"כמה שאת יפה!!!"

דסי אשר

New member
ביתי ואני - דוגמא אחרת..

ביתי מוציאה הון כסף על בגדים יקרים ויפיפיים, ואני אמה, לבושה בפשטות. גם מוציאה כסף רב על מוצרי קוסמטיקה. כשהייתה קטנה מאד, אבל מספיק גדולה כדי להסתכל בז´ורנל בחדר המתנה לרופא שיניים, היא אמרה לי: אמא, תקני תכשירי איפור ואני אלמד אותך להתאפר.... בגיל 40 למדתי אצל יועצת יופי של חברת לנקום.. דסי
 

Almost me

New member
יפה זה בדיוק כמו חכמה, מקסימה וכו´

רק שכמו בכל מחמאה אסור להגזים (ואסור להמעיט). לבוס שלי יש שתי בנות, ומכיוון שהמשרד הוא במרתף הבית הן יורדות המון, שתיהן יפהיפיות ולאמא שלהן יש טעם טוב בבגדים וכל אחה"צ יש את אותה מנטרה, הן חוזרות מהגן יורדות למשרד ואבא שלהן מהלל אותן כמה הן יפות, איזה שמלה מקסימה וכו´ וכו´ לי זה נשמע זוועה כי זה מוגזם. אבל לאמר לילד שהוא יפה מידי פעם זה פשוט להחמיא לו ולחזק את האגו שלו
 

דסי אשר

New member
הנני תוצר של "האופי יותר חשוב

מהיופי. בתקופת ילדותי- זו הייתה מגמה, למרות שכמובן היו יוצאים מהכלל. אני יודעת היום שהייתי ילדה יפה מאד, אני יודעת היום שהייתי אשה צעירה יפה מאד, אבל רק מגיל 40, אני אומרת על עצמי בשלמות רבה, שאני יפה. לביתי, שהיא כיום גדולה מאד, מעבר לגיל הרך, אני לא מפסיקה לומר, כמעט יום יום, כשהיא יוצאת לעבודה כמה היא יפה. אני כמובן מתייחסת להרבה תכונות נוספות שלה, אבל כשבת שלך יוצאת מחדרה לעבודה, נראית נהדר, לבושה בטעם, המילה הטבעית ביותר עבורי- כמה את יפה ילדה שלי. וזה די נעים לקבל על הבוקר... דסי
 

vered4

New member
תלוי בגיל

הבת שלך כבר גדולה, ויודעת את הפרופורציות הנכונות (אני מניחה). זה אחרת לילדה קטנה, היא גדלה עם זה ויכולה לבנות את הראיה שלה על דברים. מספיק להסתכל על כוכבי ערוץ הילדים והפרסומות, כדי לראות איך נראים ילדים שמלאו להם את הראש בפוזות.
 

נעה גל

New member
גם אני אומרת: גם לאורן וגם לאיתמר

כי זה באמת מה שאני חושבת. בעיני הם הכי יפים בעולם. גם הכי חכמים. לפעמים אני מסתכלת על אורן והיא יפהפיה בעיני - מה אני לא אגיד לה? או לאיתמר. מה שכן, אני לא מאמינה שמחמאות מהסוג הזה לבדן מחזקות את הבטחון העצמי. אני מכירה די הרבה ילדים (בינהם אני
) שכל החיים אמרו להם שהם יפים, (ולא רק ההורים) ובכל זאת הם לא גדלו עם בטחון פיזי גבוה. אני חושבת שבטחון עצמי לגבי דימוי גוף נשאב ממקומות אחרים, ביניהם מגע פיזי עם ההורים. כלומר, נראה לי שיותר סביר שילד יגדל עם תחושה שהוא יפה ובטחון עצמי גם אם לא יגידו לו מילה על מראהו, אבל, יתנו לו את התחושה הזו בדרכים אחרות. לעומת, ילד שיגידו לו שהוא יפה אבל לא יגעו בו, למשל. אתם מבינים מה אני אומרת? ובאותו נושא סיפור קטן: בפורים האחרון אורן התחפשה ל"נסיכה עם כנפיים". כשיצאו התמונות ראו אותם החברה הכי הכי של אורן שלא נמצאת באותו גן איתה, ואבא שלה. התברר שאורן והחברה התחפשו לאותו דבר בדיוק. החברה אמרה לאבא שלה: "אבא, נכון שאני הייתי יותר יפה?" ואבא שלה אמר "אם אני אגיד לך דבר כזה, אורן עלולה להעלב". אז אורן אמרה לו (ואני הייתי גאה, חבל על הזמן) "זה בסדר אתה יכול להגיד, אני יודעת שאימא שלי הכי אוהבת אותי בעולם".
 
מקסים גם כן...../images/Emo140.gif

בסך הכל הרי אי אפשר לסנן כל מילה שיוצאת לנו מהפה, ו"יפה שלי" פורץ מממני, ארצה או לא. אבל אני שמחה על השאלה, כי כבר מזמן שמתי לב שאנחנו נוטים לשבח בנות על יופיין ובנים על אופיים. וזה מפריע לי. אם לא נשים לב ונהייה מודעים לכך, בוודאי שלא נשנה. אז אני מאד משתדלת לאזן. להוסיף מחמאות על יופי לבנים, ומחמאות על אופי לבנות. דבר נוסף שהבחנתי בו, כגננת, זה שמחמאה לילדה על בגד חדש שהיא לובשת בגאווה רבה, יכולה לגרום לתגובות שרשרת שבעיני הן שליליות. ילדות אחרות מבקשות ללבוש שמלות יפות בבוקר, "כמו רותי", ואמא/אבא מיד נענים - כי הבת שלי לא כמו רותי, היא פי מליון יותר...- וזה יכול להתדרדר לרמה של תצוגת אופנה ותחרות בין הילדות, מידי בוקר. מה דעתכן על זה? ליאת
 

לאה_מ

New member
צודקת מאד.

לפעמים שירה מתלבשת לקראת איזה ארוע ובאה להראות לי, ואני אומרת לה כמה שהיא יפה / לבושה יפה, ועומר מיד שואל "ואני לא חתיך?". אז באמת צריך להיות מאד מודעים גם למחמאות שנותנים וגם לאלה שלא נותנים... ועוד אנקדוטה - הילדים שלי חושבים שאני הכי יפה בעולם (
) - בשנה שעברה עומר ראה יום אחד בטלויזיה פרומו לתחרות מלכת היופי, ואמר לי "אמא, את חייבת ללכת לתחרות הזו. את בטוח לוקחת מקום ראשון"...
אז מי אמר שרק ההורים מחמיאים לילדים...
 

אפרתש

New member
ואחרכך

עומר אמר לכל חבריו שמאד חשוב להחמיא להורים כדי לפתח אצלם בטחון עצמי
 

דסי אשר

New member
לבנים אני קוראת חתיכים ויפים

מתיחסת לבגדים ולתספורת, אבל אין מה לעשות, האופנה של בגדי נשים, וילדות מפותחת הרבה יותר מאופנת הגברים והילדים בפרט. דסי
 
אני אומרת כי זה חלק מהמחמאות

הקבועות שנשמע לי שצריך לקבל מאמא, סתם לפי החוש. מה שמפריע לי זה שאנשים אחרים מתמקדים בזה. הרבה פעמים אנשים זרים עוצרים ואומרים לאחד הילדים שלי :"איזה ילד יפה". זה נשמע לי משהו שמפתח גם גאווה מיותרת ולא מוצדקת (על מה יש פה להתגאות בדיוק?) וגם לחץ ("ומה אם מחר אשמין קצת או לא יספרו אותי מספיק יפה?"), אבל האמת היא שאנשים כנראה קולטים ואומרים את זה להם רק כשהם קטנים (עכשיו התור של משה...
) ומפסיקים כשהם גדולים. ולא שילדיי הגדולים פחות יפים היום...
אגב, אודליה עומדת מול הראי ואחרי התבוננות ארוכה קובעת :"אני יפה". זה מה שנקרא דימוי עצמי נכון אצל הילדה
 
מה שמפריע לי זה בדיוק הלחץ

ממה שעלול לקרות אם לא אהיה יותר יפה. לכן אני משתדלת לא לעשות מזה עניין גדול מידי. הכי חשוב לי שהיא תדע שאני אוהבת אותה מאוד מאוד מאוד ובין לבין אני מגניבה קצת מחמאות.
 
ועוד משפט שאנשים אומרים

לבני התאומים עינים שונות לאחד חומות ולשני כחולות. איש אחד חכם אמר פעם:"איך זה אחד עם כחולות ואחד בלי?" עניתי לו שהוא לא בלי,הוא עם חומות
 

עירית ל

New member
אתמול בערב יונתן אמר לי

"קרן יפהפיה". קרן היא אחת הילדות שבחבורת המטפלות-ילדים ומן הסתם זה מה שהוא שמע שנאמר עליה. מיד הרגשתי צביטה בלב (סריטה במוח?) והבהרתי לו: "קרן יפהפיה ויונתן יפהפה". מה, רק לבנות? הוא באמת יפהפה!
 

דליה.ד

New member
מחמאות כל הזמן ובכמויות

אסטרונומיות. ככה זה אצלי לפחות, לבנים ולבנות! אני מתייחסת לא רק למראה החיצוני (ואני מפרטת: "איזה עיניים מקסימות בצבע כחול עמוק", "השפתיים שלך משורטטות ממש", "אתה ילד יפפה" וכו´) אלא גם לתכונות אופי (אתה ילד כל כך מסודר! את ילדה בעלת זכרון מדהים! וכו´) וכן לתהליכים: "אני רואה שאת משקיעה בציור הרבה מחשבה", "אני שמה לב שכשאת מרכיב פאזל אתה מצליח להיות מרוכז זמן ארוך" וכו´. אני לא נוקטת במחמאות כגון: "אתה ילד טוב" או בגנאי: "אתה ילד רע" אף פעם!! הילד תמיד טוב! אם אני כועסת בגלל משהו שעשה אגנה את המעשה/ההתנהגות ולא את הילד.
 

א י נ ס

New member
אני מסכימה עם חנה

אסור לעשות מהיופי תכונה מרכזית. לא הייתי רוצה שבתי תבנה את האישיות שלה על יופיה, והיא יפה! אבל אני רוצה פרופורציות. אסור בשום אופן לבנות את האישיות רק על היופי. ובמיוחד אסור שהמסר אל בנותינו יהיה כזה. אני מאמינה שלמרות הערצתנו את היופי, כשהכלי היפה ריק מתוכן, הוא מאבד מההשפעה שלו. ואני מאמינה שהדבר קורה גם ביחס של ילדים כלפי היופי. בטח שאני אומרת לה כל הזמן כמה שהיא חכמה ויצירתית ונהדרת ואהובה ויפה. אבל אני לא שמה את ה"יפה" אף פעם במקום הראשון. אבהתי נורא מה שמישהי כתבה פה על הקשר הפיזי לילדינו, וההשפעה המיטיבה על תחושת הבטחון שזה נותן לילד. כמה נכון וכמה מרגש. ואם כבר ביופי עסקינן, אני רוצה להעלות את נושא העיניים הכחולות. לנו הישראלים יש אובססית עיניים כחולות. יש לי אחיינית עם עיניים כאלו, ולכל מקום שהיא מגיעה, ישר מתייחסים לעיניים שלה, כאילו היא רק כלי ש"מסיע" את העיניים הכחולות ממקום למקום. אנשים משגעים אותה. אומרים לה בואי הנה ילדה, ומסכלים ובוחנים את עיניה בהערצה. אני מרחמת על הילדה הזאת. אם הוריה לא יישבו איתה ויסבירו לה שרצוי שתהיה גם אישיות מאחורי צבע העיניים, אני לא יודעת למה היא תהפוך להיות. לבת שלי יש עיניים חומות כהות, והיא כל כך מושפעת מהיחס אל בת דודתה, שהיא עומדת ליד הראי ואומרת "רציתי שיהיו לי עיניים כחולות" וצער כל העולם על כתפיה הקטנות. וכדי שהיא לא תשתגע לגמרי אני מדגישה שוב ושוב את יפי עיניה וצבען. שוב . ושוב. ושוב. ושוב. כל כך כואב לי שבתי היפה עם עיניה החומות לא מרוצה מצבע עיניה, שכבר פיתחתי אנטי לכל מה שכחול בטבע.
 

מירי,

New member
למה עיניים כחולות?

ולמה הבת שלך עצובה שאין לה עיניים כחולות? אנחנו עדיין לא ממש בטוחים מאיפה העיניים הכחולות של בן,ואני מעדיפה בברור את העיניים החומות-סיניות של דודו (הן זהות לאלה של אבא שלו). ולמרות שאני מאלה שמחמיאים המון על היופי (אני חושבת שיש לי ילדים יפיפיים- נו..טוב... אני אמא שלהם) , ובכלל המשפחה ה"מרוקאית" שלנו די מתלהבת מהעיניים הכחולות. אבל כל אחד מהם יודע שהוא יפה בפני עצמו! משום מה יש לי תחושה שזה נפוץ יותר אצל בנות- למה?
 

א י נ ס

New member
הבת שלי רוצה את הכחול

אני חושבת שהיא קלטה מסרים חברתיים שכחול זה יותר יפה/מיוחד/נדיר/מעורר תגובות. מאיתנו היא בטח לא קיבלה מסר שכחול זה יותר יפה. אנחנו משוגעים על העיניים הכהות שלה.
 

נעה גל

New member
זה פשוט לא יאומן

כי הבת שלי (עם עיניים כחולות ועם שיער בלונדיני חלק) רוצה לצבוע את השיער לשחור (היה לה מה ממש משבר במספרה כשהתברר לה שהיא לא תוכל לצבוע את השיער), היא רוצה תלתלים ועיניים חומות.
 
למעלה