כמה שזה קשה...

[rony219]

כמה שזה קשה...

ביום ראשון כנראה הגיעו מים עד נפש וכשיצאתי מהבית פשוט לא לקחתי את הסגריה האחרונה שנותרה. כשהגענו לעיר לא קניתי קופסאת סיגריות חדשה. כמה שעות אחרי זה אפילו אמרתי בקול (לבן אדם אחד..) "זהו, אני מפסיקה". כולה שלושה ימים (וחצי)! וזה כ'כ קשה, לא תארתי לעצמי עד כמה... כל כך הרבה סיטואציות שקוראות לסיגריה (כל כך כל כך הרבה), לפעמים קשה לנשום, אני רוצה כ'כ וזה חסר לי מאוד... אבל אני נחושה, מתגעגעת לזה נורא (אחרי חצי יום כבר התגעגעתי *נורא*), אבל זהו, מספיק, לא עוד. מעשנת 7 שנים, בממוצע קופסא ליום, בת 24, פעם אחת ניסיתי להפסיק, באותה פעם גם הצלחתי, לשנה, וחזרתי - לא בהדרגה אלא במודעות מלאה ומתוך החלטה (קניתי קופסא), מאז עברו 5 שנים, כיום - סטודנטית לתואר שני, שלושה ימים וחצי בלי, נעים להכיר, רוני.

 

[aristo1973]

Don't Give up

זה עובר יש לך עוד יומיים קשים ואח"כ את על הגל או עם גלים לא לוותר

 

[rony219]

אני לא..

אני לא מוותרת, היום בעבודה כל פעם שרציתי סיגריה שתיתי מים (אחת מעצות הפורום החכמות...), איכשהו חוסל ליטר וחצי... יש רגעים שבהם אני מרגישה שמשהו חסר לי ולוקח לי כמה שניות לקלוט שמה שחסר זה סיגריה ביד. כ'כ מוזר - זה כל הזמן חסר... ארבעה וחצי ימים בלי (אגב, בלי תרופות בשלב זה), רוני.

 

[גלים1111]

כל הכבוד רוני! ובהצלחה ../images/Emo140.gif

 

[זולו60]

ברוכה הבאה לפורום הנחושים...

כתבי לנו איך הפסקת בפעם הקודמת הפסקת לשנה וזו באמת הצלחה כתבת גם שחזרת לעשן במודע. אני חושבת אם תספרי לנו מה היו הסיבות שחזרת לעשן אולי נוכל לעזור קצת. אבל ממה שהבנתי שאת כעת מתמודדת עם הגמילה ללא עזרים. ממליצה לקרוא כמה הודעות בפורום הזה חוויותת קשיים והצלחות. את מנסה להפסיק לעשן בגיל שאני פחות או יותר התחלתי לעשן. טוב אני הגעתי לקיבוץ בגיל 33 כך שלא קיבלתי את 30 הנובלס בחינם. בהצלחה לך אנא בקרי אותנו וספרי - החזיקי מעמד זולו

 

[rony219]

תודה

דבר ראשון, משלשום אני קוראת את הפורום הזה הלוך ושוב, לא להאמין כמה שזה עוזר לקרוא חוויות של אנשים אחרים. אז אני אספר בקצרה את הסיפור מהתחלה: התחלתי לעשן בגיל 17 ככה סתם, בבית, בחדר, לבד, לראות מה זה. ועישנתי עד גיל 18.5 כשהתחלתי קורס בצבא ואז הפסקתי לשנה. היה מאוד קל להפסיק באותו הזמן, פשוט הפסקתי ואפילו לא הבנתי שאמור להיות לי קשה (אני חושבת שאז עישנתי משהו כמו קופסא ביומיים שלושה). שנה, שנה וחצי אח"כ אמא שלי חלתה ובגלל זה חזרתי לעשן - ולא סתם, ממש הלכתי, קניתי קופסא מתוך מודעות מלאה, ואני חושבת שתוך שבועיים כבר עישנתי קופסא ליום. מאז עברו חמש שנים כשרוב הזמן ממש לא רציתי להפסיק לעשן. כן, הפחד מההשלכות כל הזמן היה קיים, אבל היה לי יותר מדי מהנה לעשן. מול המחשב בלילה כשאני לומדת, כשיושבים בבית קפה, עם הקפה של הבוקר - נו, אני לא צריכה לספר לכם. בזמן האחרון בגלל עניינים של כסף עברתי מהסיגריות שלי (LM לייט) לסיגריות זולות ולא ברורות ואחרי כמה זמן קלטתי שזה אפילו לא טעים. שאני מעשנת איזה משהו לא ברור, שאפשר ב- X כסף לקבל יותר ממנו, שהעניין הוא הכמות ולא האיכות... קיצר, עניין ההתמכרות היכה בי פתאום בפרצוף (מעניין שדווקא בסיטואציה הזו ולא באינספור הפעמים שמצאתי את עצמי הולכת לקנות סיגריות בשעות לא שעות כי נגמר ואני לא יכולה בלי...). טוב, הסיפור מתארך ומתארך. אז ככה, אחרי 5 שנים רצופות של קופסא וחצי-שתי קופסאות ביום, הגיע הזמן להפסיק. והנה הדואליות. עשיתי ספורט קודם (עניין העליה במשקל המרחף מעל כולנו כאן אני מניחה...), תוך כדי ריצה פתאום לרגע אחד (קצר אך משמעותי) שמחתי שאני לא מעשנת יותר... אח"כ עשיתי כלים, תוך כדי ששטפתי אותם חשבתי על זה שכשאסיים אשב לי מול המחשב... בתמונה בראש כבר הדלקתי סיגריה. המון תודה לכל מי שהגיב, קבלת הפנים החמה אכן עוזרת. רוני. * 4.5 ימים בלי *

 

[פורמה]

היי! שיהיה לך הרבה בהצלחה

כל העסק הזה הוא כל כך קשה בגלל שני דברים: ההתמכרות לחומר וההתמכרות לפעולה. בעניין ההרגל, תוך זמן מה תראי שהחיים יכולים להימשך גם בלי העישון או המחשבה על עישון, והגוף יפיק לדרוש בעצבנות את המנה היומית והכל יבוא על מקומו בשלום. תמשיכי לשתף אותנו. באמת יש פה אחלה אנשים. לי באופן אישי עזר מאוד לדבר על זה, ולקבל עידוד (עכשיו כבר יותר בקטע של השמנה) ...סו טוק טו אס. ווי אר היר פור יו... בהצלחה

 

[זולו60]

2 הצעות נוספות

אחת ממשתתפות הפורום אולי היתה זו יולי אמרה שהיא מחזיה ביד חתיכה מקשית וכך "משחקת בנדמה לי" ובנתיים גם מעסיקה את היד, את הפה וגם נושמת אוויר נקי. אם עברת 4.5 ימים ללא עזרים חיצוניים, יתכן מאוד שתסתדרי בלעדיהם אם יש לך פנאי לך דווקא הייתי ממליצה על סדנא יש גם בקופות החולים וגם באגודה למלחמה בסרטן. בהצלחה בכל דרך שתבחרי תשארי איתנו.