כמעט אסון היה פה!!!!!!1
אז ככה. קמתי לאיטי והתקשקשתי ברשת. הייתי אמורה ללכת לבית הכנסת לבר מצווה ומשם לחגוג את הבר מצווה באולם. (לא בשלתי להיום אוכל, כי ידעתי שאין צורך, אני חוזרת ב3-4 שבעה). בדיוק אני אומרת לעצמי "יאללה, תתקלחי ותתלבשי ותוציאי את הכלבים ותגיעי לשם(קצת באיחור אבל לא נורא) "ואני שומעת רעש של מהשהו נופל.הולכת לחפש מאיפה הרעש. במטבח אני רואה שהיפילו מהשהו. ואז - חשכו עיני!!!!!!!! יש לנו חלון גדול במזווה. מאז שליידי נפלה משם (ארבע קומות) לביטון ונפצעה קשה(היא שרדה והיא בסדר חוץ משן שבורה שנשארה לצנחנית כמזכרת) החלון סגור. משאירים רק פתח של שני סנטימטר לאיוורור. החלון כבד וגדול וגם לי קשה לפתוח אותו. החלון היה פתוח לרווחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ליבי פספס פעימה והסתכלתי למטה. לא ראיתי כלום אבל שמעתי חתול צורח. אני עוד בפיג'מה. בשניות התלבשתי וטסתי למטה. מצאתי את פורקי שלי(מכוערת עם פנימיות יפה) צורחת ומדממת מהאף והפה. תוד רגע שעה היינו אצל הווט. מסתבר שהיא שברה את החייך. עשינו צילומים. היא קבלה שני סוגים של זריקות נגד כאבים וגם אנטיביוטיקה. היא צריכה שבועיים אנטיביוטיקה למניעת זיהום. אסור לאכול אוכל מוצק. רק מרק. יש רשימה של דברים שאני אמורה לשים אליהם לב. בין היתר, אי אפשר ללכת עכשו לבר מצווה( אוכל סנדוויצים במקום) כי פורקי צריכה השגחה במשך שמונת השעות הקרובות. יש סיכון להתפתחות בצקת במוח(זעזוע מוח, פגיעה מוחית) ולכן היא צריכה השגחה. שיסתכלו עליה. אי אפשר להשאיר אותה במנוחה וללכת. כשהגעתי הביתה, בדקתי שוב שחלון סגור(לא סנטימטר - מי צריך אוויר?) ועשיתי "ספירת מלאי. כולם פה. הלב שלי עוד לא נרגע. ייקח לי כמה שעות. עכשו אלך להכין לי כוס קפה ולהתקלח כמו שרציתי.
אז ככה. קמתי לאיטי והתקשקשתי ברשת. הייתי אמורה ללכת לבית הכנסת לבר מצווה ומשם לחגוג את הבר מצווה באולם. (לא בשלתי להיום אוכל, כי ידעתי שאין צורך, אני חוזרת ב3-4 שבעה). בדיוק אני אומרת לעצמי "יאללה, תתקלחי ותתלבשי ותוציאי את הכלבים ותגיעי לשם(קצת באיחור אבל לא נורא) "ואני שומעת רעש של מהשהו נופל.הולכת לחפש מאיפה הרעש. במטבח אני רואה שהיפילו מהשהו. ואז - חשכו עיני!!!!!!!! יש לנו חלון גדול במזווה. מאז שליידי נפלה משם (ארבע קומות) לביטון ונפצעה קשה(היא שרדה והיא בסדר חוץ משן שבורה שנשארה לצנחנית כמזכרת) החלון סגור. משאירים רק פתח של שני סנטימטר לאיוורור. החלון כבד וגדול וגם לי קשה לפתוח אותו. החלון היה פתוח לרווחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ליבי פספס פעימה והסתכלתי למטה. לא ראיתי כלום אבל שמעתי חתול צורח. אני עוד בפיג'מה. בשניות התלבשתי וטסתי למטה. מצאתי את פורקי שלי(מכוערת עם פנימיות יפה) צורחת ומדממת מהאף והפה. תוד רגע שעה היינו אצל הווט. מסתבר שהיא שברה את החייך. עשינו צילומים. היא קבלה שני סוגים של זריקות נגד כאבים וגם אנטיביוטיקה. היא צריכה שבועיים אנטיביוטיקה למניעת זיהום. אסור לאכול אוכל מוצק. רק מרק. יש רשימה של דברים שאני אמורה לשים אליהם לב. בין היתר, אי אפשר ללכת עכשו לבר מצווה( אוכל סנדוויצים במקום) כי פורקי צריכה השגחה במשך שמונת השעות הקרובות. יש סיכון להתפתחות בצקת במוח(זעזוע מוח, פגיעה מוחית) ולכן היא צריכה השגחה. שיסתכלו עליה. אי אפשר להשאיר אותה במנוחה וללכת. כשהגעתי הביתה, בדקתי שוב שחלון סגור(לא סנטימטר - מי צריך אוויר?) ועשיתי "ספירת מלאי. כולם פה. הלב שלי עוד לא נרגע. ייקח לי כמה שעות. עכשו אלך להכין לי כוס קפה ולהתקלח כמו שרציתי.