כמה שירי 'sunday'

RIDE TO LIVE

New member
כשמשמעים את הקטע הבא מספיק חזק ובחוץ השמים נפתחים


ומתחיל לרדת גשם, ככה מספרים לפחות ....

 

arieltr

New member
סידרת לי את היום עם OUT OF FOCUS

שיר אלמותי מאלבום שאני לא אגיע לאי בודד בלעדיו.
 

arieltr

New member
OUT OF FOCUS אולי הרכב הקראוט האהוב עלי ביותר

לומר ששלושת האלבומים הרשמיים שלהם מושלמים יהיה אנדרסטייטמנט. לאורך ורוחב האלבומים אין שם אפילו רצועה אחת שהיא B+, כלומר כל רצועה בשלושת האלבומים הללו נעה בין A לבין A+ לבין מאסטרפיס. ככה לאזני לכל הפחות.
מה שקורה באלבומים הללו, במילים פשוטות, זו טיסה בפסגות ההימלאיה עם פסגות אברסט מרובות ולא רק אחת.
בנוסף על שלישית האלבומים המנומקים בלינק יש להם עוד שני אלבומים שהוקלטו אבל שוחררו רק שנים מאוחר יותר. חומר מצויין.

אני חושב שבצד הזה של הקראוט רק EMBRYO עומדים לצידם עם שורת אלבומים משובחים ביותר. אם כי אמבריו הזריקו לאלבומים שלהם גם גוון אתני/אוריינטלי בנוסף על תבשיליי הרוק-ספייס-פסייח-פרוג-ג'אז-רול. מינכן שולטת אין מה לעשות.

לגבי הבריטים, אני מאוד אוהב את קולוסיאום אבל הגישה שלהם הייתה די שונה מOUT OF FOCUS כיוון שבסיס המתקפות שלהם היה בלוז רוק. אמנם הם לקחו את זה לכיוון ג'אז-רוק אבל הבסיס הבלוזי מאוד דומיננטי ומעבר לשלושת אלבומי הסטודיו הפנטסטיים שלהם, אפשר לשמוע את הבסיס הבלוזי שלהם באלבום Colosseum Live.
ג'טרו זה איאן, וכן החליל והתבשיל הרוקי וההומור אפשר למצוא נקודות מפגש, אבל בסופו של דבר OOF נשמעים לי נוטש או שניים יותר חשוכים מוסיקלית ונעים בכיוון הפרי-ג'אז כמעט, בעוד שאיאן תמיד יהיה שייך לשדות, לגבהות ולמרחבים הירוקים אפילו שהוא שר על מרי עקומת העין.
 
מסכימה מאוד ש OOF משובחים

בכתבה ציינו עוד להקות בריטיות והוסיפו etc...כלומר שהרשימה ממשיכה ולכן הרמתי גבה וקיבלתי את התחושה ש OOF עבור הכותבים יותר טובה מהרבה להקות בריטיות. למרות אהבתי הגדולה לקראוט הפרוג האנגלי נשאר עבורי מספר אחד. הייתי מבינה יותר אילו היו משווים אותם עם להקות גרמניות אחרות. OOF הם נישה קטנה ויפה של הקראוט כמו broselmaschine לדוגמא או emtidi שהוציאו כמה אלבומים מעניינים אבל במובנים של אימפקט והשפעה לא התקרבו ל amon duul - can - popol vuh למשל. אותו דבר לגבי jethro עם יותר מעשרים אלבומים על ציר זמן שמגיע עד לימינו ואימפקט עצום בזירה הבין-לאומית.
 

arieltr

New member
מבחינתי ההשוואה בין האי הבריטי לתוצר הגרמני לא בהכרח נכונה

כי בסופו של דבר הקראוט איננו ז'אנר. זו סך הכל מילה שמאגדת כל כך הרבה קצוות מוסיקליים שבלתי אפשרי להשוות לפרוג בריטי בלבד.
OOF רחוקים מלהיות פרוג פר סה או פרוג בריטי 'קלאסי'. אני אוהב אלבומי פרוג לא מעטים מהאי הבריטי אבל אם אני צריך לבחור זה יהיה קראוט ללא ספק בייחוד בגלל הנופח הפסיכדלי שקיים אצל חלק נכבד ביותר מהקראוטים ה'פרוגיסטים' וגם בגלל נופח האקספרמינט והפרי-כיאוס.
אבל, לפעמים, גם שאני לוקח קראוט פרוגיסטי טהור ללא שום ניחוח פסיכדלי, נניח האלבום SOMMERABEND של NOVALIS זה נשמע לי כמו האלבום הכי טוב שג'נסיס שכחו להקליט.
היתרון של הבריטים, מן הסתם, טמון בליריקה האנגלית (בתנאי שזה לא חלליות וחדי קרן) שאת ההומור שלה אפשר להבין קצת יותר מהגרמני, כלומר פה לג'טרו יש יתרון ברור על כל יצור גרמני.

שאני מקשיב לאלבום כזה או אחר, אני מודע בד"כ לקונטקסט החוצני לאלבום אבל באופן אישי אני מתרכז הרבה יותר במוסיקה, ברצועות הבודדות ובאלבום כמכלול, ובאופן ישיר פחות חשובה לי ההשפעה הלאה או לפני.
סה"כ ההשפעה או האימפקט של להקות מסוימות או אלבומים ספציפיים עוזרת לי להבין איפה אני צריך לחפש את האלבום הבא שעשוי לענין אותי מאוד.

בסופו של דבר קיבלנו ים של אלבומים משובחים ביותר משני צדי הגבול וזה לא באמת כל כך משנה את מי נשווה למי. כי בעידן שבו יש אינסוף אינפורמציה מחורבנת גם לצפייה וגם לשמיעה, העיקר שיש לנו בשביל מה לפתוח את האזניים בבוקר.
 
למעלה