גופי הבשל שפתיי האדומות עורי הבוהק ריחי המשכר מתעגלת מתפתלת אוצרת בתוכי כמו דובדבן בשל חמוקיי הנשיים חמודותיי המתעגלים קטוף אותי חפון אותי ביד רכה נשק אותי טעם אותי בשפה ענוגה כמו דובדבן בשל
צדקת..טעיתי היה זה רגע של משובה שתקף אותי אכן נדיר במחוזותי שכן אני משתוקקת בעיקר לשקט ולשלווה מסירה כובע ומתנצלת.. בחיוך.. כמו ילד שנתפס בקלקלתו.. כל טוב