כמממהההה נשמה

[fun maker]

כמממהההה נשמה

ואי ואי איזה הופעה רק לא הבנתי למה הוא מנגן בגיטרה העירקית, זאתי עם הפסים. אבל נשמעת אחלה למרות שהיא שמנה ועגלגלה. עמיר, יהללוך מלאכים שאפו

 

[ו ר ד ב]

אני רק מנחשת

שזה הבנאדם שצעק כל ההופעה , אני אישית נקרעתי עליו , כזה מתוק בלי בושה שיבח את עמיר בלי הפסקה

 

[ספיר 2]

ואיי איזה כיף לכם

חבל שלא באתי.. אבל מה לעשות? אני כולה בת 15! אין לי רישיון. ואין לי איך לבוא.. במוניות אין צ'אנס..!

ואיי איילת מותק שלי שיחקת אותה איזה מוכשרת את... גאלה מאמי כל הכבוד לך שאת אומרת את האמת ולא אומרת כמו כולם "היה כיף, מהממם.." וכל זה.. טוב שאת אומרת את האמת, אפילו אם באמת לא היה משהו. למרות שלטעמי לעמיר לא קיים בכלל המושג הזה הופעה לא מוצלחת. אני הייתי רק ב 2 הופעות שלו בצוותא של הסיבוב ניצחת איתי הכל, היה מדהים, כל הופעה הייתה יותר יפה מהשנייה. טוב בכל אופן אני ממש ממש מלאת קינאה.. רציתי לבוא. ומושיקו- לא היתי בבית למזלי הרב, הלכתי למסיבת הפתעה של חברה שלי. אז לא היה משעמם. אבל כל הזמן חשבתי על כולם שהלכו להופעה, שיגעתי לחברות שלי ת'שכל, עוד רגע הרגו אותי... חה..חה.. ואיי היום אני הולכת לקניון בנס ציונה ובחניון של הקניון אני עוברת ליד מכונית ותנחשו מה שמעתי מהמכונית?? את השיר מהממםם הזה של עמיר ואסף שכתב אותו-" היתגלות הנפש". ואיי איך שמחתי ששמעו ת'שיר הזה ושמכירים אותו עוד אנשים, יש כאלה אנשים שצורבים דיסקים מעורבים אבל לא מכירים הרבה שירים שלו בעיקר את "כשאת עצובה" ו"ניצחת איתי הכל" וכמובון ש"שלכת"... ממש ממש שמחתי בקיצור, פיתאום התחלתי לשיר לעצמי בלב. וכשפגשתי את חברה שלי סיפרתי לה והיא צחקה עלי חח קיצר סליחה על היעדרותי הארוכה. אבל בכל אופן כן ניכנסתי לפורום- וכן קראתי פה... שתיהייה לכולם שבת שלום. אוהבת אותכם- מקווה שתהנו השבת, לפחות אני כן אני הולכת למועדון, איזה כיף לא הייתי במסיבה מאז הסילבסטר

יאללה סלאמתק מתוקים שלי

 

[אי י ל ת]

זאפה 13/1 - מה../images/Emo23.gif

שלום לכולם. למי שהיה בהופעה, ולמי שנשאר בבית. למי שהתרגש, ולמי שהקשיב בשקט. למי שרצה עוד ועוד, ולמי שרצה כבר הביתה. שלום לכל מי שהמוסיקה של עמיר נוגעת לו בלב. הרשימה הזאת נכתבת הפעם מהלב. ומכוונת אל - הלב. בדרך כלל אני מתעדת את ההופעות. מי אמר למי ובאיזה עניין. הפעם, אולי בגלל שזו ההופעה האקוסטית הרביעית שאני רואה, ואולי בגלל שאני במוזה אחרת , לא בא לי לתעד. אז אני אכתוב פשוט על רגשות. כל כך שמחתי בערב. איזה כיף, הולכים להופעה של עמיר. מן פרס כזה שמחכה לי בסוף היום. זאפה מלא לגמריי. 11 בלילה. תיכך זה מתחיל. הלהקה עולה לבמה, ועמיר. הוא יושב על הכיסא, אבל למה יש לי תחושה שהוא יושב שם "כבד" מאוד. נטוע בכיסא. העיניים שלו ככה קצת בורקות, ואני אומרת לעצמי - הופעות בפאבים - לא מציאה גדולה לעמיר. השתייה בטח זורמת באופן חופשי אל החדר שלהם. רק בחלק השני יש תחושה שעמיר מתעורר יותר. אני משווה את השירה שלו לשירה ברחובות ובשדרות, שמה הוא היה צלול יותר, נקי יותר, פחות כבד. כמו שאתם יודעים, אני הגעתי להופעה ללא קול. קולי שהלך לו לאיבוד באופן פתאומי ביום ראשון, לא שב. חיפשתח חיפשתי, לא מצאתי, וויתרתי. כשירצה - יחזור, אמרתי, והמשכתי בדרכי. בדרך כלל בהופעות אני ככה מעורבת בשירה, בבראוו, בקריאות. מכיוון שהפעם הייתי בדממת אלחוט, מלבד מחיאות כפיים. התעמקתי אל תוך עצמי, ואל תוך השירה של עמיר, ואל תוך הנוכחות שלו על הבמה. משהו נטו כזה. עמוק, מחובר. והוא ישב לו שם, על הכיסא הגבוה, ושר. ואצל עמיר, גם אם הוא נותן רק שני שליש ממה שהוא יכול, זה עדיין ממיס את הלב, מחמם, מלטף את הנימים הפנימיים העדינים של הלב. הדואטים שלו עם אבי זו החגיגה הגדולה של המופע הזה. "את אינך", "כל נשימה" "שמחות קטנות". השילוב שלהם ניפלא. לאבי קול מקסים. חם, עמוק. נותן בסיס נפלא לוירטואוזיות הזו, שרק עמיר מסוגל לה. הם שרים את "שמחות קטנות", ואני יודעת שהנה, תיכף זה מגיע, ה"יהללו" זה שעמיר דופק בסוף, מתוך השד יודע איפה, הוא מוציא קריאה גדולה, חזקה, קורעת. הוא נותן את הדבר העוצמתי והקורע הזה. אין אין אין עליו. אין הרבה זמרים שמסוגלים ככה פתאום להוציא משום מקום, מגוף רזה, מריאות לא גדולות, פתאום להוציא משם "יהללו" שמרעיד את הקירות כולם. ההופעה עוברת כל כך מהר שקשה לי להאמין שכבר נגמר. הייתי רוצה שישב שם וימשיך לשיר עוד ועוד, את כל השירים מכל הדיסקים, בלי לקפח אף שיר. ההופע המסתיימת ואני פותחת את הפה ו...כן כן כן. זה קרה. הקול שלי חזר. כמו שהוא הלך בלי הודעה מוקדמת, ככה הוא חזר. מה לא ניסיתי כל השבוע. את כל תרופות הסבתא, וטיפולים הומופאטיים ומה לא. אבל כניראה מה שהייתי צריכה זה מסאג' ללב, משהו כזה שנוגע בפנים, ומשחרר משהו, והנה זה חזר לעבוד. אחרי הופעה דיברנו עם דרור ונדב, והרי האינפורמציות החדשות: הם עומדים להתחיל בקרוב את העבודה על דיסק חדש. לעמיר יש מלא חומרים חדשים, והוא לחץ, רוצה להקליט אותם. הדיסק החדש יהיה בסגנון האקוסטי. כמו ההופעה אבל יותר מתחוכם. במקביל לעבודה על הדיסק הם ימשיכו עם סיבוב ההופעות, יש להם תאריכים כבר למרץ. (אתם שומעים? איזה כיף! הסיבוב לא ניגמר!!). דרור ונדב הם מתיקות אמיתית. דבש וסוכר. נדב התעניין בפורום, אבל אין לו מושג איך מתפעלים את הדבר המוזר הזה שקוראים לו מחשב. הוא סיפר ששמוליק מוציא לו מידי פעם את דפי הפורום, שיקרא ויחכים. דרור לעומת זאת קצת יותר בעניינים, ואמר שהיה רוצה לקפוץ לבקר בפורום לפעמים. עכשיו צריך רק לדאוג לו לשם משתמש. (ורד - לתשומת ליבך - צריך לעזור לו. הוא רוצה לבוא - אנחנו צריכים לדאוג שגם יצליח). וכמובן היה כיף לפגוש את כל החברייה. הפעם הצטרפו אלינו שוני, נעמה (שהגיעה באופן מיוחד מה זה מרחוק) וכיפכפית, שאפילו הביאה את אבא שלה, אלי, שמתפלל שחרית מנחה וערבית בבית הכנסת עם עמיר. עמיר קלט אותו פתאום בשיר השלישי. עצר, ניגש אליו ונישק אותו. מושיקו היה חסר, אז לא יכולתי להתאפק, וב"שעה של אור" התקשרתי אליו שישמע דרך הטלפון. עכשיו אני לא יודעת אם יותר אוהב או יותר שונא אותי. זהו. להפעם. להופעה הזאת. יאללה עמיר, שלא יגמר לעולם.

 

[ו ר ד ב]

איילת להזכירך

אני הייתי איתך שדיברנו איתם, אני ישתדל בהקדם האפשרי לארגן לו שם משתמש אל דאגה

 

[קלמנטינה האחת]

איילת, אין מילים...

ריגשת אותי מאוד...

אני הגיע בע"ה להופעה ב-18...(פעם ראשונה באקוסטי) אני בטוחה שאהנה. שבת שלום.

 

[gala21]

בוקר טוב..

האמת ..הגעתי לזאפה אתמול עם שמחה בלב וציפייה להופעה מרגשת לפחות כמו זו של שדרות הזכורה עלינו לטובה... לצערי התאכזבתי . כמו שהוא עלה על הבמה נראה היה שהוא "תידלק" כמה דרינקים לפני .. אני לא אמא שלו ואני לא אומרת לו מה מותר ומה אסור .. אבל אני מתבאסת מזה עמוקות . תוסיפו לזה סאונד לא-מי-יודע-מה ובלבולים קלים ..יוצא לא-משהו . אולי האוירה המשוחררת משפיעה קלות .. לא ניראה לי שבאולם יותר פורמלי זה היה קורה (אבל אולי אני טועה.) אני מקווה שההופעה של ה-18 תהיה מוצלחת יותר .. משהו נחמד לסיום- "געגועים " היה שווה במיוחד וגם "מה אברך " אבל היה שם איזה בחור שמח במיוחד שהחליט להפריע באמצע השיר . אם הוא קורא שורות אלו אני מקווה שהוא יפנים את העובדה שזריקת הערות באמצע שירים זה לא נחמד .לא לזמר ולא לשאר הקהל . טוב .. אני מקווה שלא יכעסו עלי כאן ..תדעו שמה שכתבתי בא מאהבה והערכה לאמן המופלא הזה . שבת שלום לכולכם.

 

[בתאל1האחת]

וואו איזה כיף לכם..

איילת את ממש מוכשרת.. אני הייתי איתכם ב"געגועים לדמיון" ואפילו עם הרעש של הפלאפון והסאונד השבור זה היה מדהים ומרגש.. גאלה- מי יכול לכעוס עלייך.. אם ככה הרגשת וניכר שזה אכן היה שם.. גם איילת ציינה, אז כנראה שהייתה לזה נוכחות ושזה הפריע לאיך שהוא שר.. אף אחד לא אמא שלו כאן אבל לדעתי אם זה מוגזם, זה גורם לקהל לתחושה שהוא שר בכוח ושלא ממש בא לו להופיע וחבל בשבילו.. ובעיקר- חבל לנו..וכולנו אוהבים אותו כמעט כמו אמא שלו..(סתםםם..חחח)

 

[אי י ל ת]

תוספות ותיקונים../images/Emo70.gif

בת אל - חשוב לי מאוד להדגיש - לא הייתה תחושה שעמיר שר בכח או שלא ממש בא לו לשיר. לא ולא. ממש לא. עמיר נתן את הנשמה. הוא שר מהלב, והוא נתן הופעה. בפירוש כן. רק ש... כשאתה רואה הרבה הופעות שלו, אתה כבר מתחיל להתייחס לדקויות. אם זו הייתה ההופעה הראשונה של עמיר שהייתי רואה, סביר להניח שהייתי חושבת שהשירה אחלה. אבל מכיוון שזו האקוסטית הרביעית שאני רואה, אז יכולתי להשוות. וכאן אין ספק - בהופעות ברחובות ובשדרות הוא שר הרבה יותר טוב. יותר נקי, יותר צלול, יותר חזק, יותר מרשים. בשדרות, כמו שכבר נכתב, היו כמה שירים שהוא פשוט נהייה אדום בפנים מהמאמץ, ולא רק הפנים שלו נהיו אדומות, גם הלב שלנו, עם כאלו ביצועים. אני חושבת שכשיושבים מולו סביב שולחנות ושותים ומעשנים, זה גורם לאווירה יותר זחוחה. נכון שאז הוא יותר חופשי מאשר על במה באולם, אבל במיקרה של זאפה, זה לא עבד לטובת ההופעה. וכן, כניראה זה שהוא היה דיי מתודלק לא איפשר לו להוציא מעצמו 100%, רק 70%. גם שבעים אחוז של עמיר זו ברכה גדולה שאמנים אחרים יכולים להתאמץ עד מחר ולא להצליח להוציא, אבל הוא כבר "קילקל" אותנו עם המאה אחוז שלו שמשאירים אותנו על הקרשים, ועכשיו קשה קשה להסתפק בפחות....

 

[מושיקו1היחיד]

אח אח אכילת לב........./images/Emo13.gif

קודם כל ,תודה לכל הצלמים ,וכתבי השטח,בראשם איילת כמובן,תאמיני לי.....קריאה של דיווח כזה שלך צריכה להיות כרוכה בתשלום... שמח שנהנתם,אני אתמול הייתי מסתפק גם ב-50%,עמיר ,ולא 100,אין לכם מושג כמה זה מבעס שאתה יודע שיש הופעה ,שכ"כ דיברו עליה הרבה זמן,אתה ממש מרגיש את זה,ורק שאתה יודע שההופעה נגמרה אתה נרגע כי אתה מבין שזה כבר בלתי הפיך....

אז אתמול,אחרי ניסיונות שיכנוע של הרגע האחרון שאגיע בכל זאת(בואנה זה מביך

),החלטתי ל"עשות"משהו עם עצמי,כי ידעתי שאשב בבית ה"סבל"יהיה ארוך יותר,אז נסעתי לחבר,שגר באיזה חור,בבקעת הירדן(לא אשקר ,עברה בי המחשבה לשנות כיון בדרך....),ושם,זה המקום הכי שקט שיש בארץ אני חושב,אתה יושב שקטטט,פה ושם איזה צרצר מצרצר,ואז.......טלפון,אתה עונה "הלו,הלו"ואז אתה מבין בעצם שזה עמיר על הקו,של לך את "שעה על אור",(אין על השיר הזה....)ואח"כ את "אולי הפעם"ולא איילת,אני לא אוהב אותך פחות עכשיו

,רק תקחי בחשבון,שגרמת לי להדליק סיגריה.... בקיצור ,שוב אני שמח שמי שהיה נהנה,מי יותר מי פחות,אבל גאלה,תאמיני לי עדיף מלהיות בבית... וטוב שיש לפחות את הדיווחים האלה..... ותדה,ושבת שלום לכולם

 

[אי י ל ת]

מושיקו....

אתה היית "החוליה החסרה" שלנו. היה לנו ממש לא נעים להנות ככה כשאתה לא איתנו גם...

 

[כיפכפית]

ללא ספק - ההופעה הטובה ביותר שהייתי

בה עד היום... קודם כל, היה כיף לפגוש את האנשים שמאחורי השמות בפורום.... עמיר היה מקסים וכובש, אני ממש לא מצליחה להירגע מאז בדרך חזרה, אבא שלי ואני הקשבנו לדיסק שוב ושוב, והתווכחנו את זה הוא לא שר, את זה הוא כן שר... לעולם לא אוכל להודות מספיק לעמיר על המחווה והכבוד כשנישק את ידיו של אבא שלי. שמחה מאוד שהייתה לי אפשרות להנות מהשעות האלה איתו ואיתכם. אשריכם...

 

[כיפכפית]

ועוד דבר קטן:

ורד וגרציה - אתן מלכות...

 

[ו ר ד ב]

תודה רבה ../images/Emo9.gif