשקיקה...
לא ראיתי... וזו לא ניסת להפריז בתנועות כדי שאביט לה על האף... מה שראיתי
ממש... אבל ממש רק ביום שבת... כשישבנו על סיר החמין או הטשולנט... לחסלו...
עד לתחתית או אז... אני מביטה ונעלבת... נעלבת וכמעט בוכה...
מעגיל באף לנכדתי בכורתי... נשמתי... - כמעט ממש נעלבתי...
או קרוב יותר לצריף מאשר בית שמרוחק מכביש ראשי 2.5 ק"מ דרך עפר
ואותו כביש ראשי (באמת) הוא בשום מקום על באמת... לא ימינה ולא שמאלה...
ותתארו לעצמכם את עצמכם מקבלים בסיטואציה הזו את הבת שלכם כבר עגולה מאוד...
ואת בעלה (חמוד לאללה)... שמסביריך לך למה הם בעצם לא יכולים לחיות בבית שרכשו...
אם מעט עזרה מצידך... באיזה התנחלות לא קטנה בשומרון... והם למעשה חשבו בינם לבין
עצמם שזה יהיה נהדר ש...
כן... לא נהיה לבד... ובכלל.
ומי אני שאומר שהיו אלה דברי הבל חס ושלום וחס... והנה יש לנו שכנים.ולשכנים נולדת בת בכורה...
שהיא כאמור גם נכדה בכורה מצד האמא אבבבבל... היא גם בת בכורה - מצד הסבתא והסבא מצד האבא...
אז קצת מאמץ אינטלקטואלי... לראת בדמיון מודרך כיצד זו התינוקת לאט לאט מתקשרת
לסבתוש... שלה וכיצד הסבתוש תופסת יותר ויותר דקות נכדה...
שלא זו בלבד שבתי בכורתי שתחיה היתה בזמנו סטודנטית נצחית... היא דתיה והיא עוד לא סיימה לארגן את חיה וחיי בעלה
לאחר שבאה הראשונה... והיא הבת מתעגלת בשנית (כמו אמא שלה - ממש)...
אז כן, נולדה לבת שלי גברת מכנרת... עצמאית לגמרי... פירחחית של מרחבי מדבר...
שכלתנית ברמות על וחריפה שנונת ידה בכל... ממש בכל - יד ימין של סבא... ממש
ומגיל 0.
וכך הקשרים נרקמו ופשוט הסבתוש והנכדתוש היו לחברות הכי טובות שבעולם...
עברו 13 שנים מאושרות... הילדה היפה הזו מתפתחת ונעשה לנערה... ושיער ראשה גולש...
והיא נראית כמו פצצת עולם. נכון שומרת ומקפידה קלה כחומורה בהשגחת הוריה... אבל אין...
אין.
לפני יותר משנה... באתי לבתי ולנכדתי הבכורות בהצעה שלא ניתן לסרב לה...
נעשה כל אחת וכל אחד מהמשפחה שיחפוץ (מגיל בת מצוה ומעלה) קעקוע
באזור בגוף שנחליט... אחד למען כולם וכולם למען אחד. אמרו לי השתיים 'סבתא התחרפנת'
ובעלי שיחיה אמר לי שאיבדתי 'את זה'... ובכלל דתיות לא מקעקעות את עצמן... וגם אני לא...
אבל חשבתי... ש... נעזוב את זה...
נכדתי שתחיה לנצח נצחים... הפסיקה את לימודיה המוסדרים בבית הספר מאז פרוץ הקורונה...
למעשה. מה שלא אומר שהיא תסיים את לימודיה התיכוניים הרבה לפני בני גילה וובמצויינות
יתרה... !!!
מאחר והיא יודעת בדיוק מה היא תעשה כשתהיה גדולה... והיא קושרת זאת לשיתוף האקדמיה והשירות בצה"ל...
הרי שהעניין במשפחה שלנו התקבל בשקט יחסי... ורק סבתוש אמרה משהו מקומם... והילדה
לומדת בבית... וזה נפלא לראות כיצד זה מתנהל...
והנה (לעניין) ביום ו' בעודי עסוקה עד מעל לראש לארגן את ארוחת השבת...
ונכדתי הבכורה יושבה על כסאה בביתה מול המחשב ולומדת בשקיקה...
לא ראיתי... וזו לא ניסת להפריז בתנועות כדי שאביט לה על האף... מה שראיתי
ממש... אבל ממש רק ביום שבת... כשישבנו על סיר החמין או הטשולנט... לחסלו...
עד לתחתית או אז... אני מביטה ונעלבת... נעלבת וכמעט בוכה...
מעגיל באף לנכדתי בכורתי... נשמתי... - כמעט ממש נעלבתי...