כמעט ו... ../images/Emo46.gif
טוב אז ההודעה הקרובה באה לשחרר המון לחצים וויברציות שיושבות לי, סליחה אם היא תהיה מבולגנת, אני יותר מדי נסער... אז הנה הגיע הכמעט ו"נשחט" ע"י פחית הראשון שלי.. זה היה מאד קרוב, בזכות אינסטינקטים טובים נחלצתי, אבל בזכות המון המון מזל אני יושב כאן עכשיו... מעשה שהיה (ממש לפני כמה דקות, רחוב אחד לפני הכניסה לבית שלי) כך היה: אני חוזר לי להנאתי מהים, ללא אמצעי מיגון בכלל (סליחה, אני יודע שזה לא בסדר, ואין אבל) כמובן שעם קסדה - יש חוק - כפכפים Tשירט ובגד ים, ונוסע מאד רגוע ולאט. אפילו לא נדחף בין מכוניות. עומד לי ככול הפחיות. אני לא ממהר, ואני לא ממוגן אז ה=לפחות נסיעה זהירה שבעתיים. רגע לפני ההגעה לרחוב שלי , יש הצטלבות עם צומת בעייתית. אני בעל הזכות קדימה, ולרכבים שרוצים לחצות יש עליה די תלולה קטנה, ובסיומה עצור. זה מקום שהרבה טסטרים אוהבים לקחת את הנבחנים - זינוק בעליה ועצור. צומת מטומטמת לכל הדעות. אין שדה ראיה והאוטו צריך לגלוש פעמיים. אני יודע שהצומת בעיתית ואני רואה אישה ברכב ישן. מצוין. זיהיתי אותה. האטתי עוד (אני על פחות מ40 קמ"ש) אני רואה שהיא רואה אותי ומסתכלת לי בעיניים. עדיין אני נזהר. מתקרב אליה לאט (כמובן לא זוחל, 40 ברחוב פנימי זה מהירות סבירה). היא ביצעה את העצור הראשון על הקו. אני מתקרב, היא מתחילה לגלוש לכיוון הכביש לטווח שדה הראיה. העיניים שלנו אחד בשני, כך שאין מצב שהיא לא רואה אותי. מה גם שאני לא רוכב על טוסטוס, יש לי CBR600 כחול גדול ובוהק, אז לפספס היא לא פספסה. 2 מטר לפניה, פתאום הבחורה לוחצת על הדוושה ויוצאת ! בוווווווום ! אלוהים יודע איך עשיתי את זה, מכת גז וחיתוך משמאל שלה. כמובן שהיא נעמדה באמצע הנתיב. הלב שוב פועם לי עכשיו כשאני כותב את זה. אם הייתי בולם, הייתי נכנס ישר בה בדלת. מרחק הבלימה לא היה מספק. לעבור מאחוריה יכולתי גם, אבל לקחתי בחשבון שאולי היא תבלום באמצע ואז אני בווום בזנב שלה. האוטו היה ארוך. האינסטינקט אמר לי מכת גז ולברוח לפניה. אם היה מגיע רכב ממול, הייתי מקווה להשתחל. בפועל - באמת היא עצרה, ובאמת הצלחתי לעבור לפניה, אבל להשתחל לא כל כך הצלחתי וגלשתי ממש למרכז הנתיב הנגדי. כאן המזל האיר לי פנים ולא בא שום רכב ממול. ירדתי אליה. עם הקסדה על הראש, בלי לחשוב פעמיים - מסדיר נשימה ודופק .. ישר היא אומר מצטערת, קפץ לי הקלאטש.הדם עולה... אני אומר לה : מה קלאטש? ראית אותי - למה נסעת? היא עונה : לא יודעת.. (פניה נראו מבועתות...) אני צועק עליה מה לא יודעת? את נורמלית? ואם הייתי נמרח פה עכשיו? היא אומרת : בחורציק, אני מצטערת . אני עונה לה : איזה בחורציק ואיזה נעלים את ראית נכון ? ל-מ-ה ל-א ע-צ-ר-ת? מה עבר לך בראש??? היא עונה, בבקשה כואבת לי הבטן... אני מצטערת.. אני לא יודע מה קרה לי , באמת שנבהלתי כנראה יותר ממנה, ופשוט שטפתי אותה בצרחות שם בצומת. " כואבת לך הבטן שבי בבית אל תנהגי.. " בנס, בנס אני מדבר איתך כאן..." רציתי לשבור לה משהו... לא יודע.. אנשים התחילו להתקהל ואז כבר נרגעתי.. איכשהו.. נכנסתי הביתה, שטפתי פנים - הידיים רעדו לי , ועכשיו סיימתי לספר את הסיפור הזה כאן... מה עושים עם כאלה אנשים תגידו לי? היו לי כבר כמה מקרים של להתחמק, או לבלום בפתאומיות, או הכוכבים של העיר שמאותתים ימינה ופונים שמאלה, או אלו שפותחים דלת, היו לי המון כאלה - אבל את כל אלו צפיתי , והתכוננתי . היום , זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי את הרעד בגוף של עוד רגע אני על הרצפה, שהלשון כמעט נבלעת, והשיער סומר, והזעה הקרה מגיעה אח"כ. מודה נבהלתי. נבהלתי לא פחות ממנה. אם זה לא היה ליד הבית שלי , אני כמעט בטוח, שהייתי מוציא לה את המפתחח מהסוויטש וזורק אותו קיבינמט לשיחים - שתבין - לא לנהוג כשאת לא כשירה ! ! יאללה נלך לעשות מקלחת אחרי הים.. תשמרו על עצמכם שם בחוץ ! אורי
טוב אז ההודעה הקרובה באה לשחרר המון לחצים וויברציות שיושבות לי, סליחה אם היא תהיה מבולגנת, אני יותר מדי נסער... אז הנה הגיע הכמעט ו"נשחט" ע"י פחית הראשון שלי.. זה היה מאד קרוב, בזכות אינסטינקטים טובים נחלצתי, אבל בזכות המון המון מזל אני יושב כאן עכשיו... מעשה שהיה (ממש לפני כמה דקות, רחוב אחד לפני הכניסה לבית שלי) כך היה: אני חוזר לי להנאתי מהים, ללא אמצעי מיגון בכלל (סליחה, אני יודע שזה לא בסדר, ואין אבל) כמובן שעם קסדה - יש חוק - כפכפים Tשירט ובגד ים, ונוסע מאד רגוע ולאט. אפילו לא נדחף בין מכוניות. עומד לי ככול הפחיות. אני לא ממהר, ואני לא ממוגן אז ה=לפחות נסיעה זהירה שבעתיים. רגע לפני ההגעה לרחוב שלי , יש הצטלבות עם צומת בעייתית. אני בעל הזכות קדימה, ולרכבים שרוצים לחצות יש עליה די תלולה קטנה, ובסיומה עצור. זה מקום שהרבה טסטרים אוהבים לקחת את הנבחנים - זינוק בעליה ועצור. צומת מטומטמת לכל הדעות. אין שדה ראיה והאוטו צריך לגלוש פעמיים. אני יודע שהצומת בעיתית ואני רואה אישה ברכב ישן. מצוין. זיהיתי אותה. האטתי עוד (אני על פחות מ40 קמ"ש) אני רואה שהיא רואה אותי ומסתכלת לי בעיניים. עדיין אני נזהר. מתקרב אליה לאט (כמובן לא זוחל, 40 ברחוב פנימי זה מהירות סבירה). היא ביצעה את העצור הראשון על הקו. אני מתקרב, היא מתחילה לגלוש לכיוון הכביש לטווח שדה הראיה. העיניים שלנו אחד בשני, כך שאין מצב שהיא לא רואה אותי. מה גם שאני לא רוכב על טוסטוס, יש לי CBR600 כחול גדול ובוהק, אז לפספס היא לא פספסה. 2 מטר לפניה, פתאום הבחורה לוחצת על הדוושה ויוצאת ! בוווווווום ! אלוהים יודע איך עשיתי את זה, מכת גז וחיתוך משמאל שלה. כמובן שהיא נעמדה באמצע הנתיב. הלב שוב פועם לי עכשיו כשאני כותב את זה. אם הייתי בולם, הייתי נכנס ישר בה בדלת. מרחק הבלימה לא היה מספק. לעבור מאחוריה יכולתי גם, אבל לקחתי בחשבון שאולי היא תבלום באמצע ואז אני בווום בזנב שלה. האוטו היה ארוך. האינסטינקט אמר לי מכת גז ולברוח לפניה. אם היה מגיע רכב ממול, הייתי מקווה להשתחל. בפועל - באמת היא עצרה, ובאמת הצלחתי לעבור לפניה, אבל להשתחל לא כל כך הצלחתי וגלשתי ממש למרכז הנתיב הנגדי. כאן המזל האיר לי פנים ולא בא שום רכב ממול. ירדתי אליה. עם הקסדה על הראש, בלי לחשוב פעמיים - מסדיר נשימה ודופק .. ישר היא אומר מצטערת, קפץ לי הקלאטש.הדם עולה... אני אומר לה : מה קלאטש? ראית אותי - למה נסעת? היא עונה : לא יודעת.. (פניה נראו מבועתות...) אני צועק עליה מה לא יודעת? את נורמלית? ואם הייתי נמרח פה עכשיו? היא אומרת : בחורציק, אני מצטערת . אני עונה לה : איזה בחורציק ואיזה נעלים את ראית נכון ? ל-מ-ה ל-א ע-צ-ר-ת? מה עבר לך בראש??? היא עונה, בבקשה כואבת לי הבטן... אני מצטערת.. אני לא יודע מה קרה לי , באמת שנבהלתי כנראה יותר ממנה, ופשוט שטפתי אותה בצרחות שם בצומת. " כואבת לך הבטן שבי בבית אל תנהגי.. " בנס, בנס אני מדבר איתך כאן..." רציתי לשבור לה משהו... לא יודע.. אנשים התחילו להתקהל ואז כבר נרגעתי.. איכשהו.. נכנסתי הביתה, שטפתי פנים - הידיים רעדו לי , ועכשיו סיימתי לספר את הסיפור הזה כאן... מה עושים עם כאלה אנשים תגידו לי? היו לי כבר כמה מקרים של להתחמק, או לבלום בפתאומיות, או הכוכבים של העיר שמאותתים ימינה ופונים שמאלה, או אלו שפותחים דלת, היו לי המון כאלה - אבל את כל אלו צפיתי , והתכוננתי . היום , זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי את הרעד בגוף של עוד רגע אני על הרצפה, שהלשון כמעט נבלעת, והשיער סומר, והזעה הקרה מגיעה אח"כ. מודה נבהלתי. נבהלתי לא פחות ממנה. אם זה לא היה ליד הבית שלי , אני כמעט בטוח, שהייתי מוציא לה את המפתחח מהסוויטש וזורק אותו קיבינמט לשיחים - שתבין - לא לנהוג כשאת לא כשירה ! ! יאללה נלך לעשות מקלחת אחרי הים.. תשמרו על עצמכם שם בחוץ ! אורי
